כשות

ערך זה עוסק בכשות, צמח טפיל. אם התכוונתם לכשותנית, הצמח שהוא מרכיב בייצור הבירה, ראו כשותנית.

כשות
Cuscuta epithymum
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סולנאים
משפחה:	חבלבליים
סוג:	כשות
שם מדעי
Cuscuta ‏לינאוס, 1753

כְּשׁוּת (שם מדעי: Cuscuta) הוא סוג צמחים ממשפחת החבלבליים, המונה כ-170 מינים שהם צמחים טפיליים.

בתעשיית הבירה מבלבלים לא פעם בין הכְּשׁוּת לבין הכְּשׁוּתָנִית – שהם צמחים נפרדים. הכשותנית היא המשמשת כרכיב בייצור הבירה. ב-1930 האקדמיה ללשון העברית טבעה את המושג כָּשׁוּת לציון רכיב זה, אך ב-1998 אימצה את המונח כְּשׁוּתָנִית.^[1]

בספרות חז"ל מוזכר הכשות בשמו הארמי "כשותא", פעמים הכוונה לכְּשׁוּת (שבת קז:) ופעמים שהכוונה לכְּשׁוּתָנִית (מועד קטן יב:).

מיני הכשות הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חסרי כלורופיל וחסרי עלים ושורשים. לגבעולים צורה גלילית והם נכרכים על ענפי צמחים אחרים, תוך שהם מפתחים איברי מציצה המגיעים עד לשיפה של הפונדקאי ומקבלים חומרים אורגניים הדרושים לקיומם. הפרחים קטנים, ערוכים בקרקפות, דו-מיניים ולהם עטיף כפול, 4-5 עלי-גביע, כותרת דמוית פעמון שהיא בעלת 4-5 אונות, אבקנים המצויים כמספר עלי-הכותרת ושחלה בת 2 מגורות.

ההאבקה נעשית על ידי חרקים הניזונים מצוף הכשות. פרי הכשות הוא הֶלְקֵט המכיל זרע אחד עד ארבעה והוא נפתח על ידי קרע המצוי בו. הזרעים נובטים על הקרקע והם חסרי פסיג. שורשון קצר מחבר את הצמח הצעיר לאדמה והוא צומח תוך "גישוש" אחרי צמח אחר. לאחר שהוא נתקל בצמח, הוא כורך סביב הצמח את איברי-המציצה. לאחר-מכן השורשון הצעיר מתייבש והכשות מאבדת את הקשר לאדמה והופכת להיות טפילה על צמח אחר, פונדקאי.

הכשות היא צמח שעלול להזיק לגידולים חקלאיים ולגרום נזק לצמחים מסוימים. כיום נהוג לברור את זרעי הצמחים לפני שתילתם כדי למנוע הפצה של הכשות, שכן היא מוסיפה לגדול גם כאשר הפונדקאי נעקר. לכן, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הכשות היא באמצעות הצתת שרפה בשדה.

• כשות השדות (Cuscuta campestris). מוצאה באמריקה הצפונית. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפשטה במהירות בארץ ישראל. נחשבת למרפאת בעיות בדרכי-העיכול והשתן ברפואה הערבית העממית.
• כשות גסה (Cuscuta monogyna).
• כשות קוטשי (Cuscuta kotschyana).
• כשות בבלית (Cuscuta babylonica).
• כשות העוקצים (Cuscuta pedicellata).
• כשות כנרות (Cuscuta gennesaretana).
• כשות ארץ-ישראלית (Cuscuta palaestina).
• כשות הגליל (Cuscuta approximata).
• כשות שטוחת פרחים (Cuscuta planiflora).
• כשות הקורנית (Cuscuta epithymum). נפוצה בשטחים נטושים ולא מיושבים.
• כשות קצרת עלי (Cuscuta brevistyla). נפוצה בארץ ישראל, מזיקה קשה של צמחי-תרבות. נקראת גם כשות אייג
• כשות הפשתה (Cuscuta epilinum). מוצאה באירופה, התפשטה במהירות בארץ ישראל.
• כשות התלתן (Cuscuta trifolii). מזיקה קשה של צמחי-תרבות

• 
  כשות הקורנית בפריחה
• 
  כשות השדות
• 
  כשות שטוחת פרחים

מדיה וקבצים בנושא כשות בוויקישיתוף

• כשות, באתר ITIS (באנגלית)
• כשות, באתר NCBI (באנגלית)
• כשות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• כשות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• כשות, באתר Tropicos (באנגלית)
• כשות, באתר GBIF (באנגלית)
• כשות, באתר IPNI (באנגלית)
• כשות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)