לורל קלארק
לורל בלייר סלטון קלארק (באנגלית: Laurel Blair Salton Clark, 10 במרץ 1961 – 1 בפברואר 2003) הייתה קצינת רפואה ומנתחת מוטסת בחיל הים האמריקאי ואסטרונאוטית אמריקאית. נספתה ב־1 בפברואר 2003, יחד עם כל צוות מעבורת החלל קולומביה, כשזו התפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. ביוגרפיהקלארק נולדה באיימס, איווה, ארצות הברית וגדלה בראסין ויסקונסין.[1] סיימה לימודי תיכון בשנת 1979. בשנת 1983 השלימה לימודי תואר ראשון בזואולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. בשנת 1987 סיימה לימודי רפואה מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.[1] הייתה בעלת רישיון רדיו חובבים עם הקריאה KC5ZSU. הייתה נשואה לד"ר ג'ונתן קלארק ואם לבן (איאן). בחיל הים האמריקאיקלארק הצטרפה לחיל הים האמריקאי, והגיעה לדרגת קפטן. במרץ 1987, תוך כדי לימודי הרפואה קלארק עברה אימון פעיל ברפואת צלילה ביחידת הצלילה של חיל הים האמריקאי.[1] עם סיום בית הספר לרפואה, למדה לימודי בתר-דוקטורט ברפואת ילדים במרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד בין השנים 1987-1988.[1] ב-1989 עבר הכשרה ברפואה תת-ימית במכון לרפואה תת-ימי בבסיס חיל היס בקונטיקט והכשרה כקצינת רפואה בצלילה במרכז האימונים בפנמה סיטי בפלורידה. כמו כן היא הוסמכה כקצין בטיחות קרינה ורופאת תת-מימית. לאחר ההכשרה שירתה כחלק מפלגת הצוללות 14 בהולי לוך סקוטלנד[2] (פלגה הכוללת צוללת טילים בליסטיים). במהלך שירותה שם הייתה חלק מצוללני הצי ויחידת אריות הים והתאמנה בפינוי רפואי מצוללות. לאחר שנתיים של ניסיון מבצעי הוסמכה כקצין רפואה בצוללות וקצין רפואת צלילה. (Naval Submarine Medical Officer and Diving Medical Officer) עברה שישה חודשי הדרכה לרופאה מוטסת במכון הרפואי של חיל הים בפנסקולה, פלורידה. לאחר מכן הוצבה בתור רופאה מנתחת מוטסת בטייסת VMA-211 של חיל הנחתים של ארצות הברית, באריזונה. במהלך שירותה הוצבה גם באוקיינוס השקט, והתאמנה ברפואה בתנאי קיצון, וכן טסה על מספר סוגי כלי טיס. במהלך אותה תקופה הטייסת זכתה בפרס הטייסת ההתקפית של השנה לאחר פריסה מוצלחת באוקיינוס השקט. לאחר מכן הוקצאה בתור הרופאה המוטסת הקבוצתית של יחידת קרב אווירית של חיל הנחתים MAG-13. לקראת 1996 שירתה בתור רופאה מוטסת של טייסת האימונים VT-86, טייסת האימונים לטיסה טקטית של חיל הים האמריקאי בפנסקולה. היא קיבלה מספר רב של הסמכות לרפואה מוטסת, בצלילה ובתנאי קיצון. כטייסת חללקלארק נבחרה על ידי נאס"א באפריל 1996. לאחר השלמת שנתיים של אימונים והכשרה, הוסמכה למומחית משימה. בין השנים 1997 ל-2001 הייתה חלק ממחלקת המטעדים וניסויים בתחום החיים בחלל. STS-107
קלארק השתתפה בטיסת המעבורת STS-107, שנועדה להיות במשך 16 יום. מטרת טיסת הקולומביה הייתה לבצע כ-80 ניסויים אודות השפעות המיקרוכבידה. הניסויים באחריות קלארק כללו ניסויים ביולוגיים ובדיקת גידול צמחייה בחלל. משימת STS-107 הסתיימה במפתיע ב-1 בפברואר 2003, כאשר קולומביה התפרקה במהלך הכניסה לאטמוספירה, וכל חברי הצוות נספו, 16 דקות לפני זמן הנחיתה המתוכנן. במהלך הנחיתה, קלארק הקליטה את חברי הצוות במצלמה דיגיטלית קטנה, שם הם נראו שמחים לקראת הנחיתה. הסרט הסתיים ארבע דקות לפני שניתנה ההתרעה הראשונה לבעיה.[3] סה"כ שהתה בחלל 15 ימים, 22 שעות ו-21 דקות בחלל.[1] פרסים ועיטוריםלקלארק הוענקו מספר עיטורים, חלקם לאחר מותה. בין העיטורים והדרגות שקיבלה: דרגות ההסמכה
עיטורים
הסמל † מציין שהאות הוענק לאחר מותה. הנצחתהמספר מקומות נקראו על שמה, ובינם:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|