מבצע חמניה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אברהם קושניר. יצא בשנת 2014. התסריט נכתב על ידי אברהם קושניר ותסריטאי בעילום שם ובהפקת טורא תקשורת בע"מ וחיים שריר.
עלילה
בתוך שעה וארבעים וחמש דקות ישוגרו טילים גרעיניים אל עבר ישראל. אל מול הזמן ההולך ואוזל של שואה גרעינית אפשרית, משוחזר סיפור בניית האופציה הגרעינית של ישראל. עלילת הסרט מתרחשת בשנות ה-60 בירושלים ופריז עם הפנים אל עבר הכור הגרעיני בדימונה. זהו סיפור על העשייה הבלתי אפשרית העומדת מאחורי החימוש הגרעיני של ישראל על רקע אינטריגות פוליטיות, עולם המדע והדרמות האנושיות של האנשים שעמדו מאחורי הפרויקט שזכה לכינוי "מבצע חמנייה".
ישראל בשנות ה-50, מדינה בחיתוליה שמאוימת ללא הרף על ידי שכנותיה, מחליטה להטות את הכף לטובתה. באמצעות ראש המוסד (יהורם גאון) וסגניתו (צופית גרנט) מתחיל מסע של שכנועים, מניפולציות ובריתות חשאיות - הכל כדי להשיג את האופציה הגרעינית, זו שבבוא היום תמנע מלחמה מול שכנותיה של ישראל. מנגד לאנשי המוסד, ניצב פנחס פיירברג, מדען הפיזיקה הבכיר של ישראל (ברוך ברנר), כשהוא קרוע בין האתגר המקצועי והאקדמי של בניית פצצה גרעינית, לבין ההשלכות הפוטנציאליות של בניית פצצה שכזו. יחד עם צוות של שלושה דוקטורנטים (דניאלה קרטס, יוסי מרשק) מתחיל המדען את הדרך אל האופציה הגרעית.
ברוך ברנר - פנחס פיירברג (37) - ד"ר מוכשר לפיזיקה גרעינית הנלקח מאחורי הקתדרה האקדמאית כדי להפוך לאחראי על ההבטים המדעיים והמעשיים בבנית האופציה הגרעינית של ישראל.
דניאלה קרטס - גילה (28) - דוקטורנטית לפיזיקה גרעינית, האשה היחידה בצוות ההקמה והפיתוח של פצצת האטום.
יוסי מרשק - אפרים (29) - דוקטורנט לפיזיקה גרעינית, חלק מצוות ההקמה והפיתוח של פצצת האטום המאוהב בגילה.
יואב היימן - דניאל (30) - בנה של רות (אחיינו של פיירברג).
עמנואל הלפרין - קלוד (45) - מנכ"ל משרד ראש הממשלה הצרפתי.
אזורי צילום
הסצינות במבצע חמניה, העוסקות בתהליך המדעי של פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל, צולמו במעבדות של בנין רקח בקמפוס האוניברסיטה העברית, בגבעת רם בירושלים. מעבדות אלו ואולם היצור שבקרבתם, שוכנים במרתפי הפקולטה לפיזיקה, והם השתמרו בחזותם המקורית, כפי שנבנו על ידי החוקרים והטכנאים בסוף שנות ה-50. במועדים שבהן מתרחשת עלילת הסרט, היו אזורים במחלקה לפיזיקה בגבעת רם, שהיו מוקפים בגדרות ואסורים בכניסה, להוציא את המורשים לכך.
הסצנות בסרט המתארות את המתרחש בין כותלי המוסד, צולמו באתר מתקופת המנדט, בו שוכן המכון הגאולוגי בירושלים. מבנים ייחודיים אלו, דומים למשרדים ששימשו את המוסד בתקופה שבה מתרחש הסרט. המבנים כולם, השוכנים ליד מחנה שנלר ההיסטורי בירושלים, עומדים בפני הריסה ובמקומם מתוכננת שכונת מגורים לאוכלוסייה החרדית.
פסקול
שיר המלווה את הסרט נקרא שיר שלום של נירים. השיר חובר בשנת 1957 על ידי יצחק (ציקי) דינשטיין שהיה נחלאי בקיבוץ נירים השוכן מול רצועת עזה. השיר לא הושמע ברדיו באותם ימים והיו לו שני ביצועים מוקלטים מאותם ימים. האחד של חבורת זמר בהדרכת מאיר הרניק והשני שהוקלט בארצות הברית על ידי הדסה סיגלוב.
