מחנה דורי
מחנה דורי (מכונה "בסיס תל־השומר") או בסיס 781 הוא בסיס צה"ל בשכונת תל־השומר ברמת־גן, הקרוי על שם ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל) הראשון, רב־אלוף יעקב דורי. הבסיס הוא הגדול במחנות צה"ל לאחר קריית ההדרכה שבנגב ומאכלס מספר רב של יחידות ומפקדות, בניהן לשכת הגיוס (לשעבר בקו"ם) ויחידת מיטב. רקע היסטורימחנה תל שומר הוקם במלחמת העולם השנייה על ידי צבא ארצות הברית על שטח שהפקיעו הבריטים מהיישוב תל ליטוינסקי. לאחר זמן לקחו הבריטים את המחנה לידם, הרחיבו אותו והפכו אותו למרכז לוגיסטי שכלל בעיקר סדנאות, מוסכים ומחסני נשק. לוחמי לח"י ופלמ"ח תקפו את המחנה במטרה לשדוד נשק.
בינואר 1946 רכשו החברות סולל בונה, החברה המרכזית למסחר וחברת תעשייות ארץ ישראל מפעל מתכת שהקים צבא ארצות הברית במחנה[1]. לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 החלו מוסדות היישוב במשא ומתן עם ממשלת המנדט לרכישת מחנות הצבא הבריטי שבתחום המדינה היהודית העתידית. מחנה דורי נרכש בידי הסוכנות היהודית במרץ 1948[2][3]. עוד טרם ההכרזה על תוכנית החלוקה הצבא הבריטי החליט לסגור ולפנות את המחנה[4]. עם פינוים ההדרגתי של הכוחות הבריטיים מארץ־ישראל לטשו גם הערבים וגם היהודים את עיניהם אל המחנה הגדול והחדש למדי. קרבתו לגוש דן ותל אביב וצירי הדרכים שבשליטתו הגבירו את חשיבותו הצבאית. הערבים התחילו מחדירים למחנה אנשים מזוינים במסווה של עובדים, מקצתם תושבי הסביבה ומקצתם מכוחותיו של חסן סלמה – מפקד הכוחות הערביים הלא־סדירים במחוז לוד. בראשית 1948 עדיין יכלו להסתייע במידע מפי החיילים המתפנים של הגדוד הממונע השלישי של הלגיון הערבי, שמפקדתו אף היא שכנה במתחם המחנה, בחסות הבריטים. הבריטים פינו את המחנה ב־15 באפריל 1948 ובאותו יום החל מרוץ קדחתני בין כוחות חטיבת אלכסנדרוני וכוחות ערביים במטרה להשתלט על המחנה הגדול והחשוב. אור ל־15 באפריל 1948 חדרו לוחמי גדוד 32 וגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני מכיוון כפר אז"ר. לוחמים ערבים מקומיים מכפרי הסביבה חדרו למחנה מצידו הדרומי. כל היום געש הקרב שהתנהל מבית לבית. לערבים היו בין 30 ל־40 הרוגים ולאלכסנדרוני הרוג אחד[5][6][7]. בסוף היום נשארה רק מובלעת ערבית בקצה הדרומי של המחנה. מובלעת זאת נכבשה בתחילת מבצע חמץ ב־28 באפריל 1948. ב־6 באוגוסט 2024, עשרות מפגינים חרדים שהפגינו נגד גיוס חרדים לצה"ל, ניסו לפרוץ לשטח הבסיס וחדרו לאנדרטת חיל השלישות הסמוכה לגדר הבסיס, זאת תוך עימותים עם שוטרים[8][9]. תוכניות עתידיותבשנת 1993 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לפנות מחנות צבא באזורי הביקוש, ביניהם מחנה דורי, להעביר את הקרקע למינהל מקרקעי ישראל שיעביר אותם הליכי תכנון לשיווק, כמו כן נקבע שצה"ל יקבל לעצמו את התמורה הכספית המלאה בגין החזר המקרקעין. לצורך יישום התוכנית נוסדה בשנת 1994 "הוועדה הבין־משרדית לפינוי מחנות"[10]. פינוי מחנה דורי אושר כדי לקדם תוכנית בינוי אסטרטגית לאזור בקעת אונו, שעתידה לכלול עשרות אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ושירותים. אולם התוכנית לא יצאה לפעול במשך שנים רבות[11]. בשנת 2014 אישרה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), באופן מזורז, תוכנית להקמת 17 אלף דירות בשטח המחנה כשיפונה[12]. עמותת אדם טבע ודין עתרה נגד התוכנית, דרשה לבטל את החלטת הממשלה להכריז על בנייה במתחם תל־השומר כתוכניות "ותמ"ל" ולהעביר את הטיפול בתוכנית למערכת התכנון הרגילה בהתאם לחוק התכנון והבנייה. זאת עקב התהליך המורכב הנדרש לשם איתור וטיפול בזיהומי הקרקע והמים המצויים במתחם[13]. ב־2015 נחתם הסכם בין עיריות קריית אונו ואור יהודה על חלוקת שטחי המחנה, שאינם משויכים מוניציפלית לאף רשות מקומית[14]. יחידות המחנההמחנה מכיל בתוכו למעלה מ־30 בסיסים ויחידות שונות, בהם:
בעתיד מתוכנן כי רוב שטח המחנה ייסגר – והשטח יועבר לעיריית רמת גן לבניית שכונות מגורים. אנדרטת זיכרון לחללי גוש דן מצויה בפאתי המחנה. בצמוד למחנה, מחוץ למתחם הצבאי, ממוקם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון של משרד הביטחון ובסמוך למחנה בשטח תל השומר היו בעבר מתקן אשפוז צבאי ו"בית הלוויות הצבאי" ממנו היו יוצאות הלוויות צבאיות וממנו יצאה הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין. בצמוד לבית החולים נמצאת מחנה ב' של מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר) ובתוך בית החולים נמצא המרכז לרפואת שיניים (רפו"ש) של צה"ל. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|