המטאדור היא רקטה בקליבר 90 מ"מ הנישאת במשגר חד-פעמי באורך כמטר, עליו מותקנת מערכת בקרת אש מתקדמת.
המטאדור היא הרקטה הקלה מסוגה. ראש הקרב שלה יעיל הן נגד רכב קרבי משוריין והן נגד קירותלבנים. הרשף האחורי הנפלט מהמשגר והרתע שלה קטנים, ולכן אפשר לירות אותה גם מתוך חללים סגורים, כגון מבנים.[1]
המטאדור אמור לחדור את השריון של רוב הנגמ"שים והטנקים הקלים הנמצאים בשירות כיום. ראש הקרב שלו הוא בעל יכולת כפולה, כאשר הוא פועל במצב השהייה. הוא יוצר פתח גדול יותר מקוטר של 45 סנטימטרים (18 אינץ') בקיר לבנים כפול, וכן פועל כנשק נגד אדם (נ"א) הפוגע באנשים שנמצאים מאחורי הקיר. בכך הוא נשק שימושי ביותר בלוחמה בשטח בנוי.[1]
הרקטה עצמה אינה רגישה לרוח חיצונית הודות למערכת ההנעה שלה ומהירות לוע גבוהה של 250 מטר לשנייה, דבר המגביר את דיוקה.[1]
כמו ה-Armbrust, המטאדור מצויד במערכת Countermass המקטינה את הרתע בעת הירי. המערכת מורכבת מקרעי פלסטיק היוצאים מהחלק האחורי של המשגר בעת הירי. הפלסטיק מואט על ידי התנגדות האוויר, ובכך הרתע והרשף מוקטנים ומתאפשר ירי בטוח מחללים סגורים. בנוסף, מיקום המערכת לוקח בחשבון את מרכז המסה של המשגר עם הרקטה, ובכך מאפשר איזון טוב יותר של המשגר, דבר הגורם לירי יותר מדויק.[2]
ישראלישראל: נכנס לשירות בצה"ל ב-2008 בשם "מַפְצֵחַ אגוזים", וב-2018 נכנס לשירות דגם משופר הנקרא "מפצח קל (משקל)". משרת גם בימ"מ.
סינגפורסינגפור: המפעילה העיקרית של הנשק, ביחד עם ישראל.
גרמניהגרמניה: הצבא הגרמני הזמין 1,000 יחידות מטאדור AS, תחת השם RGW90 עם אפשרות הרחבה לשימוש נגד מבנים.[3] בסוף 2020 הזמין צבא גרמניה עוד 3,000 רקטות.[4]
בריטניהבריטניה: שימוש בגרסה נגד מבנים ובונקרים.[5]
וייטנאםוייטנאם: בשימוש כוח הנחתים של צבא וייטנאם.[6]
סלובניהסלובניה: בשימוש צבא סלובניה, דגם RGW 90.[7]
בלגיהבלגיה: צבא בלגיה הזמין מטאדור תחת השם RGW90 בעלות של 19 מיליון אירו.[8]
אוקראינהאוקראינה: צבא אוקראינה קנה 5,100 רקטות בכדי לתמוך במלחמה של אוקראינה נגד רוסיה תמורת 25 מיליון יורו מהיצרנית הגרמנית Dynamit Nobel Defence. משלוח ראשון של 2,650 רקטות התקבל במרץ 2022, ו-2,450 הרקטות הנותרות סופקו במאי 2022.[9]
המטאדור נקרא בצה"ל "מַפְצֵחַ האגוזים", ושימושו העיקרי בלוחמה בשטח בנוי, ובפרט לפגיעה יעילה במבנים, בביצורים ובחמושים המתבצרים בתוך מבנים.
נעשה בו שימוש מבצעי ראשון במבצע עופרת יצוקה (2008–2009). המטאדור זכה לחוות דעת חיוביות ביותר ממשתמשיו, בייחוד כאשר נעשה בו שימוש נגד מבנים. בשנת 2010 הוכנסו בו מספר שיפורים והוא נכנס למחלקות החי"ר.[11]
ב-2018 רכש צה"ל אלפי יחידות מדגם משופר של המטאדור, שבו השיפור העיקרי הוא הקטנת משקל המערכת בכ-40%. הדגם המשופר נקרא "מפצח קל משקל".[12]
השימוש ברקטה נעשה כשלב מתקדם[13] בנוהל סיר לחץ, כאשר נק"ל ורקטות קלות יותר, כמו לאו, אינן מספיקות, לפני שימוש בטילים כבדים יותר כמו הספייק ("גיל"), ולפני הריסת הבית באמצעות כלים הנדסיים.
.jpg)
