מטרופולין טוקיו

מטרופולין טוקיו (מטרופולין)
首都圏 (שוּטוֹ-קֶן)

מדינה	יפן יפן
חבל ארץ	קאנטו
ערים במטרופולין	טוקיו יוקוהמה קווסאקי סאיטאמה צ'יבה
על שם	טוקיו
שטח	13,500 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במטרופולין	37,900,000 (2016)
‑ צפיפות	2,642 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	35°41′23″N 139°41′30″E / 35.689722222222°N 139.69166666667°E / 35.689722222222; 139.69166666667
אזור זמן	UTC +9
מפת מיקום מפה מפורטת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מטרופולין טוקיו היא המטרופולין הגדולה ביותר ביפן ובעולם כולו, והיא כוללת את כל חבל קאנטו ואת מחוז יאמאנאשי. ביפנית נקראת המטרופולין אזור הבירה הלאומית (Shuto-ken 首都圏).

נכון לשנת 2014 עומדת אוכלוסיית מטרופולין טוקיו על 37,883,000 תושבים,^[1] מספר העושה אותה לאזור המטרופוליטני הגדול בעולם לפי אוכלוסייה. המטרופולין חולשת על שטח של 13,500 קילומטרים מרובעים, וצפיפות האוכלוסייה בה היא 2,642 נפש לקמ"ר, פי שניים מבבנגלדש.

מטרופולין טוקיו היא האזור המטרופוליני בעל הכלכלה הגדולה ביותר, ונכון לשנת 2008 התוצר המקומי הגולמי שלה עמד על 1.49 טריליון דולר אמריקני בשווי כוח הקנייה.^[2]

המושג מטרופולין טוקיו טומן בחובו מספר הגדרות שונות המשמשות לצרכים שונים. חלק מההגדרות מעוגנות בחוקים או בתקנות ממשלתיות, וחלקן משמשות לצורכי מחקר או בשימוש יומיומי בפי הציבור. ההגדרות שונות זו מזו בכמות האוכלוסייה שהן מקיפות:

שם האזור	פירוט	אוכלוסייה	שטח	צפיפות אוכלוסייה	שנת מידע	מפה
טוקיו ההיסטורית	23 הרבעים של טוקיו	8,949,447	621.9	14,390	2010
מטרופולין טוקיו	תחום שיפוט ברמת המחוז	13,047,446	1808	7,216.5	2010
אזור התעסוקה המטרופוליטני של טוקיו	כל הרשויות בהן לפחות 10% מהתושבים עובדים ב-23 הרבעים של טוקיו	35,303,778	10,403.76	3,348.2	2015
מטרופולין אחד, שלושה מחוזות (一都三県 Itto Sanken)	כולל פרברים מרוחקים מטוקיו, אזורים כפריים ואיים באוקיינוס השקט	35,623,327	13,555.65	2,627.9	2010
האזור המטרופוליטני של קאנטו	כל הרשויות בהן לפחות 1.5% מהתושבים בני 15 ומעלה נוסעים מדי יום ל-23 הרבעים של טוקיו או לעיר ראשית אחרת (יוקוהמה, קווסאקי, סגמיהארה, צ'יבה וסאיטאמה)	36,923,193	-	-	2010
האזור המטרופוליטני של טוקיו רבתי	כל הרשויות שנמצאות ברדיוס של 50–70 קילומטרים מבניין השלטון המטרופוליני של טוקיו בשינג'וקו	32,713,768 (50 ק"מ) 36,303,058 (70 ק"מ)	-	-	2010
חבל קאנטו	הגדרה רחבה ביותר. כוללת אזורים כפריים רבים.	42,607,376	32,423.9	1,314.1	2010
אזור הבירה הלאומית	מוגדר בחוק תכנון אזור הבירה הלאומית. כולל את חבל קאנטו ואת מחוז יאמאנאשי	43,470,148	36,889.28	1,178.4	2010

המושג אזור הבירה הלאומית מעוגן בחוק תכנון אזור הבירה הלאומית משנת 1956, שכולל באזור את העיר טוקיו ואת כל ששת המחוזות בחבל קאנטו, כן את מחוז יאמאנאשי מחבל צ'ובו. הגדרה זו כוללת את כל אזור מטרופלין טוקיו, אך גם אזורים הרריים מיושבים בדלילות ואת איי בונין המרוחקים.

טוקיו מוגדרת כאזור המטרופוליטני (都 to) היחיד ביפן, ומעמדה שווה למעמד שאר מחוזות יפן. עיריית טוקיו נקראת "ממשלת המטרופולין טוקיו."

עד סוף מלחמת העולם השנייה נחשב החלק המזרחי של מטרופולין טוקיו של היום לעיר טוקיו. לאחר המלחמה שונתה החלוקה הפנימית בתוך העיר לרבעים מיוחדים (特別区 tokubetsu-ku), שלכל אחד מהם מעמד של עיר. עם זאת, בספירת ערי יפן נחשבים הרבעים כעיר אחת.

מערב טוקיו, הנקרא גם אזור טאמה (Tama-chiiki 多摩地域), מורכב מלמעלה מ-30 ערי פרברים שמספר תושביהן נע בין עשרות אלפים למאות אלפים, בהן הצ'יאוג'י (563,265 תושבים) ומצ'ידה (426,349 תושבים).

הערים המרכזיות המרכיבות את מטרופולין טוקיו השוכנות מחוץ לעיר הן:

• יוקוהמה (3.69 מיליון תושבים)
• סאיטאמה (1.2 מיליון תושבים)
• סגאמיהרשי (0.7 מיליון תושבים)
• צ'יבה (0.96 מיליון תושבים)
• קווסאקי (1.4 מיליון תושבים)

לערים אלה מצטרפות ערים רבות נוספות במחוזות צ'יבה, קנאגאווה וסאיטאמה, שאוכלוסייתן נעה בין עשרות אלפים למאות אלפי תושבים, בהן הערים פונבאשי (610,572 תושבים), קווגוצ'י (579,069 תושבים), מצודו (481,574 תושבים), איצ'יקאווה (469,603 תושבים), ויוקוסוקה (414,960 תושבים).

הגדרת האזור המטרופוליטני של קאנטו, בה משתמשת לשכת הסטטיסטיקה של יפן, כוללת גם את הערים הבאות במחוזות השונים:

• איבראקי: אושיקו, אינשיקי, אישיאוקה, ג'וסו, טורידה, מוריה, צוצ'יאורה, צוקובה, קוגה, קסומיגאורה וריוגסאקי
• גונמה: טטביאשי
• טוצ'יגי: אויאמה
• יאמאנאשי: אואנוהארה ואוצוקי
• שיזואוקה: אטאמי

במרכזו של האזור האורבני שוכנים 23 הרבעים המיוחדים של טוקיו, אשר לצורכי ממשל נחשבים לעיר אחת ובשטחם נמצאים אזורי מסחר גדולים כגון שינג'וקו, שיבויה וגינזה. מסביב לרבעים נמצאות ערי פרברים שהתפתחו ללא קווי גבול ברורים ביניהן, ולפיכך נוצר אזור אורבני רציף אותו מקיף כביש 16 בלולאה באורך 40 קילומטרים, שמרכז טוקיו במרכזה. בסמוך לכביש הלולאה שוכנות הערים יוקוהמה, הצ'יאוג'י, סאיטאמה וצ'יבה. אזור קו החוף של מפרץ טוקיו, מהעיר טוקיו ועד יוקוהמה בדרום, ומטוקיו עד צ'יבה במזרח, הוא האזור התעשייתי של חבל קאנטו.

כלכלת מטרופולין טוקיו היא מהגדולות בעולם, וביחד עם ניו יורק ולונדון מהווה את אחד מהמרכזים הפיננסיים והמסחריים החשובים בעולם.

במטרופולין טוקיו שני שדות תעופה: נמל התעופה טוקיו האנדה, המטפל ברוב הטיסות הפנימיות מטוקיו, ונמל התעופה טוקיו נריטה, המשמש כנמל התעופה המרכזי לטיסות בינלאומיות אל ומחוץ ליפן. באזור שוכנים אף מספר בסיסים צבאיים: בסיס אצוגי (הצי האמריקני והכוח הימי של כוחות ההגנה של יפן), בסיס יוקוטה (חיל האוויר של ארצות הברית) ובסיס זמה (צבא ארצות הברית).

באזור מטרופולין טוקיו קיימת רשת ענפה של מסילות רכבת מסוגים שונים, החל ברכבת המהירה שינקנסן, רכבות פרווריות, רכבות תחתיות, מונורייל, חשמליות ועוד. בסך הכל חולפים באזור כ-136 קווי רכבת שונים, ולהן כ-1,200 תחנות. זו אחת ממערכות התחבורה הציבורית הגדולות בעולם הן במספר הנוסעים - כ-40 מיליון נסיעות ביום - והן בגודלה הפיזי - כ-2,578 קילומטרים. בתחנת שינג'וקו חולפים מדי יום כ-3.64 מיליון אנשים.^[6]

• האזורים המטרופוליטניים הגדולים בעולם לפי אוכלוסייה
• מגה-עיר

• מטרופולין טוקיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)