|
מיטת סדוםמיטת סדום נכללת בתיאור אכזריותם של אנשי סדום המקראית טרם חורבנה. היא אחד מסמלי הרשע בפולקלור העברי והעולמי. כמושג, "מיטת סדום" היא מטפורה לתיאור כללים המגבילים מאוד את חופש הפעולה של הכפוף להם. האגדותפרק י"ח בספר בראשית מספר על החלטתו של אלוהים להשמיד את העיר סדום על תושביה בגלל רשעותם הרבה. האגדה העברית[1] מתארת את אחד ממנהגיהם האכזריים: כשהגיע אורח לעיר, היו מלינים אותו על מיטה שנועדה לאורחים. אם המיטה הייתה קצרה על מידותיו של האורח היו מקצצים את רגליו, ואם מידות גופו היו קטנות מן המיטה, היו מותחים בכוח את איבריו עד שיתאימו אליה. בתלמוד מובא סיפורו של אליעזר עבד אברהם שכאשר נאמר לו לישון על מיטה זו, התחמק באמרו שהוא אבל על אימו, ולכן הוא ישן על הרצפה.[2] המיתולוגיה היוונית מספרת על שודד אכזר במיוחד, פרוקרוסטס שמו, שהיה נוהג לקשור את קורבנותיו אל מיטת ברזל, והיה אם קומת האיש הייתה ארוכה מן המיטה, היה השודד מקצר את רגליו, ואם הייתה מידת הקורבן קצרה מן המיטה, היה מותח את גופו עד שהתאים לה. תסאוס, שהרגו לבסוף, עשה לפרוקרוסטס כפי שעשה הוא לקרבנותיו, ועינה אותו על מיטת הברזל שלו.[2] סיפור זה הוא מקור הביטוי באנגלית "procrustean bed", המקביל לביטוי "מיטת סדום". השימוש המושאלבהשאלה, משמש הביטוי "מיטת סדום" לתיאור מצב דחוק המגביל חופש פעולה או תנועה, או להמחשת מצב בו מנסים להתאים בכוח רעיון או אידאולוגיה לתבנית או כותרת נתונה.[2] בפסק דין שילב שופט בית המשפט העליון יצחק אנגלרד, בין האגדה העברית לאגדה היוונית:
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
