|
מכונת ההומואים"מכונת ההומואים" או "מכונת הפירות" (באנגלית: Fruit machine) הוא מונח למכשיר שפותח בקנדה על ידי פרנק רוברט ווייק,[1] שהיה אמור להיות מסוגל לזהות גברים הומוסקסואליים (המכונים במילת הגנאי "Fruit"). המכשיר בדק את קוטר אישוני העיניים, זיעה ודופק לתגובה ארוטית כביכול, לאחר שהנבדקים צפו בפורנוגרפיה. המכונה עבדה בקנדה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 במהלך מסע לחיסול כל הגברים ההומואים משירות המדינה, המשטרה הרכובה המלכותית של קנדה והצבא. כתוצאה מהמכשיר, מספר לא מבוטל של עובדים איבדו את מקום עבודתם. אף על פי שהמימון לפרויקט "מכונת הפירות" הופסק בסוף שנות ה-60, החקירות נמשכו, ו-RCMP אספה תיקים על למעלה מ-9,000 הומואים "חשודים".[2] הכיסא שבו עליו עשו את הבדיקה דומה לכיסא שרופאי שיניים משתמשים בו. הייתה לו גלגלת עם מצלמה שהסתכלה לעבר האישונים, ומולה הונחה קופסה שחורה שהציגה תמונות שונות. התמונות הכילו גם תמונות גשמיות וגם תמונות מפורשות מינית של גברים ונשים. בעבר, נקבע כי האישונים יתרחבו ביחס לכמות העניין בתמונה לפי הטכניקה המכונה 'מבחן תגובת האישון'.[3] תחילה הובילו אנשים להאמין שמטרת המכונה היא לדרג את לחץ הדם. לאחר שהידיעה על מטרתה האמיתית נפוצה בקרב הציבור, הייתה היענות יותר נמוכה של אנשים שהתנדבו למענה. פרמטרי בדיקה לקוייםהדיוק והמנגנון הפונקציונלי של המכונה היו מוטלים בספק. מבחן תגובת האישונים התבסס על מספר הנחות פגומות:[4]
בעיה נוספת למכונה הייתה בעיה פיזיולוגית. החוקרים לא לקחו בחשבון את הגודל המשתנה של האישונים ואת המרחקים השונים בין העיניים.[3] בעיות אחרות שהיו קיימות למכונה היו שתמונות העיניים של הנבדקים היו צריכות להילקח מזווית מסוימת, שכן המצלמה הייתה חוסמת את תצוגת הנבדקים לתמונות, אם הייתה מונחת ישירות מלפנים. כמו כן, כמות האור המגיעה מהתמונות השתנתה עם כל שקופית וגרמה לאישוני הנבדקים להתרחב באופן שלא היה קשור להתעניינותם באותה תמונה. לבסוף, גם הרחבת האישונים הייתה קשה מאוד למדידה, מאחר שלרוב, השינוי היה קטן ממילימטר אחד.[3] הרעיון התבסס על מחקר שנערך על ידי פרופסור אמריקאי, שמדד את גודל אישוני הנבדקים בזמן שהם עברו במעברים של חנויות מכולת.[3] בתרבותהמחזה מ-1998, The Fruit Machine, של בריאן דריידר (אנ'), הציג את המכונה כסיפור מקביל על הומופוביה עכשווית.[5] ניסיון לא מוצלח עם המכונה בחקירתו של הדיפלומט הקנדי, ג'ון ווטקינס, הוצג בסרט הטלוויזיה מ-2002, Agent of Influence.[דרוש מקור] ברומן מ-2005, Cold Matter Matter, של אלכס ברט, השתמש ב מכונה כמכשיר עלילתי.[דרוש מקור] הסרט התיעודי של שרה פודי מ-2018, The Fruit Machine, תיאר את השפעות המכשיר על האנשים שנפגעו ממנו.[6] ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
