משה אריה פריינד
הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד, 27 בספטמבר 1903 – כ' באלול תשנ"ו, 4 בספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית. ביוגרפיהנולד בהונגריה לרב ישראל פריינד, רב הכפר הוניאדי (הו') הסמוך לברגסס, בנו של רבי אברהם יהושע פריינד. התחתן עם בילא בת הרב ברוך רב העיר פיר,[1] לפני השואה שימש כרב בעיירה נאסויד וראגנא, וכדומ"ץ בעיר סאטמאר. בתקופת השואה, הרב עבד באושוויץ כ'מחלק מים' בין האסירים, וחילק רק ליהודים שהסכימו לברך על המים לפני השתייה. אלו שהתנגדו לברך, גער בהם ואמר: "וכי סבורים אתם, שהקב"ה השתנה? הרי אותו בורא-עולם, שהיה קודם, נמצא גם עכשיו, ואסור ליהנות מעולמו בלא ברכה!".[2] איבד בשואה את רעייתו ושמונת בניו. לאחר מכן שימש זמן קצר כרב העיר סטמר. עלה לארץ ישראל ומונה כראש ישיבת "ייטב לב" של חסידות סטמר בירושלים. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, בתשל"ט התמנה לשמש ראב"ד העדה החרדית כנציג סאטמר. בשנת ה'תשט"ו (1955) מונה כחבר ועד בבית היתומות בית לפליטות בירושלים. בסיוון ה'תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של ה"מנחת יצחק", הרב יצחק יעקב וייס. לאחר השואה נישא לפרידא דאכנר. היא נפטרה בשנת ה'תשמ"ב. לאחר מכן התחתן עם טשארנא.[1] שתיהן לא ילדו לו ילדים. בשנת ה'תשנ"ו (1996) הקים את תלמוד תורה "חיי עולם המקורית", לאחר שפרש ממוסדות חיי עולם. בהמשך נפתחו בנשיאותו ישיבה קטנה וישיבה גדולה וכשבוע לפני פטירתו התקיים מעמד חנוכת הבית לבניין המוסדות בשכונת גוש 80 בירושלים. לאחר פטירתו נקראו המוסדות על שמו "מוסדות רמ"א". בהמשך הוקמה על שמו "ישיבת תולדות משה אריה" בבית שמש. חידושיו ודרשותיו נדפסו בסדרת ספרי "עטרת יהושע". בספר "מרא דשמעתתא" הובאו פסקיו, בעריכת תלמידו הרב שלמה יהודה הירש. מתלמידיו
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|