משה צדוק
משה צדוק (לֶרֶר) (1 ביולי 1913 – 15 במרץ 1964) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, ראש אגף כוח אדם הראשון, אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום וראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון. קורות חייוצדוק נולד ב-1 ביולי 1913 בעיירה ז'לחוב שליד ראדום (אז בתחומי האימפריה הרוסית ומאז 1945 בפולין) בשם משה לרר, בנם של מנדל ונחמה לרר. למד בעיירתו בית ספר יסודי ובתיכון עד כיתה י"א, ואחר כך המשיך ללימודים בבית ספר מקצועי של "אורט" בוורשה בירת פולין. כציוני, שמגיל 14 היה חבר בתנועת נוער ציונית בעיירתו, עלה לארץ ישראל בשנת 1933. מיד עם הגיעו ארצה התגייס לארגון "ההגנה", ומשנת 1936, בה סיים קורס מ"מים בג'וערה, היה חבר במנגנון הקבע של הארגון. היה מפקד מכבי האש בחיפה במסווה לפעולות ה"הגנה" בעיר, מדריך בקורסי ה"הגנה" ומפקד גליל דרום. עם הקמת אגף כח אדם במטכ"ל "ההגנה" במאי 1947, מונה צדוק לעמוד בראשו, ועם הקמת צה"ל המשיך לשמש בתפקיד זה, בדרגת אלוף. בקיץ 1949 נישא להדסה פטרושקה, לה היה נשוי עד מותו. לזוג לא היו ילדים. ב-1950 מונה לשמש כמפקח הכללי של צה"ל, ובמרץ אותה שנה מונה למפקד הפיקוד השמיני, שהוקם למטרת ארגון המילואים במרחב תל אביב. ב-17 באוקטובר 1951 מונה לאלוף פיקוד הדרום וכיהן בתפקיד זה עד ל-1 בפברואר 1954, אז מונה לאלוף פיקוד הצפון. בתפקיד זה שימש עד אפריל 1956. בתפקידו הבא שירת כקצין במטה הכללי האחראי להכנות מיוחדות לשעת חירום.[1] ב-1957, בגיל 44, נבחן בבחינות בגרות אקסטרניות והחל ללמוד בפקולטה לכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית. הוא קיבל את התואר בשנת 1960. ב-1961 מונה לראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון. משה צדוק נפטר ממחלה ב-1964. בעקבות מחלה זאת אמר את המשפט המפורסם ״אני חולה, חולה לא יכול לשלוט בדבר״. בן 50 במותו, . נטמן בבית העלמין הצבאי קריית שאול. אחיו הגדול, יחיאל לרר (לערער) (1910–1943), היה משורר יידיש, ממובילי התרבות היהודית בוורשה בין מלחמות העולם ופעיל במפלגת פועלי ציון צ"ס. בגטו ורשה פעל בארגון התרבות יקא"ר (יידישע קולטור אָרגאַניזאַציע). נספה בשואה. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|