|
משלי איזופוס משלי איזופוס הם אוסף של משלים המיוחס לאיזופוס, עבד ומספר סיפורים שחי ביוון העתיקה בין 620 ל-564 לפנה"ס. המשלים ברובם קצרים ובמרכזם בעלי חיים אך הם כוללים גם בני אנוש ואלים. היסטוריהלא ידוע כיצד סיפוריו של איזופוס הועברו מיוון העתיקה, אולם התיעוד הראשון למשלים נעשה על ידי דמטריוס איש פלרום (Demetrius of Phalerum), נואם אתונאי ומדינאי מהמאה ה-4 לפנה"ס, חסיד של אריסטו, שקטלג את כל האגדות לפי סופרים יווניים מוקדמים לתוך עשרה כרכים. חלק ממשליו של איזופוס מופיעים במדרשים ובתלמוד ובספרות המדרש מהמאה הראשונה לספירה. מופיעים שם כשלושים משלים. מתוכם שנים עשר משותפים הן למקורות יווניים והן למקורות הודיים. שישה מקבילים רק למקורות הודיים ושישה אחרים רק למקורות יווניים. הצורה התלמודית מתקרבת קצת יותר למקור ההודי. כך, המשל על האריה והחסידה מסופר בהודו על אריה וציפור אחרת. רבי יהושע בן חנניה מתייחס לסיפור בניסיון למנוע התקוממות נוספת נגד רומא, הוא ממשיל את העם למניח ראשו במלתעותיו של אריה. ואומר ”דיינו שנכנסו ללוע הארי ויצאנו בשלום”[1], כך הנגזרת של הסיפור מצביעה על חיבור לסיפור ההודי. משלי איזופוס בשפות שונות
הגרסה הלטיניתתרגום נרחב ראשון של משליו של איזופוס ללטינית נעשה על ידי פדרוס (Phaedrus), שהיה עבד תראקי של אוגוסטוס קיסר, אם כי לפחות משל אחד כבר הופיע בתרגומיו של המשורר אניוס (Ennius) מאתיים שנה קודם לכן, ואחרים נמצאים ביצירותיו של הורטיוס. הרטוריקנים והפילוסופים היו רגילים להשתמש במשלי איזופוס כתרגיל לחוקרים שלהם. לא רק כדי להזמין אותם לדיון המוסרי של הסיפור, אלא גם כדי להתאמן על שיפור עצמי, מבחינה סגנונית ודקדוקית, על ידי יצירת גרסאות חדשות משלהם. לאחר מכן המשורר אוסוניוס העביר הלאה מספר משלים שתורגמו מאוחר יותר לפרוזה. הגדול ביותר, הוותיק ביותר, הידוע והמשפיע ביותר מגרסאות הפרוזה של פדרוס הוא זה אשר נושא את שמו של מושל נודע אחר בשם רומולוס. הוא מכיל 83 משלים מהמאה העשירית. האוסף הפך למקור שממנו, במחצית השנייה של ימי הביניים, נכתבו או הורחבו מרבית אוספי המשלים בלטינית. מקורו של ביטוי לטיני Hic Rhodus, hic salta הוא במשלי איזופוס. סיפורי איזופוס לילדיםהגרסה המודפסת הראשונה של משלי איזופוס בשפה האנגלית פורסמה ב-26 במרץ 1484 על ידי ויליאם קקסטון. רבים עשו זאת אחריו במאות השנים שאחרי בפרוזה ובמשלים. ובשנת 1952 בן א. פרי ערך את אגדות איזופוס בבריוס ופדרוס עבור Loeb Classical Library והעניק להם אינדקס ממוספר, הידוע גם בשם סיווג פרי, עד המאה ה-18 המשלים שימשו בעיקר מורים, מטיפים ואנשי מוסר. היה זה הפילוסוף ג'ון לוק שחשב למקד את הקריאה של המשלים עבור ילדים, ולהשתמש בהם ככלי חינוכי. משלים נודעיםמשלים המיוחסים בטעות לאיזופוס
תרגומים לעברית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
