|
נבט  נֶבֶט הוא צמח צעיר המתפתח מתוך עובר רדום של צמח, במסגרת הליך הנביטה. במהלך הנביטה, בעקבות היחשפות הזרע לתנאים מתאימים, "מתעורר" העובר המצוי בזרע הרדום ומתפתח לנבט הכולל את האיברים נצרון ושורשון. בהתקיים התנאים המתאימים מתפתח הנבט וגדל לצמח הבוגר. חלקי הנבטלנבט שלושה חלקים: השורשון (השורש העוברי), הנצרון (הגבעול העוברי) ופסיגים (העלים של הנבט). הנבטים נבדלים במספר עליהם. לצמחים חד פסיגיים עלה נבט אחד, לצמחים דו-פסיגיים שני עלי נבט. צמחים ממשפחת חשופי הזרע מספר רב יותר של פסיגים, כך למשל לאורן שמונה פסיגים. נביטה והתפתחות הנבטבתחילה סופג הזרע מים מסביבתו בפעפוע. בעקבות כך הזרע תופח וקליפתו נבקעת. התהליכים המטבוליים, שהתרחשו בזרע באופן מינימלי, מתגברים. האנרגיה שהייתה אצורה בזרע הופכת לזמינה וחומרי התשמורת מתפרקים לצורך המשך התהליך. בהמשך חלה בעובר התרבות מהירה של תאים. התאים עוברים התמיינות ומתפתחים לשורשון ולנצרון אשר פורצים מהזרע. לרוב בוקע קודם כל השורשון ורק לאחר מכן הנצרון. השורשון תמיד יגדל כלפי מטה והנצרון כלפי מעלה, ללא קשר לזווית בה מונח הזרע. השורשון גדל ומפתח יונקות אשר מתחילות לקלוט מהקרקע מים וחומרי מזון. הנצרון גדל, בוקע מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המאפשר לצמח להיות עצמאי. כדי שהזרע יתחיל לנבוט הוא צריך להיחשף לתנאים מסוימים הכוללים: רטיבות, אור, ריכוזי גזים וטמפרטורה. הנבטה למאכל
את רוב הזרעים והקטניות אפשר להנביט בקלות על ידי שרייה במים והנחה במצע לח לכמה ימים. הנבטה במצע של אדמה תספק נבטים ארוכים יותר. מניחים במקום חשוך עד להופעת השורשון ולאחר מכן במקום מואר ללא קרני שמש ישירות על מנת לאפשר פוטוסינתזה. כדי שלא ייווצר עובש נדרש לשטוף מדי פעם ולשמור על לחות מינימלית. ניתן לקנות מנבטה חשמלית ששומרת על כמות מים מבוקרת. בשלב הראשוני לאחר השרייה גדל שורשון קטן לבן והזרע עדיין ניכר. נבטים אלו מכונים נבטוטים, ואפשר לאוכלם חיים כתוספת לסלט או לבשלם. השרייה גם ללא נביטה (מכונה "טרום נבוט") משביחה את הערך התזונתי ומקצרת את זמן הבישול ולעיתים מאפשרת לאכול אף ללא בישול. שימוש לאכילהנבטים משמשים למטרת אכילה במצב נא או לאחר בישול. הם רכיב מרכזי במטבח המזרח אסיאתי. הנבט הוא מאכל בריא שצריכתו על בסיס יומי מהווה מקור של וויטמינים ומינרלים לגוף. בקיטנית עצמה ישנם וויטמינים ומינרלים, וכשמנביטים אותה היא מכפילה ומשלשת[דרושה הבהרה] את כמות הוויטמינים והמינרלים. חיסרון אפשרי בצריכת נבטים נאים הוא שזרעים נובטים עשויים להכיל חיידקים מזיקים. יש המזהירים מפני צריכת נבטים שעלולים להכיל כמות רבה של חידקים, וממליצים לאוכלם מבושלים. בשנים האחרונות נפוצים מאוד נבטים מסוגים שונים בשווקים וחנויות. כיוון שמדובר בגידול עדין, מומלץ לבדוק את טריות המוצר מעיפוש. בהלכהרוב הנבטים הנמכרים לאכילה מונבטים במגש על גבי צמר גפן או ספוג וככל גידולי מים ישנם ספקות בהלכה בדינם. גם בנבטים שצמחו באדמה שבעציץ יש דינים שונים. בגידול מים הסתפקו האחרונים האם לדמותם למה שגדל מעצמו ללא שום מצע[1] אמנם יש מסתפקים בגידולי מים שמוספים להם חומרי הזנה שמא כך המים נחשבים כאדמה דלילה[2]. מעשרות ושביעיתנחלקו הפוסקים הם יש איסור זריעה בשביעית בגידולי מים. רבים נוהגים כהכרעת החזון אי"ש שמים אינם נקראים "שדה" ואין מצוות שמיטה נוהגת אם הוא בתוך הבית[3][4]. הזרעים שאותם מנביטים חייבים בתרומות ומעשרות לפני ההנבטה אם הם כאלו שראויים לאכילה[5]. הנבטים שגדלו לרוב הפוסקים אינם חייבים בתרומות ומעשרות ככל גידולי מים להרבה פוסקים[6][7] אך כיון שהלכה זו מסופקת[8] נוהגים להפריש תרו"מ בלא ברכה. במקרה שגדלו במצע של אדמה בכלי שאינו נקוב (נקרא כיום מצע מנותק) חייבים בתרו"מ אמנם מדרבנן ולא מדאורייתא[9]. ברכהבמקרה שהונבטו על מצע של אדמה (אף אם בעציץ שאינו נקוב) ברכתם בורא פרי האדמה[10] אך בגידול מים נחלקו הפוסקים האם יש לברך על גידולי מים כברכתם הרגילה או ככמהין ופטריות שאינם יונקים מן האדמה כרגיל ולכן ברכתם שהכל. הרב בן ציון אבא שאול[11] פסק לברך אדמה כברכת מין הקטנית שבמקורה גדלה באדמה. הרב משה שטרנבוך כתב שאפשר לברך גם אדמה אך אם רוצה לברך שהכל אינו טועה[12] ויש שכתבו כתבו לברך שהכל ולו משום ספק[13] שבתהשריית זרעים במים כדי להצמיח[14] אסורה בשבת משום מלאכת זורע. ואף זילוף מים בשבת במצע הגידול אסור מן התורה. אם הנבטים נמצאים עדיין על מצע הגידול אסור לנוטלם בשבת משום מלאכת קוצר[15] ולכן צריך לעוקרם לפני שבת ואם לא עשה כן הם מוקצים כל השבת[16].
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
_7d.jpg)
