סוויפטיז או סוויפטים (באנגלית: Swifties) הם הפאנדום של הזמרת-יוצרת האמריקאיתטיילור סוויפט.[1] הסוויפטיז הוגדרו כאחת מקהילות המעריצים הגדולות והמסורות ביותר וידועים בקנאתם לסוויפט ובשמירה על תדמיתה הציבורית. כמו כן הם מנתחים בקביעות את התכמינים שהיא נוהגת לשתול לאורך קריירת המוזיקה שלה.
כלי התקשורת התייחסו לקשר המיוחד בין סוויפט למעריציה, וטענו כי אף אמן מיינסטרים אינו מתייחס לאוהדיו באופן דומה.[2] לאורך כל הקריירה שלה, הם הביעו תמיכה חסרת תקדים בכל יצירה מוזיקלית שפרסמה, והגיבו לביקורות שליליות עליה.
לאורך השנים השפיעו הסוויפטיז רבות על תעשיית המוזיקה, והפכו למוקד התעניינות רב מצד כלי התקשורת. הם המשיכו לתמוך במושא הערצתם גם כאשר עברה לז'אנרים שונים בשיריה, סייעו לה במהלך המחלוקת על זכויות המאסטרינג שלה ב-2019, יזמו את השימוע הפוליטי נגד טיקטמאסטר, שהוביל לחקיקת חוקים חדשים בארצות הברית, וגרמו לצמיחה כלכלית בערים המארחות את סיבוב ההופעות "The Eras Tour". עם זאת, הוטחו כלפי הסוויפטיז האשמות בגין חוסר כיבוד הפרטיות של סוויפט ובשל תקיפה מילולית של מבקריה. ניתוחים אקדמיים של יצירת התוכן, ההון החברתי והיחסים האישיים בקהילת הסוויפטיז, תיארו אותם כתת-תרבות.
באוקטובר 2006 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Taylor Swift, שנמכר בכ-40,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[7] נתוני מכירותיו נותרו גבוהים בחודשים הבאים, ובנובמבר2007 הגיעו למיליון עותקים.[8][9] בינואר 2008 נמכרו 187,000 עותקים – המספר הרב ביותר של עותקים שנמכרו בשבוע אחד.[10] הצלחה ארוכת-טווח זו תרמה לפרסומה של סוויפט בסצנת הקאנטרי ומחוצה לה. האלבום שהה עשרים וארבעה שבועות במקום הראשון במצעד אלבומי הקאנטרי – הצעידה הארוכה ביותר לאלבום שיצא בעשור הראשון של המאה ה-21.[8][11]
המונח "סוויפטי", שמתאר מעריץ של סוויפט, זכה לפופולריות רחבה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21.[20] המילה מורכבת משם משפחתה ומסיומת "ie" או "y", שמרמזות על חיבה.[21] בשנת 2012 אמרה בריאיון ל-Vevo כי השם לדעתה "מקסים". במרץ2017 הפך המונח לסימן מסחר.[22] בשנת 2023 הגדיר מילון אוקספורד את המונח כשם עצם, שמשמעותו היא "מעריץ נלהב של הזמרת טיילור סוויפט".[21]
יחסים עם טיילור סוויפט
לסוויפט ולקהילת הסוויפטיז קשר הדוק. בעיתונות תוארה מערכת יחסים זו כמקור להשפעתה על תעשיית המוזיקה.[23][24] אמילי יאר, כתבת בידור של ה"וושינגטון פוסט", כתבה ש"סוויפט יצרה קשר הדוק בצורה יוצאת דופן עם מעריציה, על ידי כך שהדגישה שהיא אחת מהם ושהם כולם חלק מקבוצה גדולה אחת". טאפי ברודסר-אקנר כתבה ב"ניו יורק טיימס" שסוויפט חוללה "מהפכה" ביחסים שיכולים להתרקם בין זמר למעריציו. לדבריה, סוויפט לא נדרשת ליחסים עם עיתונאים כדי לנהל יחסים עם המעריצים, והיא חלק מ"זן חדש של ידוענים בעידן הפוסט-מדיה, שהכתיבו כללים חדשים ליחסים הן עם המדיה והן עם המעריצים".[25][26][27]
אופן ניהול הקשר עם קהילת מעריציה נחשב לייחודי עבור אמנים במעמדה: היא יצרה עימם אינטראקציה ברשתות החברתיות, בחרה בחלקם להשתתף בקונצרטים ומפגשים אינטימיים, ערכה ביקורי פתע, השתתפה באירועים של מעריצים, כגון חתונות, וחילקה כרטיסים בחינם למעריצים מיעוטי יכולות או בעלי מוגבלויות.[28][29][30] סוויפטים נוהגים לשלוח לביתה כרטיסי ברכה ומכתבי תודה.[31]
ביוני2010 ערכה סוויפט מפגש מעריצים בן 13 שעות כחלק מפסטיבל CMA בנאשוויל שבטנסי. בשנים 2014, 2017 ו-2019 הזמינה מספר מעריצים לביתה כחלק מ"מפגשים סודיים", מסיבות השמעה לאלבומיה החדשים טרם יציאתם הרשמית.[32][33] ב-2014 היא קיימה אירוע חג המולד בביתה, שבמסגרתו חילקה לכמה סוויפטיז מתנות.[34] בנוסף, לכבוד קהילתה כתבה כמה שירים, דוגמת "Long Live"[35] (2010) ו-"Ronan" (2012) – סינגל צדקה לזכר בנו של אחד ממעריציה, שבגיל 4 נפטר מנוירובלסטומה.[28] באינדיפנדנט נכתב ב-2021 שסוויפט "הגדירה מחדש" את היחסים עם המעריצים בקהילות מקוונות, ושדרכיה הלא שגרתיות ליצירת קשרים עם המעריצים מעידות שהיא "שמה את המעריצים במקום הראשון".[30]
בשנת 2023 הזמינה סוויפט 2,200 ממעריציה לאירוע הקרנת הבכורה של סרט ההופעהTaylor Swift: The Eras Tour ללא עלות.[36] דייוויס סימס, כתב התרבות של "האטלנטיק", אמר בראיון שסוויפט מבינה את הכוח של החוויה הקבוצתית, והביא כדוגמה את העובדה שהסרט יצא בתחילה לבתי הקולנוע ולא לשירותי הזרמת המדיה.[37]
סוויפט נמנית בין האישים הנעקבים ביותר במדיה החברתית.[38][39][40] לדברי ניית'ן האברד, מנהל מכירות כרטיסים ומגיש של הסכת על סוויפט, הזמרת ממשיכה את דרכם של ידוענים אחרים שטיפלו קהילות מעריצים גדולות, אך היא המוזיקאית הראשונה שעשתה זאת מלכתחילה ובאופן מסיבי באמצעות מדיה מקוונת.[41] בריטאני ספנוס מ-Rolling Stone כתבה כי סוויפט המשיכה להשתמש בטאמבלר הרבה אחרי שהיה בשיאו, וכיום היא פעילה בטיקטוק.[6] החלק העוסק בה בפלטפורמה מכונה על ידי מעריציה "סוויפטוק" (SwiftTok). הסוויפטיז מכנים את סוויפט בשמות "בלונדי", בשל שערה הבלונדיני; "טי-סוויזל", מחווה למילות השיר "Thug Story", פרודיה על "Love Story" שביצעה יחד עם טי-פיין; ו"תעשיית המוזיקה", רמיזה על השפעתה הרבה.[42]
במרוצת השנים תרמה סוויפט כספים לכמה ממעריציה על מנת לכסות את הלוואות ללימודים אקדמיים, חשבונות רפואיים, שכר דירה והוצאות נוספות.[43] בשנת 2018 רכשה בית למעריצה דרת רחוב בהיריון.[44] תרומתה הגדולה לסוויפטי חולה לוקמיה ב-2015 גרמה לפלטפורמת מימון ההמונים "GoFundMe" להגדיל את גובה התרומה המקסימלי המותר.[45] בשנת 2023 תרמו אלפי סוויפטיז כ-125,000 אלף דולר דרך "GoFundMe" למשפחתו של מעריץ, שנהרג בתאונת דרכים על ידי נהג שיכור בדרכו הביתה מהופעתה של סוויפט.[46]
ב-7 באוגוסט2024, סוכל פיגוע טרור שתוכנן להתבצע במהלך הופעה של סוויפט באצטדיון ארנסט האפל בווינה, אוסטריה, דבר שגרם לביטול ההופעה.[52] במהלך השבועיים שלאחר המקרה התקיימה שתיקה מצידה של הזמרת שלא התייחסה לעוגמת הנפש שנגרמה למעריציה הרבים. בשל כך נשמעו ביקורות רבות כלפיי סוויפט[53] שהגיבה לאחר שבועיים כי: "אני לא מתכוונת לדבר על משהו באופן פומבי אם אני חושבת שהוא עשוי לתת רעיונות לאנשים שרוצים לפגוע במעריצים שבאים להופעות שלי. במקרים כאלה, 'שתיקה' מראה איפוק... העדיפות הראשונה שלי הייתה לסיים את ההופעות שלנו באירופה בבטחה".[54]
קהילתיות
עיתונאים תיארו את יצירותיה של סוויפט, את הפופולריות שלה ואת קולה כתת-תרבות בפני עצמה, שמכונה "היקום המוזיקלי של טיילור סוויפט".[55][56] המעריצים מרבים לנתח שירים וסרטוני וידאו של הזמרת ולמצוא בהם משמעויות נסתרות, בין השאר משום שסוויפט אכן מרבה לפזר רמזים ("ביצי פסחא"). כמו כן, נטען כי היקום המוזיקלי שלה חזק מאין כמותו בזכות קשריה ההדוקים עם מעריציה.[57][58] סוויפטים ידועים באדיבותם כלפי חברי הקהילה: ברוב הופעותיה של סוויפט הם מתחפשים לדמותה, ומחליפים זה עם זה צמידי חברות.[59][60]
אמילי טננבאום מ-Glamour ואמילי יהאר מה"וושינגטון פוסט" המשילו את המבנה הקהילתי שיוצרת סוויפט עבור מעריציה ליקום קולנועי.[61][62] אלכס ססקיינד, כתב של Entertainment Weekly, כינה את היקום המוזיקלי שבנתה כ"עולם פופי נהדר, שכולל עשרות ביצי פסחא הנתונים לפיענוח מלא על ידי מעריציה של הזמרת".[63] בגרדיאן נכתב כי הסוויפטיז הם תת-תרבות המבוססת על תקשורת המונים, ומטופחת על ידי "שנים של בניית עולם ומיתולוגיה 'סוויפטיאנית'". אלים חראג' סבר כי סוויפט הפכה את הפופ לפאזל ענקי, המורכב ממחויבות אדירה למעריציה, כזו שאמנים אחרים ניסו לחקות וכשלו.[64]
אנדרו אונטרברגר מ-Spin כתב כי סוויפט הופכת כמה פריטים בשיריה, דוגמת צעיףאדום, ניו יורק ויין, לסמלי קהילת הסוויפטיז, ובכך מחזקת איתה את הקשר.[65] קרוליין מימבס נייס מ-The Atlantic סברה כי הפאנדום הזה הוא כמו מטאברס בחיים המציאותיים: ”מדובר בקהילה וירטואלית ענקית, שאינה מתפרשת על גבי פלטפורמה אחת בלבד. חסר רק מרחב וירטואלי תלת-מימדי בו חברי הקהילה יכולים להסתובב בו כמו במטאברס”.[66] מדליין מרינוק מ-Today הבחינה כיצד סוויפט מחדשת את כתבי הסתרים בעטיפות התקליטים והתקליטורים שלה לאורך השנים.[67]
סוויפט נתנה למילה "Eras" (בעברית: "תקופות") משמעות ייחודית, שמציינת כל יציאת אלבום כתקופה חדשה,[68][69][70] המאופיינת ברעיון אסתטי, צבע מיוחד, מצב רוח, סגנון אופנתי ולעיתים גם בעל חיים כלשהו.[א][84][85][86] קהילת הסוויפטיז, שמורכבת בעיקר מבני דור המילניום, שילבה את התרבות הזו באירועים ובטקסים, כמו חתונות, מסיבות ואירועי חשיפת מין עובר.[87]
מאפיינים סוציולוגיים
הסוויפטים תוארו כבסיס מעריצים נאמן עם רמת יצירתיות ושותפות הדוקה עם מושא הערצתם. במזרח אסיה, לרבות ברפובליקה העממית של סין, ביפן, בקוריאה הדרומית ובפיליפינים, כמה מהם מתרגמים את שיריה של סוויפט לשפות המקומיות ומארגנים טקסי מחווה לזמרת ברחבי המדינות.[89] הדרך הטובה שבה קיבלו את הוצאתו של Reputation, שפורסם לאחר היעלמותה מהעין הציבורית ב-2016 עקב סכסוך מתוקשר עם קניה וסט וקים קרדשיאן, הוכיחה את המחויבות של הסוויפטיז כלפי הזמרת, ללא קשר לשינוי בכיוונים האומנותיים שבהם היא בוחרת להתמקד.[90] אשלי איאסימון טענה במגזין הבילבורד כי ההצלחה המסחררת של ההקלטות החוזרות לששת אלבומי האולפן הראשונים שלה היא עדות נוספת לנאמנות של מעריציה.[91]
התופעה הצרכנית של רכישת כל מוצר הקשור לסוויפט כונתה במאמרים כ"אפקט טיילור סוויפט".[92][93][94] ברנדון קנבון וקלייר מקמלי, מדעני עסקנות וצריכה, כתבו שהקשר בין סוויפט לסוויפטיז מייצג גישת צרכות פוסט-פוסט מודרנית.[95] הסוציולוג בריאן דונובן סבר כי ”ניתן לכנות את ההתלהבות סביב סוויפט כפולחן גיבור חסר תודעה. עם זאת, הסוויפטיז מצאו דרכים רבות כדי להפגין את יכולתם ליצור קשרים חברתיים, שמתעלים מעבר ליחס צרכני”.[96]
"שיגעון טיילור סוויפט" קיבל את הכינוי "סוויפטמניה",[97] שיוצר הקבלה למונח "ביטלמניה", שיגעון הביטלס. לדברי העיתונאי ג'ון בראם מ-Star Tribune, סוויפט הצליחה ליצור שיגעון מקביל ל"ביטלמניה" בעידן שמתאפיין, בניגוד לתקופת הביטלס, בריבוי עצום של אמצעי תקשורת.[98][99] תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע בהשתתפות הזמרת שוברים שיאי רייטינג הודות למעריציה.[100][101] ידוענים ואמנים רבים, דוגמת אוליביה רודריגו, הלסי וקמילה קביו, תיארו את עצמם כסוויפטים.[102][103]
השפעה
סוויפטיז זכו לסיקור נרחב על תמיכתם בסוויפט ובהצלחתה המסחרית. הזמרת הצליחה למכור אלבומים רבים על גבי תקליטורים ותקליטים, למרות ירידת קרנם של אמצעי השמעה אלה במאה ה-21.[104] במהלך שנות ה-20 של המאה ה-21 הפכה סוויפט לאחר הגורמים המרכזיים לתחיית פורמט התקליטים.[105][106]
לנאמנותם של הסוויפטיז היה תפקיד במאבק שניהלה הזמרת בשנים 2014–2015 מול שירותי הסטרימינג בדבר התמלוגים לאמנים, על רקע החשש ששירותי ההזרמה יקטינו את ההכנסות של אמנים ממכירות תקליטורים ומהורדות ללא יצירת אפיק הכנסה אלטרנטיבי.[107] לקראת יציאת אלבומה הרביעי, 1989, ביקשה סוויפט להגביל את ההאזנה לאלבום בספוטיפיי למאזינים בתשלום בלבד, אך ספוטיפיי סירבה.[108] בתגובה הסירה סוויפט את הקטלוג שלה משירות ההזרמה.[109] שנה לאחר מכן ביקרה סוויפט את אפל מיוזיק, ובתגובה החברה שינתה בין לילה את מדיניות התמלוגים.[110] למרות ההיעדרות מספוטיפיי, הקף המכירות של האלבום היה חסר תקדים. האלבום נמכר בשבוע הראשון לפרסומו בכ-1.28 מיליון עותקים.[111] בשנת 2017, לאחר שנמכרו יותר מ-10 מיליון עותקים ברחבי העולם, החזירה סוויפט את הקטלוג לכל שירותי הזרמת המוזיקה.[112]
בשנת 2019 הגבירו המעריצים את הפרסום של מחלוקת המאסטרס של טיילור סוויפט עם חברת התקליטים הקודמת שלה, ביג משין רקורדס, ועם המנכ"ל שלה אז, סקוטר בראון.[113][114][115] בנוסף, הם הניעו את הצלחותיהן של ההוצאות המחודשות של ששת אלבומי האולפן הראשונים שלה. עצומה מקוונת, שנכתבה על ידי מעריץ ב-Change.org וקראה לבראון "להפסיק להחזיק את אלבומיה של סוויפט כבני ערובה", גרפה 35,000 חתימות בשלוש השעות הראשונות מאז פרסומה. מנכ"ל האתר, מייקל ג'ונס, תיאר זאת כאחת העצומות המצליחות ביותר בהיסטוריה של החברה.[116] בראון טען כי סוויפט משתמשת בקהל מעריציה כנשק פרסומי למחלוקת עמו.[117]
סוויפט ויצירותיה, כולל סיבובי ההופעות כמו "The Eras Tour", זכו להצלחה כלכלית מסחררת.[118] ההשפעה הכלכלית – שמונעת בעיקר על ידי הסוויפטים בתחומי הלינה במלונות, הקוסמטיקה והאופנה[119] – מגדילה את הכנסות הערים שמארחות את הופעותיה של סוויפט באחוזים ניכרים.[120][121][122] באתר Los Angeles Times תיארו את התופעה כמיקרוקוסמוס כלכלי.[123] אחרים כינו זאת כ"סוויפטונומיקס" (באנגלית: "Swiftonomics").[124]
בנובמבר 2022 התנהלה מכירה מוקדמת לכרטיסים לסיבוב ההופעות "The Eras Tour" באתר טיקטמאסטר, שספגה ביקורת ציבורית ופוליטית נרחבת.[125] על-אף קריסתו של האתר, נמכרו 2.4 מיליון כרטיסים – שיא כל הזמנים.[126][127] חברת טיקטמאסטר התייחסה לקריסת האתר כתוצאה של תעבורה "חסרת תקדים" של גולשים, ואילו מעריצים וקבוצות צרכנים האשימו את החברה בהונאה ובשימוש לרעה בכוחה כמונופול כלכלי.[128] תגובת הסוויפטיז עניינה כמה מחברי הקונגרס של ארצות הברית, שדרשו לפתוח בחקירה מול לייב ניישן אינטרטיינמנט, החברה שנוצרה כתוצאה מהאיחוד של טיקטמאסטר ושל חברת לייב ניישן.[129][130] כמה מעריצים אף הגישו תביעות כנגד האתר בגין הונאה, תיאום מחירים והפרות של חוקי ההגבלים העסקיים.[131]נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן דרש מחברות מכירת הכרטיסים להפסיק לאלתר את השימוש בעמלות רכישה נסתרות, שמתגלות לצרכנים רק בשלב התשלום.[132] הפרשה זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב,[133][134] ובמאי 2024 הגישה מחלקת המשפטים של ארצות הברית, במשותף עם 29 מדינות ומחוז קולומביה, תביעה נגד לייב ניישן אינטרטיינמנט בגין שימוש לרעה בכוחה כמונופול בתחום מכירת כריטיסים וקידום הופעות.[135]
בעקבות הבולטות של סוויפט בתרבות המיינסטרים של המאה ה-21, פיתחו מועדוני לילה רבים ברחבי העולם מסיבות שקהל היעד שלהן הוא מעריציה.[136][137][138] לדוגמה, ה-"Swiftogeddon", שהחל כאירוע חד-פעמי בלונדון, התפתח לסדרת מסיבות קבועה, שפעילה ברחבי הממלכה המאוחדת.[139] תוכניות ריאליטי, כמו "Dancing with the Stars" ו-"The Voice U.S.A", הפיקו ערבי תחרות בנושא שיריה של סוויפט.[140][141]
דמוגרפיה
סקר שנערך ב-2023 על ידי "Morning Consult" הראה כי 53% מבני ה-18+ בארצות הברית הגדירו את עצמם כמעריצים של סוויפט, מתוכם 44% הזדהו כסוויפטיז ו-16% מהם כמעריציה ה"מושבעים". מבין מעריציה 52% הם נשים ואילו 48% גברים. מבחינה אתנית, 74% הם לבנים, 13% אפרו-אמריקאים, 9% אסייתים ו-4% מגזעים אחרים. מבחינה פוליטית, 55% הזדהו כתומכי המפלגה הדמוקרטית, 23% רפובליקניים ו-22% עצמאיים או לא רצו להשיב על השאלה. בהתאם לחלוקה הבין-דורית המקובלת, 45% הם בני דור המילניום, 23% בני דור הבייבי בום, 21% משתייכם לדור ה-X ו-11% נולדו בדור ה-Z.[142] עיתונאים כינוי את מעריציה המבוגרים כ"זקני הסוויפטיז".[143]
בכתבה שפורסמה על ידי תומאס טרס באתר הגרמני Telefónica נעשה ניתוח דמוגרפי של קהילת הסוויפטיז בגרמניה. על פי הממצאים, כ-32% מהמבקרים בהופעות של סוויפט בגרמניה במהלך סיבוב ההופעות "The Eras Tour" היו בגילאי 18–29, ששייכים לדור ה-Z.[ב][144] לסוויפט קהל מעריצים גדול במזרח אסיה. מספר הופעות דראג הופקו באזור כמחווה לסוויפט. אמנית הדראג המוכרת ביותר היא טיילור שיש.[145][146]
קהילת הסוויפטיז בישראל אינה גדולה, ומורכבת בעיקר מבני ובנות נוער. במהלך טבח שבעה באוקטובר ב-7 באוקטובר נרצחה רוני אשל, סוויפטית ישראלית, ששירתה כתצפיתנית. בעקבות לכתה, ישראלים רבים הכינו צמידי חברות לזכרה, וחילקו אותם במהלך הופעותיה של סוויפט.[147] באחת ההופעות בלונדון קיבל טיילור לאוטנר, בן-זוגה של סוויפט לשעבר, את הצמיד.[148]
תפקיד פוליטי
ב-2012 אמרה סוויפט שהיא לא רוצה להתבטא באופן פוליטי, כיוון שהיא לא מרגישה מיודעת מספיק בכדי להשפיע על אחרים. לפי חוקרת המיניות ומגדר אדריאן בראון, עד אלבומה השלישי נטתה סוויפט לטקסטים שמרניים יחסית. בעקבות זאת, ומשום שמוזיקת הקאנטרי זוהתה עם נטייה לשמרנות, אנשים העריכו שהיא שמרנית, וקבוצה שדוגלת בעליונות לבנה אף אימצה אותה כ"אלה ארית". עם זאת, ב-2016 הביעה סוויפט בראיונות תמיכה במדיניות של הנשיא ברק אובמה. אלי אוסטין, כתבת של הטיימס הבריטי בניו יורק, כתבה ב-2023 שעם הזמן סוויפט החלה להרגיש בטוחה יותר להציג את עמדותיה ושהיא כעת "מביעה בבירור את תמיכתה במדיניות שמזוהה עם המפלגה הדמוקרטית בעניינים כגון אסדרה של אחזקת נשק חם, נישואים של זוגות מאותו המין וזכותן של נשים לבחור בהפלה". לפי אוסטין, למרות התבטאויותיה בעניינים אלה, קהל מעריציה חוצה מפלגות, מה שעשוי לאפשר לה להשפיע על העדפותיהם הפוליטיות של המעריצים.[149]
ב-2018 הביעה סוויפט את תמיכתה במועמד הדמוקרטי לנציגות בסנאט מטעם מדינת טנסי, פיל ברדסן. היא אמרה כי מצפונה אינו מאפשר לה להצביע למועמדת הרפובליקנית, מרשה בלקברן, שלבסוף נבחרה, כיוון שבלקברן מתנגדת למתן זכויות שוות לקהילת הלהט"ב והצביעה נגד מהלכים כלכליים לטובת צמצום פערי השכר בין נשים לגברים.[150][151] לפי ארגון vote.org, ב-24 שעות לאחר פרסום הפוסט, 65,000 אזרחים נוספו למספר המצביעים הרשומים בארצות הברית.[152] החוקרת גוון ניסבת', שחקרה את התגובה של מעריצים לפוסט הפוליטי של סוויפט ב-2018,[153] טענה שעל אף שפוסטים מהסוג של סוויפט לא קובעים כיצד ינהגו האזרחים בקלפי, לתרבות ההערצה מהסוג של הסוויפטיז יש השפעה מחזקת על השתתפות פוליטית.[154]
בעקבות המחלוקת שעוררה פרשת מכירת הכרטיסים להופעות של סוויפט באתר טיקטמאסטר, טען ברוק שולץ מ-Associated Press שהאירוע עשוי להביא לחיזוק המעורבות הפוליטית של המעריצים.[154] במאי 2023 אושר בסנאט של טקסס חוק "Save Our Swifties" (בעברית: "לשמור על הסוויפטים שלנו"), המבטיח איסור על שימוש בבוטים לקניית כרטיסים להופעות בכמות מסחרית.[155][156] הצעות חוק דומות הוגשו במדינות שונות כמו גם בקונגרס האמריקאי.[157][158]
מחוץ לארצות הברית, פוליטיקאים כגון נשיא צ'ילהגבריאל בוריץ' והמועמדת לנשיאות הפיליפינים (סגנית הנשיא לשעבר) לני רוברדו שיווקו את עצמם כ"סוויפטיז".[159][160]
בבחירות לנשיאות 2024, אני אתן את קולי לקמלה האריס ולטים וולץ. אצביע להאריס כי היא נאבקת על זכויות ומטרות שאני מאמינה שצריך לוחמת כדי לקדם אותן. אני חושבת שהיא מנהיגה מוכשרת עם יד יציבה על ההגה, ואני מאמינה שאנחנו יכולים להשיג כל כך הרבה יותר במדינה הזאת, אם נונהג ברוגע ולא בכאוס. כל כך התרשמתי מהבחירה שלה בטים וולץ, שבמשך עשורים עמד על זכויותיהם של חברי קהילת הלהט"ב, הפריות חוץ-גופיות וזכותה של כל אישה להחליט לגבי גופה.
המקור באנגלית
I will be casting my vote for Kamala Harris and Tim Walz in the 2024 Presidential Election. I’m voting for @kamalaharris because she fights for the rights and causes I believe need a warrior to champion them. I think she is a steady-handed, gifted leader and I believe we can accomplish so much more in this country if we are led by calm and not chaos. I was so heartened and impressed by her selection of running mate @timwalz, who has been standing up for LGBTQ+ rights, IVF, and a woman’s right to her own body for decades.
בסקר שערך הניו יורק טיימס לאחר הצהרה זו, בקרב 2,437 אזרחים שצפויים בסבירות גבוהה להצביע בבחירות, נמצא של-44% מהבוחרים יש דעה חיובית כלפי סוויפט, ל-34% דעה שלילית, ול-22% אין דעה לגביה. לתומכי המפלגה הדמוקרטית ולעצמאים יש עמדה חיובית יותר לגביה (70% ו-41% בהתאמה) מאשר לתומכי המפלגה הרפובליקנית (23%).[164]
סוויפטיז רבים קיבלו ביקורת נוקבת על כמה מדרך התנהגותם. עיתונאים רבים גינו את האינטראקציות הפרה-חברתיות שיש לקהילה עם סוויפט עצמה, תוך השמת דגש בחיטוט יתר בחייה האישיים.[194][195] פעמים רבות בהן סוויפט יוצאת לבלות ברחבי הערים בהן היא מופיעה, מתגודדים מאות ממעריציה מחוץ לשערי המקום ומחכים לצאתה.[196] הזמרת עצמה התייחסה פעמים רבות לתופעה. בסרט התיעודי Miss Americana נראתה יוצאת מביתה, כשרכבה מוקף במאות אנשים שמנסים לצפות דרך החלונות השחורים.[197]
חלק מהמעריצים תוקפים, מציקים ושולחים אימוי מוות ומכתבי נאצה באינטרנט לידוענים שאינם מחבבים את סוויפט.[198][199][200] בעקבות הסכסוך עמה טען בראון כי הוא מקבל איומים על חייו באופן יומי.[201] ג'ולי פנוויק תיארה את הקהילה במגזין Vice כמסבירת פנים כלפי פנים, אך אידיאליסטית ואובססיבית כלפי חוץ.[202]
אנשים שאינם מזדהים כסוויפטים, אך מעריצים את הזמרת נקראים לרוב "סוויפטרים". המונח "סוויפטר" הופץ לראשונה בספרד, וכתוצאה מרבית הסוויפטרים מרוכזים שם.[203]
גיילור
גיילור (באנגלית: "Gaylor") היא תאוריית קשר על פיה סוויפט היא לסבית או ביסקסואלית בארון. פלג קטן מתוך הסוויפטיז, המכנה את עצמו כ"גיילורי", תומך ומקדם את התאוריה באמצעות סרטונים ברשתות החברתיות. לטענתו, סוויפט מרמזת על נטייתה המינית פעמים רבות באמצעות המוזיקה ואורח החיים שלה. עם זאת, היא הצהירה כי היא אינה חלק מקהילת הלהט"ב, אלא רק תומכת שלה. חלק מהגיילורים טוענים כי בעברה ניהלה מערכת יחסים עם קרלי קלוס או עם דיאנה אגרון, ומאשימים אותה בקווירבייטינג. מרבית הסוויפטים מגנים תאוריה זו, בשל היותה חסרת כבוד כלפי סוויפט. אנשי תקשורת טוענים כי מדובר בסיפור בדיוני, פולשני וחסר בסיס.[204][205][206]
גיילורים טענו כי מספר שירים של סוויפט מאשרים באופן חותך את אהבתה לנשים, בפרט לאמה סטון ולקארה דלווין. לדבריהם, השיר "When Emma Falls in Love" (2023) מאושש את טענותיהם. אולם סוויפט וסטון טענו כי הן רק חברות טובות, והראשונה מבניהן סיפרה כי השיר לא נכתב על סטון כלל. רבים מהסוויפטים סוברים כי ההשראה לשיר באה ממערכת היחסים של סטון עם אנדרו גארפילד.[207]
מחקרים אקדמיים
סוויפטיז היו נושא לעיתונאים ולכתבים אקדמיים. הם נחקרו על ידי מדעני סוציולוגיה בשל ההון החברתי, המאפיינים הצרכניים והכלכליים שלהם והיחסים הבין-אישיים בניהם.[208][95] כריסטינה לופז ואבנש צ'נדרה, חוקרות תרבויות אינטרנטיות, סברו כי בשל יצירת תוכן פורה, מיומנות דיגיטלית, יכולת ארגונית ולעיתים התנהגות מקוונת מרושעת הפכו הסוויפטיז למוקד התעניינות רב מצד האקדמאים.[205] דונובן הבדיל בין "מעריצי טיילור סוויפט" ל"סוויפטיז", וטען כי המונח האחרון מתאר תת-תרבות המאופיינת בהתפרצות קולקטיבית, זאת בניגוד לפאנדומים אחרים. בלשנים אחדים כינו את שפת הקהילה כ"פאניאלקט" (הלחם של המילה "Fan" – "מעריץ" ל-"Dialect" – ניב). מיפוי מקוון שנערך על ידי לופז וצ'נדרה ופורסם בשנת 2023 חילק את הקהילה לשישה פלגים נפרדים על סמך אינטראקציות מקוונות ונושאי דיון שונים.
^Amanda Roig-Marín, Anglicisms in Music Fandom Terminology: The Idiosyncratic Use of Self-Referential Nouns in the Language of Youth, AEDEAN: Asociación española de estudios anglo-americanos, עמ' 191, JSTOR 26330851