סטגנוגרפיהסטגנוגרפיה (באנגלית: Steganography) היא טכניקה להעברת מידע באופן סמוי, באמצעות הסתרתו בעצם אחר, כך שרק הנמען יוכל לראותו או לדעת על קיומו. זאת בניגוד להצפנה, שבה קיום המידע עצמו אינו מוסתר, אלא רק תוכנו. שילוב של סטגנוגרפיה עם קריפטוגרפיה נותן הגנה כפולה למידע: תחילה מצפינים את המסר באמצעות אלגוריתם הצפנה רגיל, לאחר מכן מטמיעים את הצופן בתוך כתב כיסוי תמים למראה, בשיטה סטגנוגרפית, כך שגם אם ההסתרה תיחשף, עדיין יהיה צורך לפענח את הצופן. המילה "סטגנוגרפיה" מקורה ביוונית, "סטגנו" (στεγανός) פירושה מכוסה או חבוי ו-γράφειν היא כתיבה. זוהי טכניקה עתיקה למדי, כבר לפני בעת העתיקה יש תיעוד על שימוש בסטגנוגרפיה, כמו כיסוי מסר שנכתב על לוח עץ באמצעות שעווה. בדרך כלל מסר סטגנוגרפי נראה על פניו כמשהו תמים אחר, כגון תמונה, קטע עיתונות, רשימת קניות או כל דבר אחר שאינו מעורר חשד, המשמש ככיסוי למסר האמיתי. המסר המיועד להסתרה מוטמע בשיטות שונות, בהן:
יתרונה של סטגנוגרפיה היא בכך שהמסר אינו מושך תשומת לב מאחר שקיומו מוסתר מן העין. מסר גלוי, לעומת זאת, ככל שיהיה מוצפן היטב עצם קיומו מעורר תשומת לב, שלעיתים עשויה לגרום לנזק כגון במקומות בהם הקריפטוגרפיה אסורה. סטגנוגרפיה מודרניתמסרים סודיים מוסתרים גם במדיה דיגיטלית, כמו קובצי תמונות גרפיות או קובצי שמע. אפשר לדוגמה להחליף את הסיבית הנמוכה ביותר בכל בית (או מספר סיביות נמוכות בכל פיקסל) בקובץ תמונה כלשהו, באופן שיכילו את המסר הנסתר. השפעת שינוי זה על מראה התמונה זניחה, מאחר שרוב התקנים לקובצי תמונה (כמו TIFF או JPG) מאפשרים הדרגתיות גבוהה של צבעים, הרבה יותר ממה שהעין האנושית מסוגלת לקלוט. כמו כן אפשר להחדיר מידע לתוך חבילות של פרוטוקול תקשורת בסיסי כמו UDP, או להשתמש במאפייני מסמך כמו מרווחים, סוגי גופנים, גודל אותיות ומאפיינים אחרים כאמצעי הסתרה. פיטר וויינר המציא פונקציית הסוואה המשנה מסמך כלשהו באופן שהפרופיל הסטטיסטי שלו מדמה מסמך אחר כגון הצגה של שייקספיר, קטע מהניו-יורק טיימס או קבוצת דיון באינטרנט. שיטה זו לא תוליך שולל עין אנושית, אך מסוגלת להטעות מחשבי על שסורקים דרך קבע את תעבורת האינטרנט. מחשבים אלו בדרך כלל מבצעים השוואות של מסמכים עם נתונים סטטיסטיים ידועים מראש כדי להאיץ את תהליך הסריקה. Subliminal Channelערוץ תת-סִיפִּי (הכרתי) הוא דרך עקיפה להעברת מסרים. כגון הדרך המתוארת לעיל של שימוש בנתונים סטטיסטיים ורמזים אחרים במסמך כלשהו. ידוע על מרגלים שניצלו טכניקה זו כדי להעביר דיווחים נסתרים למעסיקיהם בזמן מלחמת העולם השנייה. במקרה אחד, הדיווח הוסתר בטופסי הזמנה של בובות, כאשר המסר הוסווה בתוך ערכים טריוויאליים כמו כמויות, סכומי כסף, מספרים סידוריים וכדומה. גוסטבו סימונס המציא רעיון של הסוואת מסרים בעזרת חתימה דיגיטלית קונבנציונלית. בשיטה זו המסר מוסתר בתוך החתימה על מסמך תמים למראה שמכיל מידע חסר חשיבות. מאחר שהחתימה אינה מוגדרת כהצפנה והמסר החתום גלוי לעין כל, זהו סוג של ערוץ תת-סיפי. טכניקות סטגנוגרפיות נוספות
סטגנוגרפיה בדרך כלל מנצלת מידע בלתי חשוד ככלי להסתרת מסר סודי, על כן בדרך כלל כמות המידע שצריך להעביר גדולה בהרבה מהמידע האמיתי. כגון בהטמעת מסר בתוך תמונה דיגיטלית יש צורך בדרך כלל, בתמונה גדולה יותר מהמסר המוסתר בה. בעיקרון כדי שההסתרה תצליח יש ליישמה באופן שהשינוי המבוצע במידע הנושא את המסר יהיה שולי ככל האפשר ולא יובחן בעין. סטגנו-אנליזה (מידות נגד וזיהוי)בתחום המחשוב, זיהוי חבילות מקודדות סטגנוגרפית נקרא "סטגנואנליסיס". השיטה הפשוטה ביותר לזיהוי קבצים ששונו היא להשוותם לגרסאות המקוריות של הקבצים. לדוגמה, כדי לזהות מידע המוסלק בתוך גרפיקה של אתר מסוים, האנליסט יכול לשמור "גרסאות נקיות" של חומרים אלו ולהשוות כנגד התוכן העכשווי של האתר. פונקציית גיבוב או CRC בדרך כלל משמשים כאמצעי בדיקה ואיתור של שינויים אפילו מינוריים אם נעשו בקבצים. ההבדלים, אם לצאת מנקודת ההנחה שקובצי המקור הם זהים, מייצגים את התוכן המוסלק. באופן כללי, שימוש ביחס דחיסה גבוה מקשה על ביצוע סטגנוגרפיה, אך לא הופך אותה לבלתי אפשרית. אומנם שגיאות בתהליך הדחיסה מספקות הזדמנות להסלקת מידע, אבל ככל שמידע דחוס יותר, ככה יש פחות מקום להסליק בו, וזה הופך את תהליך הזיהוי לפשוט יותר. סוגי מתקפות נגד
ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|