סלא

סלא
سلا
Salé
ⵙⵍⴰ

דגל סלא
פוטומונטז' של סלא
מדינה	מרוקו מרוקו
מחוז	רבאט-סלא-אל-קניטרה
ראש העיר	ג'אמע מועתסים
שטח	108.4 קמ"ר
גובה	116 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	945,101[1] (2024)
‑ צפיפות	8,721 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	34°02′00″N 6°48′00″W / 34.033333°N 6.8°W / 34.033333; -6.8
אזור זמן	UTC
https://www.villedesale.ma/
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת מרוקו מוגדלת)   רבאט קזבלנקה אגאדיר טנג'יר מקנס מרקש פאס אוג'דה האוקיינוס האטלנטי הים התיכון אלג'יריה סהרה המערבית סלא (למפת מרוקו רגילה)   רבאט קזבלנקה אגאדיר טנג'יר מקנס מרקש פאס אוג'דה האוקיינוס האטלנטי הים התיכון אלג'יריה סהרה המערבית סלא tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

סלא (בערבית: سلا; בצרפתית: Salé; בברברית: ⵙⵍⴰ; ידוע גם בשם סאלי) היא עיר נמל בצפון-מערב מרוקו. העיר שוכנת במחוז רבאט-סלא-אל-קניטרה, על הגדה הימנית של הנהר בו רגרג, מול עיר הבירה רבאט. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2024, התגוררו בעיר 945,101 תושבים^[1], מה שהופך אותה לעיר הגדולה ביותר במחוז ולעיר החמישית בגודלה במרוקו כולה.

בשנות החמישים של המאה ה-20 הושקו ההפגנות הראשונות נגד הצרפתים בסלא, מה שגרם למרידות פוליטיות ברחבי המדינה שהביאו בסופו של דבר למרוקו לקבל את עצמאותה מצרפת בשנת 1956.

סלא הוקמה כהתיישבות פיניקית עתיקה מאות שנים לפני הספירה.^[2][3] לתקופה קצרה במהלך המאה ה-17 היא הייתה עיר-מדינה עצמאית (רפובליקת סלא), עד כיבושה וסיפוחה למרוקו העלאווית.

סלא ידועה גם בזכות אומניה המייצרים עבודות עץ כגון שולחנות, כיסאות ומגשים. כדאי לעצור ליד אחד ממפעלי העץ בסלא ולהציץ גם בדרך שבה בעלי המלאכה יוצרים את יצירות העץ שלהם.^[4]

בסאלי הייתה קהילה גדולה, מהבולטות ביהדות מרוקו. הקהילה התפתחה בפרט לאחר גירוש ספרד. חלק ממגורשי ספרד שהתיישבו בסלה מצאו עצמם מתפרנסים, בהנהגת שמואל פלאג'י, מחיים כפיראטים כנגד ספינות ספרדיות ועם השנים גם ספינות בריטיות, ובימי שבת וחגים פסקו מהטלת אימתם על אויביהם.^[5] בין רבני העיר בראשית המאה ה-18 היו רב העיר הרב משה אלנקוואה, רבי חיים בן עטר הזקן, רבי משה בן צור ממגורשי ספרד,^[6] הרב אהרן הסבעוני מחבר הגהות ל"היכל הקודש" על הרמב"ם,^[7] הרב חיים ביבאס שכיהן גם כדיין בתטואן,^[8] הרב משה בוזגלו (אביו של הרב שלום בוזגלו), רבי חיים טולידאנו (מהרח"ט דמן סאלי) במאה ה-19 כיהן הרב יששכר אצראף שכיהן גם כרב עדת המערביים בירושלים וחתנו הרב רפאל אנקווה, שהיה לימים הרב הראשי הראשון למרוקו.

• ארצות הברית אלכסנדריה, וירג'יניה, ארצות הברית

מדיה וקבצים בנושא סלא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סלא (בערבית, בצרפתית ובאנגלית)
• סלא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
• סאלי (מרוקו), דף שער בספרייה הלאומית

ערים ומושבות פיניקיות
כנען	ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה	אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי	כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון	רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים	תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה	צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן	אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה	אלליה (אנ')
מצר מלקרת	אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה	תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה	אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים	איבשם (אנ') • מגן
עוד	מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת

הערים הגדולות של מרוקו [אוכלוסין 1]
^ Morocco: Regions, Major Cities & Urban Places - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
קזבלנקה טנג'יר
	1	קזבלנקה	קזבלנקה-סטאת	3,218,036	פאס מרקש
	2	טנג'יר	טנג'יר-תטואן-אל-חוסיימה	1,275,428
	3	פאס	פאס-מקנס	1,182,963
	4	מרקש	מרקש-אספי	1,014,813
	5	סלא	רבאט-סלא-אל-קניטרה	945,101
	6	מקנס	פאס-מקנס	556,512
	7	רבאט	רבאט-סלא-אל-קניטרה	515,619
	8	אל-קניטרה	רבאט-סלא-אל-קניטרה	507,736
	9	אוג'דה	המזרח	506,224
	10	אגאדיר	סוס מאסה	504,768