עגלון מלך מואב
עֶגְלוֹן הוא שמו של מלך מואב המוזכר בתנ"ך בספר שופטים, פרק ג'. עגלון קשר ברית עם עמלק ובני עמון[1] כדי להשתלט על שטחים בעבר הירדן המזרחי והמערבי, ואף חלקים משטחי נחלת שבט בנימין. עגלון שיעבד את בני ישראל למשך 18 שנה[2], עד שאהוד בן גרא הנהיג מרד נגדו, והצליח להרוג אותו בעורמה בעזרת חרב פיפיות. ביוגרפיהעל פי מקורות חז"ל עגלון מלך מואב היה מזרעו של בלק מלך מואב, ומאבותיה של רות[3]. על פי חז"ל, מכיוון שקם מכסאו כשאהוד בן גרא אמר לו "דבר אלוהים לי אליך", ובכך כיבד את אלוהים, זכה להעמיד את בנו בכיסא המלכות[4] ומצאצאיו היו רות המואביה ודוד המלך. יש הטוענים כי בשמו של עגלון מסתתר לעג הקושר את שמו לבקר, וזאת מהתיאור העולה בספר שופטים כ”אִישׁ בָּרִיא מְאֹד” (ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ז). לשיטתם שמו מציג את דמותו בצורה אירונית וכך גם בתיאור מותו בהמשך כקורבן.[5] הערות שוליים
|