|
יואל ואביה בני שמואל
יוֹאֵל וַאֲבִיָה (לפי ספר דברי הימים: וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה[1]) הם דמויות מקראיות, בני שמואל הנביא אשר שפטו את ישראל בבאר שבע בעת זקנת אביהם. בנו של יואל, הימן, היה משורר בימי דוד המלך[2]. רקעבספר שמואל מתואר שעלי הכהן ביקש משמואל שיספר לו את נבואתו הראשונה, שעסקה בעונש בני עלי. עלי הוסיף וקילל ש”אם תכחד ממני דבר” אזי ”כה יעשה לך אלוהים וכה יוסיף”[3] – גם בניך יהיו בלתי הגונים[4] ולא ירשו את מקומך[5]. ועל־אף ששמואל סיפר את הנבואה התקיימה הקללה בבניו, ומכאן למד רבי אבהו ש”קללת חכם, אפילו על תנאי, היא באה”[6]. תקופת שפיטתםכאשר הזדקן שמואל ולא יכול היה לשאת עוד בתפקיד השופט, הוא מינה את שני בניו לשופטים במקומו. על פי הרמב"ם, שמואל עשה מינוי זה בהתאם להלכה האומרת ”לא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל, ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם”[7].  יואל ואביה חטאו בתפקידם, ובספר שמואל, המיוחס לאביהם, נכתב: ”וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט”[8]. על פי התלמוד, בני שמואל לא לקחו שוחד ממש, אלא רק נטו אחר הבצע. הובאו מספר אפשרויות לחטאם[9]:
בעקבות התנהגות זו, טענו זקני העם, שיש צורך להחליף את יואל ואביה. גם על פי ההלכה, אם בני השופט אינם צדיקים כמותו, אין להם אפשרות למלא את מקומו:”וכל מי שאין בו יראת שמים, אף על פי שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל”[7]. זקני ישראל, לא הסתפקו בהדחת השופטים, אלא דרשו גם את שינוי שיטת הממשל לשיטה מלוכנית. התנהגות הנטייה אחר הבצע של בני שמואל הייתה כנראה רק אחד הגורמים לשינוי שיטת הממשל, שכן גורם נוסף ניתן למצוא בספר שמואל, בדברי ה' לאחר תפילה של שמואל לה', בהם מפרט ה' סיבה אחרת - מיאוס במלכותו של האל:[10]:
בהמשך הפרק, מתוארת גם שאיפה למנהיגות ביטחונית כנימוק לדרישה למלך[11]:
בתקופת שאולבנאום הפרידה של שמואל, לאחר ביסוס מלכות שאול, מזכיר שמואל את בניו ביחס אליו עצמו: ”וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם.”[12] הרד"ק מפרש את הביטוי "ובניי הינם אתכם" לחיוב: אף אם אני קרוב להיפטר מן העולם, בניי יהיו עמכם, ותוכלו לשאול אותם על שקבלו ממני[13]. הרב בעל המצודות פירש שהם "אתכם" – מוכנים לעבוד את המלך וחפצים בו, כשאר העם[14]. לעומתם פרש הרב חיד"א, שהם "אתכם" – דומים לכם, ואינם צדיקים כאביהם[15]. זיהויעל־פי מדרש רות רבה[16], יואל בן שמואל מזוהה עם יואל הנביא[17]. לעומתו מדרש במדבר רבה (י', ה') קושר את יואל הנביא עם אביו – שמואל: ”דברי ה' אשר היה אל יואל בן פתואל" (יואל א', א') זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל שפיתה להקב"ה בתפילתו”[18][19]. קבלהעל פי רבי חיים ויטאל, נשמת אביה היא משורש נשמת קין[20]. הרב מנחם עזריה מפאנו כתב בספרו "גלגולי נשמות", שיואל הנביא הוא גלגול של יואל בן שמואל, ופתואל שמצוין כאביו, הוא אביה. על פי הנחה זו, ולפי פתיחת ספר יואל: ”דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל”[21], יש ראיה לכך שיואל ואביה חזרו בתשובה, שכן נאמר במדרש שבכל מקום שמוזכר בתנ"ך שם נביא ושם אביו ידוע שגם אביו נביא, אלא שלא נחשב מספיק כדי שנבואותיו תיכתבנה[22]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים ביאור:שמואל א ח, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
|
||||||||
