|
עדי שמיר
עדי שמיר (נולד ב-6 ביולי 1952) הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן העוסק בעיקר בקריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובסיבוכיות חישובית, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל למדעי המחשב לשנת תשס"ח (2008), פרס יפן ופרס וולף לשנת 2024. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1998. קורות חייםשמיר קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ב-1973,[1] ותואר שני ושלישי ממכון ויצמן למדע. את עבודת הדוקטורט עשה בהנחייתו של פרופסור זוהר מנה. עם סיום לימודיו עבד בשנים 1980-1977 במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשנת 1980 הועלה לדרגת פרופסור חבר במכון ויצמן, במחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב. עדי שמיר ידוע בזכות תרומותיו הרבות לקריפטוגרפיה. עבודותיו נוגעות בכל היבט של התחום. אחת הראשונות בהן הייתה אלגוריתם ההצפנה RSA, המהווה בסיס למרבית תוכנות ההצפנה הנהוגות היום. האלגוריתם פותח בשנת 1977, בעת ששמיר שהה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, והוא קרוי על שם ראשי התיבות ממציאיו: ריבסט, שמיר ואדלמן.[2][3] תרומות אחרות של שמיר כוללות את מושג חלוקת הסוד, קריפטאנליזה דיפרנציאלית (יחד עם תלמידו אלי ביהם) ורעיון השימוש בפונקציות אקראיות ליצירת שיטות חתימה יעילות (עם תלמידו עמוס פיאט). שמיר בחן פרוטוקולים ושיטות קריפטוגרפיות רבים ולעיתים קרובות מצא בהם חולשות משמעותיות. כך, למשל, יחד עם סקוט פלורר ואיציק מנטין פרסם את המאמר Weaknesses in the Key Scheduling Algorithm of RC4,[4] שחשף את החולשות הטבועות באלגוריתם האבטחה WEP לרשתות אלחוטיות, והיווה את הבסיס לתוכנות פריצה רבות לרשתות אלו. מתרומותיו הידועות לסיבוכיות חישובית היא ההוכחה שמחלקת הסיבוכיות IP, שמציינת את השפות שיש להן מערכת הוכחה אינטראקטיבית יעילה מבחינת המוודא, זהה למחלקה PSPACE שכוללת את השפות שניתנות להכרעה באמצעות שימוש בזיכרון שגודלו פולינומי. שמיר גם עסק בפיתוח יישומים מסחריים לפיתוחיו. בשנת 1982 הקים בארצות הברית, יחד עם ריבסט ואדלמן, את חברת חברת RSA על מנת למסחר את אלגוריתם ההצפנה שפיתחו. בישראל פיתח יישומים מסחריים במכון ויצמן, יחד עם תלמידי המחקר שלו עמוס פיאט ויוסי טולפן. היישום הראשון שפיתחו בשנת 1983, היה פתרון לניהול זכויות דיגיטלי, שמטרתו הגנה על תוכנה מפני העתקות.[5] אחר כך פיתוחו כרטיס חכם למניעת זיופים, שתחילה ייעדו אותו להגנה על עסקאות בכרטיסי אשראי. הפטנט של הכרטיס נרשם על שם ידע חברה למחקר ופתוח, חברת מסחור הידע של מכון ויצמן למדע.[6][7] בשנת 1988, הוקמה על בסיס טכנולוגיית הכרטיס החכם של שמיר חברת "דאטהקום" בשותפות בין חברת ידע של מכון ויצמן ותאגיד ניוז קורפ של איל התקשורת רופרט מרדוק, שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה.[8] בשנת 1988 שונה שם החברה ל"ניוז דאטהקום ריסרץ'" והחברה חתמה על חוזה עם חברת "בי סקיי בי" הבריטית, המספקת שירותי טלוויזיה בלוויין, בה החזיק תאגיד ניוז קורפ כ-35% מהמניות, לפיתוח מערכת הצפנה. החברה הוקמה בהר חוצבים בירושלים, מאחר שקיבלה שם הטבות מס בתור אזור פיתוח לפי החוק לעידוד השקעות הון. ב-1993 רכשה ניוזקורפ את הבעלות המלאה בחברה תמורת 13.5 מיליון דולר.[9] לאחר הרכישה הוחזקה חברת "דאטהקום" בידי חברת "ניוז דיגיטל סיסטמז" News Digital Systems או בקיצור NDS. חברה בריטית ששיווקה את מוצרי החברה ברחבי העולם, עם זאת מכון ויצמן המשיך לקבל תמלוגים על ההמצאה.[10] החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק בנובמבר 1999, לפי שווי של מיליארד דולר, וגייסה 180 מיליון דולר.[11][12] בשנת 2007 תבע מכון ויצמן את NDS על תמלוגים שלא שולמו, על פי היקף השימוש שלה בפועל בטכנולוגיה.[13] במרץ 2012 רכשה חברת סיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר. זו הייתה עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז.[14] באותה עת העסיקה NDS במרכז הפיתוח שלה שבירושלים 1,300 עובדים, ובסך הכל 5,300 עובדים ברחבי העולם. וההכנסות השנתיות של החברה הגיעו לכמיליארד דולר. בשנת 1999, הציג שמיר שיטה לפיתוח קודים להגנה על העברת כספים באינטרנט,[15] וטען שפיצח את קוד ההצפנה של הטכנולוגיה הסלולרית GSM תוך פחות משנייה אחת.[16][17] בשנת 2005, שימש כיועץ של חברת סאיוטה הישראלית, שנרכשה על ידי חברת RSA שהיה בין מקימה.[18] בשנת 2009 הציע להכניס עמימות מסוימת למאגר הביומטרי של ישראל, באופן שיגשים את מטרת המאגר של מניעת זיוף זהות, אך לא יגרום לפגיעה בפרטיות, אך הממשלה דחתה את הצעתו.[19] בשנת 2013, ושוב בשנת 2019, שמיר לא קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.[20] במילואים שירת ביחידת לוטם של חיל התקשוב.[21] פרסים והוקרהעדי שמיר זכה, יחד עם אדלמן וריבסט, בפרס טיורינג לשנת 2002.[22] פרסים נוספים בהם זכה: פרס ארדש לשנת 1983, פרס רוטשילד לשנת 1994, פרס ויצמן לשנת 1987. הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1998. בצרפת הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד באקול נורמל סופרייר בשנת 2003. נבחר כחבר זר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית בשנת 2005. זכה בפרס ישראל לחקר מדעי המחשב לשנת תשס"ח (2008). בפרס יפן בשנת 2017.[23] זכה בפרס וולף למתמטיקה לשנת 2024 על תרומותיו החלוציות לקריפטוגרפיה מתמטית.[24] חיים אישייםשמיר נשוי ללאה ואב לשתי בנות ובן. מתגורר ברחובות. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
