עיר עולם

עיר עולם או עיר גלובלית (באנגלית: Global City או World City) היא עיר מתמחה המהווה נקודה מרכזית בעלת השפעה כלכלית, חברתית, או פוליטית ולעיתים קרובות גם תרבותית ואף דתית ישירה ומוחשית על הזירה הבין-לאומית, בעידן הגלובליזציה. ערי עולם מוגדרות כבעלות קשר ישיר, שאינו מוגבל למיקומן הגאוגרפי, עם העולם החיצוני למדינת הלאום.

את המונח טבעה הסוציולוגית והכלכלנית ססקיה סאסן (S. Sassen) ב-1991.

קיימות ארבע רמות שאליהן יש להתייחס בעת בחינה של מידת ה"עולמיות" של עיר:

1. המערכת האורבנית הגלובלית.
2. הקשרים האזוריים של העיר.
3. הקשר שיש לעיר עם ערים גלובליות אחרות, בלי צורך בקשר פיזי ביניהן.
4. העיר עצמה כמטרופולין.

בעיר זו ירוכזו מטותיהן המרכזיים של חברות מקומיות ובין-לאומיות, מרכזי הבנקים הגדולים, הבורסה למסחר בניירות ערך ובתי עסק רבים המשרתים את הגורמים הפיננסיים השונים, לצד שירותים נלווים, כמו תחבורה בין-לאומית ענפה.

כך למשל חברות שירות מיוחדות אלו צריכות לספק שירות גלובלי שמשמעותו רשת עולמית של שותפים או צורה אחרת של שותפות, וכתוצאה מכך ניתן לראות התחזקות של עסקאות ורשתות חוצות גבולות בין ערים. דבר המעיד על מערכות עירוניות טרנס-לאומיות. צמיחת השווקים הגלובליים לפיננסים ושירותים מיוחדים, הצורך ברשתות שירות בין-לאומיות עולה עקב עלייה חדה בהשקעות בין-לאומיות, התפקיד המופחת של הממשלה בהסדרת הפעילות הכלכלית הבין-לאומית, והעלייה המקבילה של זירות מוסדיות אחרות – בעיקר שווקים גלובליים ומטה תאגידי – כולם מצביעים על קיומה של שורה של רשתות טרנס-לאומיות של ערים. השערה קשורה למחקר היא שההון הכלכלי של ערים אלה מתנתק יותר ויותר ממדינות העורף הרחבות יותר או אפילו מהכלכלות הלאומיות שלהן. במידה רבה מרכזי העסקים הגדולים בעולם כיום שואבים את חשיבותם מרשתות בין-לאומיות אלו. אין דבר כזה עיר גלובלית אחת – ובמובן הזה יש ניגוד חד עם בירות האימפריות של העבר^[1].

למרות שהגדרת עיר מסוימת כ"עיר עולם" היא סובייקטיבית מאוד מטבעה, הרי שהתכונות הבאות משותפות לכל הערים שהוכרו כ"ערי עולם":

• השפעה פעילה על אירועים בין-לאומיים וענייני עולם והשתתפות בהם; למשל, בניו יורק שוכן מטה האומות המאוחדות, ובבריסל מטה האיחוד האירופי. לכן, ערים אלו, שבהן נקבעות מדיניות בעלות עניין, מושכות תשומת לב תקשורתית רבה.
• אחד המאפיינים של ערי עולם זה האטרקטיביות שלהם בקרב מהגרים והם מאופיינים באחוזים גדולים של אוכלוסייה הגרה בהם שאינה נולדה במדינה בה נמצאת העיר. גם אם מדובר באשרות זמניות^[2].
• מוסדות פיננסיים בין-לאומיים (כמו HSBC בלונדון ודויטשה בנק בפרנקפורט), לשכת עורכי הדין, מטה תאגידים (כמו ויבנדי בפריז ו-GE בניו יורק), ובורסות (כמו הבורסה לניירות ערך בניו יורק, נאסדאק, בורסת סאו פאולו, בורסת פריז, ובורסת לונדון) בעלי השפעה על הכלכלה העולמית.

החל משנת 1999, מנסה ארגון ה-Globalization and World Cities Study Group and Network (הרשת וקבוצת המחקר לגלובליזציה וערי עולם), ה-GaWC, לדרג ולהגדיר את ערי העולם. דירוג ה-GaWC מזהה שלוש דרגות של ערי עולם (אלפא, ביתא וגמא) ומספר דרגות משניות.

הארגון נותן דירוגים לערי העולם כאשר זהו ההסבר שלו לערי העולם השונות^[3]:

ערים אלפא++ בכל הניתוחים, לונדון וניו יורק בולטות כאינטגרטיביות ביותר מכל הערים האחרות בעולם ומהוות רמת אינטגרציה גבוהה משלהן.

ערים אלפא+ ערים אינטגרטיביות מאוד אחרות המשלימות את לונדון וניו יורק, וממלאות במידה רבה את צורכי השירות המתקדמים עבור אסיה והאוקיינוס השקט.

אלפא רגיל ואלפא מינוס אלו ערי עולם חשובות מאוד המקשרות אזורים ומדינות כלכליות מרכזיות לתוך הכלכלה העולמית

כל הערים ברמת בטא אלו הן ערי עולם חשובות המסייעות בקישור האזור או המדינה שלהן לכלכלה העולמית. תל אביב נחשבת לפי הארגון כעיר עולם ברמת בטא+.

כל הערים ברמת גמא אלו יכולות להיות ערי עולם המקשרות אזורים או מדינות קטנות יותר לתוך הכלכלה העולמית, או ערי עולם חשובות שהיכולת הגלובלית העיקרית שלהן אינה בשירותי יצור מתקדמים.

בראש דירוג ערי העולם של ארגון ה-GaWC לשנת 2020^[4] נמצאות הערים הבאות:

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עיר עולם
מדריך למטייל בוויקימסע: ערי עולם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיר עולם

• עיר עולם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מכון GaWC באוניברסיטת לונדון החוקר את תופעת ערי עולם