|
עם ישראל חי  עַם יִשְׂרָאֵל חַי (ⓘⒾ) הוא ביטוי לסולידריות ועמיות יהודית המבטא אישור על המשכיות העם היהודי. הביטוי זכה לשימוש פופולרי במהלך מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות, כאשר הפזמונאי היהודי הרב שלמה קרליבך הלחין ב-1965 את השיר "עם ישראל חי" לעצרת הסולידריות של התנועה בניו יורק. מאז נעשה שימוש נרחב בביטוי, בעיקר במהלך מלחמות ישראל ובזמנים סוערים, במטרה לעורר לכידות חברתית. העיתון היהודי "פורוורד" הציב את "עם ישראל חי" במקום השני אחרי התקווה, ההמנון הלאומי של ישראל, כ"המנון של העם היהודי".[1] היסטוריהשיר בשם "עם ישראל חי" מופיע בשירון אשר הוצא לאור בשנת 1937 על ידי בית כנסת בשיקגו. מילות השיר מופיעות (בתעתיק לאנגלית): "עם ישראל, עם ישראל חי / עמך ישראל חי".[2] השימוש המתועד המוקדם ביותר היה בשואה, עם שחרורם של מספר מחנות ריכוז. אחת מהן היא הקלטה של פטריק ווקר משירות הרדיו של ה-BBC, אשר תפסה את הרב הצבאי הבריטי הרב לסלי הארדמן שהכריז "עם ישראל חי!; בני ישראל עדיין חיים!". זאת לאחר שירת התקווה בסיום קבלת השבת במחנה הריכוז ברגן בלזן, אשר שוחרר ב-20 באפריל 1945. אחרי השואה, "תזמורת שארית הפליטה",[3] תזמורת של ניצולי שואה יהודים ממחנות העקורים בניצוחו של מיכאל (מישה) הופמקלר, ניגנה קונצרט במינכן לחיילים אמריקאים ולצוות המגבית היהודית המאוחדת, ובקדמת הבמה הוצגה המימרה: "עם ישראל חי".[4]
ד"ר אמיל זומרשטיין, השר היהודי בוועד הפולני לשחרור לאומי, קרא "עם ישראל חי" בנאום שנשא ברדיו לובלין ביידייש.[5] שירו של קרליבךהביטוי זכה לשימוש פופולרי בשנת 1965, כאשר הפזמונאי היהודי שלמה קרליבך הלחין את "עם ישראל חי" כהמנון הסולידריות של תנועת יהדות ברית המועצות לבקשתו של יעקב בירנבאום, מייסד מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות. קרליבך ובירנבאום הכירו זה את זה, וב-1897 סביהם נפגשו בקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל. בשנת 1965, קרליבך כבר היה פופולרי בשל ניגוניו המושמעים לתפילות העבריות. בירנבאום הגיע אליו בתקווה שילחין שיר לקראת עצרת גדולה מתוכננת של מאבק הסטודנטים למען יהדות ברית המועצות. העצרת התקיימה ב-4 באפריל 1965 מול הנציגות הסובייטית לאומות המאוחדות בניו יורק. בהיותו בצ'כוסלובקיה הנשלטת על ידי ברית המועצות, כתב קרליבך וביצע לראשונה את "עם ישראל חי" בפני קבוצת נוער בפראג. ב-2 באפריל 1965 טלפן קרליבך לבירנבאום והודיע שהשיר הושלם. קרליבך ביצע את השיר בפומבי לראשונה בעצרת ב-4 באפריל. השיר הפך למרכז עצרת הסולידריות השנתית של מאבק הסטודנטים בין השנים 1972–1991. יש לציין, כי לחן דומה הושר על ידי מרדכי רוט וכפי הנראה קרליבך הושפע ממנו.[6] מילות השיר נגזרות מספר בראשית, פרק מ"ה, פסוק ג': "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?". קרליבך הוסיף את המילים "עם ישראל חי", ולצורך הפזמון של השיר, שינה את המילים "הַעוֹד אָבִי חָי" ל"עוֹד אָבִינוּ חַי", בהתייחסות אפשרית למסורת היהודית לפיה "יעקב (קרי, ישראל) חי". לדברי המוזיקולוגית טינה פרוהוף, קרליבך שינה את ההתייחסות מאביו של יוסף לאלוהים, כ"אבי בני ישראל". לפי פרוהוף, מילות השיר של קרליבך מעוררות תחושות לאומיות והישרדות יהודית ואישור הזהות היהודית. בירנבאום פירש את הביטוי הדומיננטי של השיר כמסמל את ה"לידה מחדש של החיים היהודיים, כולל המוזיקה" בעולם שלאחר השואה. זהו השיר האחרון של "Soul Doctor", מחזמר בברודוויי על חייו של קרליבך. שימוש עכשווי בשנת 2023 נמל התעופה בן-גוריון הציג לראשונה ציור קיר באורך 50 מטרים בשם "עם ישראל חי", המכסה 4,000 שנות היסטוריה יהודית.[7] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רשם את המילים "עם ישראל חי" בספר המבקרים של וילה ואנזה בברלין, בה התקיימה ועידת ואנזה שהחליטה על "הפתרון הסופי" להשמדת העם היהודי בשואה.[8] בביטוי "עם ישראל חי" נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל להעלאת המורל הלאומי. הוא הופיע על שלטים וכרזות וכן בגרפיטי ברחבי ישראל. מספר אמנים הקליטו שירים בהם "עם ישראל חי" מופיע כמוטיב מרכזי ואף כשם השיר. שגרירת ארצות הברית באו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד, חזרה על הביטוי בעצרת סולידריות ישראלית במהלך המלחמה. חברת נקסט סיליקון רשמה את הביטוי ברכיב Maverick-2 בטכנולוגיית 5 ננומטר.[9] חוקר היהדות ארנולד אייזן כינה את "עם ישראל חי" ה"דת האזרחית של יהדות אמריקה". קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
