בשנת 1931, עם התחזקות המפלגה הנאצית, עברה המשפחה לעיר המרפא באדן שבאוסטריה, שם כיהן אביו ברבנות. רבנים ואדמו"רים שבאו לנפוש במקום היו מתארחים בבית משפחת קרליבך.
כבר בגיל חמש החל שלמה ללמוד גמרא מפי מורים פרטיים. בשנת 1938 נסעה משפחתו לטלז שבליטא לשמחת בר המצווה של בנו של ראש ישיבת פוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן, ונאלצה להתעכב בבית משפחת כהנמן מספר חודשים (תחילה שבר האב את רגלו, ובהמשך חלו הבת שולמית והבן אליהו חיים). פסיה נזכרה כי בעת הלידה הבטיחה לגדל את הילדים לתורה, ושלמה בן ה-13 נשלח ללמוד מספר חודשים בישיבת פוניבז'[3].
בשנת 1939, בעקבות ההחמרה במצב יהדות גרמניה ואוסטריה, החליטה המשפחה לעקור לארצות הברית, שם התמנה אביו לרב קהילה קטנה במנהטן והקים את בית הכנסת "קהילת יעקב" הידוע גם כ"קרליבך שול".
לאחר פטירתו של האדמו"ר התקרב שלמה לחתנו של האדמו"ר המנוח, רבי מנחם מנדל שניאורסון[5]. בשנת 1951 ביקש ממנו הרבי להפיץ את תורת החסידות בישיבות, והוא החל להסתובב בישיבות בארצות הברית ולקרב תלמידים לחסידות ולתורת חב"ד[6].
בהמשך, קיבל שלמה פנייה מסטודנטית באוניברסיטת קולומביה למסור שיעורי יהדות לסטודנטים שם, ובא לשאול על כך את הרבי מליובאוויטש. לאחר שהרבי אמר לו שהוא צריך לחשוב על כך, ביקש ממנו שלמה שייתן לו להתחיל עם השיעור ורק אחר כך יחשוב[6] וכבר למחרת החל בפעילות באוניברסיטה.
בשנת 1954 פנה שלמה לרבי ואמר לו שאם באים מאה איש לשיעור, לאחר שהוא מבקש מהם לשבת גברים ונשים בנפרד הוא מרגיש שהוא איבד 90 מתוכם, וכשהוא מבקש מהבנות לא לשיר הוא מאבד תשעה נוספים, וכך במקום לדבר עם מאה הוא מדבר עם אחד. הוא ביקש את רשותו לאפשר ישיבה מעורבת. הרב קרליבך סיפר שהרבי ענה לו: "אם אתה רוצה לעשות, על דעת עצמך תעשה"[6]. הרבי עצמו כתב שהוא מצטער על שסברו שהוא תומך בדרכו של קרליבך, שאותה הגדיר כמנוגדת להלכה ולשיטת החסידות[7]. קרליבך החליט לעזוב את ליובאוויטש ולפתוח בדרך עצמאית. לימים תיאר זאת:
הגיע הזמן שלי לעזוב את ליובאוויטש, אך הדבר הכי קשה היה, לא הייתי בליקווד, לא הייתי בליובאוויטש, לא הייתי בשום מקום בעולם. לוקח הרבה זמן לעמוד לבדך על הרגליים, בין שמיים לארץ...
הרב קרליבך החל להפיץ את תורת החסידות בסגנון חדש, ששאב את אופיו מה"גל החדש" ששטף את ארצות הברית בשלהי שנות ה-50 ושנות ה-60. בליווי הגיטרה שלו נדד ברחבי המדינה. החלו להתקבץ סביבו חסידים שהתלהבו מסגנונו.
שיריו הראשונים יצאו בשני תקליטי ביכורים, אחד מהם ("הנשמה לך", 1959) בעיבוד מילטון אוקון. תקליטים אלו פרסמו את להיטיו הראשונים – "אשא עיני", "השמיעיני את קולך" "לולי תורתך" ו"עוד יישמע", המושר כמעט בכל חתונה בציבור הדתי.
ב-1963 הופיע קרליבך במועדון "Village gate" בניו יורק, להופעה מוקלטת ראשונה. התקליט נקרא על שם אחד השירים בו, "פתחו לי שערי צדק", מתוך רצון לפתוח את הלבבות בין האנשים ובינם לבין שערי השמיים. כמו בשאר הופעותיו, הצטרף הקהל לשיר איתו. הרב קרליבך התפרסם עוד יותר כשהופיע ב-1966, בגריניץ' וילג' לאחר פגישה עם בוב דילן, נינה סימון וזמרים אחרים. משם המשיך לפסטיבל הפולק בברקלי. הרב קרליבך החליט להישאר בסן פרנסיסקו כדי לקרב ליהדות צעירים "היפים" ומחוסרי בית. למטרה זו הקים שם את "בית אהבה ותפילה". ב-1967 נפטר אביו וקרליבך התמנה תחתיו, יחד עם אחיו התאום, לרב הקהילה. באותן שנים החל קרליבך לנסוע ולהופיע בקהילות יהודיות בעולם, כולל ישראל, בה הופיע לראשונה באוגוסט 1960[8]. כמה מחסידיו שימשו להקת הליווי שלו. התלהבותו וריקודיו במהלך ההופעה הולידו את הכינוי "הרבי המרקד".
ב-1976 התיישבו חסידיו ביישוב "מבוא מודיעים" על יד לטרון. הרב קרליבך התגורר שם באופן חלקי. ב-1969, בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, זכה שירו "והאר עינינו", בביצוע השלושרים, במקום השלישי[9]. שירים אחרים שלו צעדו במקומות גבוהים במצעד הפזמונים העברי השנתי בישראל. חלק משיריו קיבלו משמעויות לאומיות, כמו "ובאו האובדים", "למען אחי ורעי", "עוד אבינו חי" ו"לא אמות כי אחיה", שנכתבו במסגרת המאבק לעליית יהודי ברית המועצות שבו השתתף מהשנים הראשונות. את שני האחרונים כתב לבקשתו של יעקב בירנבאום[10]. לחניו חדרו במיוחד לציבור הדתי-לאומי והחל להתפתח ז'אנר של שירת קרליבך.
בשנות ה-80 החל להקליט ולהפיץ סיפורים חסידיים. במסעותיו באירופה נהג להסתובב בבתי כנסת ולאסוף ספרים תורניים שהיו מיועדים לגניזה, מהם הרכיב ספרייה תורנית גדולה. הוא ניצל את הסדקים הראשונים שנבעו בחומת השלטון הקומוניסטי לעריכת הופעות בחבר המדינות בשנים 1989 ו-1991.
בגיל 48 נישא לאיילין גליק (שרבי שלמה קרליבך שינה את שמה לנעילה גליק על שם תפילת נעילה של יום כיפור) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות – נשמה ונדרה. נשמה היא זמרת, המבצעת בין היתר את שירי אביה.
הרב קרליבך נפטר בט"ז בחשווןתשנ"ה, 21 באוקטובר1994, מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה[11]. השיר האחרון שניגן, דקות קודם פטירתו, היה הפסוק ”חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו” (איכה, ג', כ"ב). במסע הלווייתו שרו מפזמוניו וניגוניו, והשיר האחרון, שנוגן במהלך הטמנת גופו, היה תהילים ק"ד המילים ברכי נפשי את השם בלחן שלו[12]. כיוון שפיזר את כל כספו לצדקה, הוא נפטר חסר פרוטה, ותלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את הלוויה. הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים.
הנצחתו
על שמו נקרא רחוב "שיר לשלמה" בשכונת רמת דניה בירושלים[13]. וכן הוקם בית הספר "קרליבך" על שמו בנתניה בשכונת עיר ימים
אישיותו והשפעתו
שיריו
הרב קרליבך הלחין והקליט למעלה מ-1,000 מנגינות ושירים. מאפיין בולט בשירתו הוא השילוב בין קול הבריטון העמוק והמחוספס שלו, לבין הצורה המיוחדת של הגיית המילים, שהיא תוצאה של ההגייה האשכנזית והמבטא האמריקאי. רבים רואים בו את מבשר הז'אנר של מוזיקה יהודית מקורית.
הרב קרליבך רכש לו מעריצים רבים ונחשב למנהיגכריזמטי. הוא התאפיין באהבה, כנות ופשטות, וקרא ללימוד זכות ולדון כל אדם לכף זכות, לאהבת אדם ובייחוד אהבת כל יהודי. הוא ראה באלה ערך עליון, לצד אהבת האל. כמו זמרים אחרים באותן שנים, הוא ניגן בגיטרה וגידל שיער ארוך. בלט בנוהגו לנשק ולחבק כל אדם.
על אף שרבנים בזמנו מתחו עליו ביקורת קשה, עם זאת התירו לשמוע את שיריו, ותשובה מיוחדת הוקדשה לכך בספר אגרות משה של הרב משה פיינשטיין[14].
מורשתו
הוא הותיר אחריו מורשת רוחנית ומוזיקלית. סיפורי קרליבך בליווי נגינת גיטרה זכו לתפוצה רבה ביניהם הסיפורים על רבי קלונימוס קלמן מפיאסצנה ועל יוסל'ה קמצן קדוש. שירתו מתנגנת בבתי כנסיות רבים, בעיקר בציבור הדתי לאומי. בהקשר זה בולטת במיוחד קבלת שבת במנגינות שחיבר, בחלק מבתי הכנסת. בציבור החרדי ובחוגים דתיים שמרניים היו לגביו דעות חלוקות, בין היתר משום שלא נמנע ממגע פיזי עם נשים, אולם שיריו חדרו גם לציבור זה. מאידך, תכונותיו משכו יהודים חילוניים, במיוחד בארצות הברית, וחלקים מן הדור הצעיר, וגרמה להם לנהור אל המופעים שלו. בהרבה קהילות יהודיות בישראל ובעולם קיימים "מניני קרליבך", שבהם מתפללים עם המנגינות שלו, לאחר פטירתו, פחתה ההתנגדות בציבור החרדי, ושיריו וניגוניו נפוצים ומושרים בחוגים נוספים בארץ ישראל ובתפוצות העולם.
אלמנתו, נעילה קרליבך, הביאה (בנספח לאלבום "הנשמה לך", 2002) את דבריו המסבירים את ההשראה לשיריו ולפעולתו:
כשהתמניתי לרב הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שיריי, הם נותנים כוח כמו גלולת ויטמין יהודית.
ביקורת
בשנת 1998 פרסם מגזין הנשים היהודי "לילית" כתבה[15] בה נטען שמרואיינים רבים שמעו על הטרדות מיניות ומעשים מגונים שביצע על פי הטענה הרב קרליבך בנשים ונערות, משנות ה-60 ואילך. בכתבה צוטטו גם תלונות של נשים שהזדהו בשמן. בשנת 2004, כאשר ביקשו לקרוא רחוב בניו יורק על שמו של קרליבך, יצא "מרכז המוּדעות" (The Awareness Center) בארצות־הברית וגורמים נוספים כנגד היוזמה, ובכך הביאו לביטולה. המרכז המשיך לפרסם טענות בדבר מעשים דומים[16][17]. בתו נשמה קיבלה את הטענות להטרדה מינית בטור שפרסמה בשנת 2019[18]. למרות העדויות אף אחת מהטענות לא הוכחה בפועל.
ספריו
לאחר פטירתו נערכו רבים מן השיעורים שמסר וקובצו על ידי תלמידיו בספרים ובחוברות.
ספרים כלליים
פתחו שערי הלב: שיחות הרב שלמה קרליבך. כרך א: שערי הזמן; כרך ב: שערי אהבה, שערי חיים. עורכים: הרב יחד הכהן ויט והרב יהושע רן שריד, בהוצאת דברי שיר, תש"ע. הספר מכיל ספרים וחוברות אשר יצאו קודם לכן על ידי יחד ויט, עם מעט חומר חדש.
למען אחי ורעי: תורות וסיפורים – נערך על ידי משה דוד הכהן, בהוצאת "קרעטשמע".
עומק הלב: אמרות, שיחות, סיפורים ואגרות קודש – תורגם ונערך על ידי יחד ויט הכהן.
אורות שלמה: הארות על שישה פרקים מתוך הספר אורות התשובה – נערך על ידי יהושע מרדרי ויט
הנה ימים באים: על שמחה, ריפוי ותיקון – נערך על ידי משה דוד הכהן
קומו לרקוד (חוברת) – נערך על ידי זיו ריצ'י
דברי שיר (חוברת): ליקוטי אמרות ופנינים
דיבורי הלב (חוברת): דיבורים
דיבורים עמוקים (חוברת)
שלום (חוברת)
אבן שלמה: על ספרים בראשית, שמות, ויקרא במדבר, דברים, לפי סדר הפרשות, בעריכת הרב שלמה כ"ץ.
סיפורים
'סיפורי נשמה', שלושה כרכים של סיפורים שסיפר, מסודרים לפי נושאים, בעריכת הרב שמואל זיוון שהוסיף פרשנות.
יחד כולם קדושה: סיפורים מאת הרב שלמה קרליבך – הוצאת קול מבשר, תשס"ג
נעה אשת חיל: 48 סיפורים על נשים מפי ועל ר' שלמה קרליבך – נערך על ידי נתנאל שור
מעגל החיים
קדושת ילדים (עם ברכת המזון) על חינוך ילדים (חוברת) – נערך על ידי יחד ויט
על בר ובת מצווה (חוברת) – נערך על ידי זיו ריצ'י
הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל (חוברת)
מקודשת (חוברת): על נישואין ואהבה, הוצאת מרכז הרב שלמה קרליבך
שבת וחגים
ספר אליהו הנביא זכור לטוב: סדר הבדלה ומלווה מלכה – נערך על ידי משה דוד הכהן
'לב השמיים' על ראש השנה, יום כיפור וסוכות – נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
'לב השמיים' על פסח – נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
'לב השמיים' על חנוכה – נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
הגדת קרליבך: ליל הסדר עם רבי שלמה: הגדה של פסח – נערך על ידי יצחק רזניצקי וחיים סטפנסקי
על אלה אני בוכיה: אמונה, קדושה וירושה מתוך השואה – נערך על ידי משה דוד הכהן
ספרים באנגלית
Lamed Vav – a collection of the favorite stories of Rabbi Shlomo Carlebach ztz"l, told and illustrated by Tzlotana Barbara Midlo
Shlomo's Stories – selected tales by Sholomo Carlebach with Susan Yael Mesinai, Jason Aronso pub
The holy beggars' banquet – traditional jewish tales and teachings of the late great Reb Shlomo Carlebach and others, by Kalman Serketz, Jason Aronso pub
Kol Chevra – yearly magazine, edited by Emunah Witt
Rabbi Dr. Natan Ophir (Offenbacher), Rabbi Shlomo Carlebach: Life, Mission, and Legacy, Jerusalem, 2014, Urim Publications
הזמר יהודה גלאנץ הוציא 8 שנים לאחר פטירתו אלבום בשם "מוכרחים לרקוד", שכל מילותיו הן אמירות של קרליבך.
בשנת 2008 יצר הבמאי בעז שחק את סרט הקולנוע "לעולם אינך יודע" (You Never Know) עבור ערוץ 2[19]. בסרט ראיונות עם אנשים שפגשו את הרב קרליבך והוא מתאר גם את למדנותו. בשנת 2010 הפיק תיאטרון יידישפיל הצגה מוזיקלית על סיפור חייו בשם "קרליבך חי". ב-2013 עלה על במות ברודוויי המחזה "Soul Doctor" ("רופא הנשמה") מאת דניאל וייס, המספר את סיפור חייו של קרליבך ואת היחסים האמנותיים בינו לזמרת נינה סימון[20]. בערוץ 10 וערוץ 1 שודר הסרט עוד אבינו חי בבימויו של שאול מייזליש, שבו משולבים קטעים ארכיונים של הרב קרליבך וראיונות עם אנשים שהושפעו ממנו, בהם אהוד בנאי, חנן יובל ודב אלבוים. הסרט מתאר את דמותו השנויה במחלוקת בקרב היהדות האורתודוקסית.
יוטא הלברשטאם מנדלבאום, הרבי מקרן הרחוב – סיפורים מופלאים על ר' שלמה קרליבך, (תרגום הספר Holy Brother לעברית בידי דוד הלל) בהוצאת "רשימו"[21], עפרהתש"ע (2009)
^אגרות קודש כרך י"ט איגרת ז'ר, משנת תש"ך: "במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו' – לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לעניין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך], קול באישה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, ובייחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדושה] ובייחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות, ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'". בפרסומים חב"דיים נכתב כי האיגרת האמורה עוסקת ברב קרליבך. לדוגמה: שבועון בית משיח גיליון 307, עמ' 52, י"ז טבת תשס"א
