פ

מבחינה פונולוגית פ' דגושה מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, אטום ([p] ‏:IPA), כמו האות הלטינית P, ופ' רפה מייצגת עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום ([f] ‏:IPA), כמו האות הלטינית F והאות הערבית פא (ف). פ' סופית נהגית תמיד כ-פ' רפה.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, פ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות: ב ו מ"פ.

פ' היא אחת משש האותיות ב ג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

ייצוג

האות קרויה פ"א משום שהתפתחה מצורת הפה (איבר הדיבור).


פ' (פֵּה) פרוטו כנעני	פ' באלפבית הפיניקי	פ' באלפבית הארמי

פ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה צורתה היא "ף" (פ"א סופית).

בקוד ASCII מיוצגת האות פ בערך F4, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E4.

בקוד ASCII מיוצגת האות ף' בערך F3, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E3.

בקוד מורס מיוצגת האות פ' באמצעות הרצף: ·−−· (נקודה קו קו נקודה).

הוא ייצוגה של פּ' דגושה בכתב ברייל. הוא ייצוגה של פ' רפה בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות פ' באמצעות המילה "פסל".

באיתות בדגלי סמפור פ' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מזרחה (ימינה) ודגל שני הפונה מערבה (שמאלה).

בגימטריה ערכה 80. ערכה של ף הוא 800, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 800 מיוצג על ידי הצירוף ת"ת.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות פ' היא כ־1.79% מכלל אותיות האלפבית העברי ושל הצורה הסופית ף' היא כ־0.19%.

פ"א הפועל הוא כינויה של האות הראשונה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות פ' שהיא האות הראשונה במילה "פעל". מכאן גם סיווגם של פעלים מיוחדים:

חסרי פ"י (חסרי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל יָשַׁב – יֵשֵׁב.
חסרי פ"נ (חסרי פ"א הפועל-נו"ן): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא נ', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל נָפַל – יִפֹּל.
נחי פ"א (נחי פ"א הפועל-אל"ף): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא א', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל אָכַל – יֹאכַל.
נחי פ"י (נחי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל יָשַׁן – יִישַׁן.