ק

ערך זה עוסק באות באלפבית העברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ק (פירושונים).

ק
אלפבית עברי
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
ﭏ ׆
ניקוד ופיסוק
קמץ • פתח • צירי • סגול
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק
שווא • חטף
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה
קו מפריד • מקף
טעמי המקרא

ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי. שמה קו"ף (קוֹף/קוּף).

מבחינה פונולוגית, ייצגה האות ק' במקור עיצור ענבלי, סותם, אטום (/q/ ‏:IPA). עיצור זה הוא עיצור נחצי, כמו קאף (ق) הערבית.

בהגייה התימנית המסורתית, מלבד מסורת השרעבים, נהגית האות ק' כעיצור וילוני, סותם, קולי (/g/ ‏:IPA), כהגיית גימ"ל דגושה.

בפי רוב דוברי העברית בימינו נהגית האות ק' כעיצור וילוני, סותם, אטום (/k/ ‏:IPA), כהגיית כ"ף דגושה.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ק' נמנית עם ארבע האותיות החכיות: גיכ"ק.

ק' (קוֹפּ=חריר בראש המחט) באלפבית הפרוטו-כנעני	ק' באלפבית הפיניקי	ק' באלפבית הארמי

בקוד ASCII מיוצגת האות ק' בערך F7, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E7.

בקוד מורס מיוצגת האות ק' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -.-- (קו קו נקודה קו).

הוא ייצוגה של האות ק' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ק' באמצעות המילה "קורח".

באיתות בדגלי סמפור ק' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה צפונה (כלפי מעלה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.

בגימטריה ערכה 100. על שרה אמנו מסופר בבראשית רבה "בת ק' כבת כ' שנה לחטא".

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ק' היא כ־1.95% מכלל אותיות האלפבית העברי.

ק' הוא הקיצור של קדוש, קְרי.

האות ק' מופיעה בביטוי העברי

• בשין-קוף-ריש: בשקר. נאמר, בשפת הילדים, לאחר דברים שאינם אמת.

• ق – האות קאף בערבית
• – האות היוונית קופא

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ק