פוקהרה
פּוֹקְהַרָה (בנפאלית: पोखरा) היא בירת פרובינציית גנדאקי במרכז נפאל והעיר השנייה בגודלה במדינה. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2021 אוכלוסיית העיר מנתה 513,504 תושבים. גאוגרפיההעיר משתרעת על פני 464.2 קמ"ר בדרום מחוז קאסקי שבמרכז פרובינציית גנדאקי בעמק פוקהרה, בקרבת הנהר סטי גנדאקי (Seti Gandaki), במרחק של כ-150 ק"מ צפון-מערבית לבירה קטמנדו, ולמרגלות רכס הרי האנאפורנה, שפסגתו מגיעה לגובה של 8,091 מטרים. בצמוד לעיר מדרום, נמצא אגם פהווה (אנ'); זהו האגם השני בגודלו בנפאל, שהוגדל בשל סכר שנבנה, המספק לעיר אנרגיה הידרואלקטרית. מעל האגם נמצאת גבעה שעליה בנויה סטופה, מקדש בודהיסטי קטן, בשם "מקדש השלום העולמי", ממנו יש תצפית על העיר ועל רכסי ההרים המקיפים אותה. בקרבת העיר נמצאים אגמים נוספים, אליהם ניתן להגיע ברכב או באופניים. האקלים באזור הוא סובטרופי, והטמפרטורות מתונות, בקיץ 25–35 מעלות, ובחורף 5–15 מעלות. היא מושפעת מתקופות גשמי המונסון. היסטוריההעיר נמצאת על נתיב מסחר היסטורי חשוב בין סין וטיבט להודו. במאה ה-17 היא הייתה חלק מממלכת קאסקי, אחת מממלכות נפאל, ובהרים שסביב פוקהרה ניתן למצוא שרידי מבנים מתקופה זו. לאחר פלישת סין לטיבט בשנת 1959 הגיעו לאזור פוקהרה כ-300,000 פליטים טיבטים, המתגוררים בכפרים סביב העיר עד היום. הפלישה גם חסמה את נתיב המסחר החשוב שעבר באזור, בין סין להודו. עד שנות ה-60 היה ניתן להגיע לפוקהרה רק רגלית, ובניית הכביש הראשון המחבר בין העיר לבירה קטמנדו הסתיימה רק בשנת 1968. כיום יש בעיר שדה תעופה קטן. התושבים משתייכים למגוון קבוצות אתניות של נפאל, ובעיקר לבני הקאס (Khas), גורונג (Gurung) ומגאר (Magar). מבחינת דתית רוב התושבים הם הינדים, ומיעוטם בודהיסטים, בנוסף לקהילה קטנה של מוסלמים. תיירותהעיר מהווה אחד ממוקדי התיירות של המדינה, ובסיס יציאה עבור מטיילים לטרקים בהרי ההימלאיה הנפאליים הסמוכים, כגון האנאפורנה, וכן לפעילויות ספורט אתגרי כגון רפטינג, צניחה חופשית, באנג'י ועוד. בהתאם לכך, גם עיקר כלכלתה מבוססת על התיירות. אזור התיירות נמצא באזור ה"לייק סייד" (או "ביידאם"), הסמוך לאגם, וכולל בתי מלון ואכסניות, בתי קפה ומסעדות מערביות רבות, חנויות לממכר ציוד לטרקים וסוכנויות טיולים. נמל התעופה פוקהרה משרת את העיר. גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|