|
פריצת דיסק
 צניחת דיסק בין-חולייתי המכונה גם פריצת דיסק, היא פציעת מאמץ חוזרני, הנגרמת לדיסק בין-חולייתי בעמוד השדרה, בשל שגרה של הרמת משאות ונשיאתם או פריקתם מהגב. מבנה הדיסק ותפקידו הפיזיולוגיסחוסי עמוד השדרה נועדו לבלום זעזועים בין חוליות עמוד השדרה. סחוסים אלה בנויים, בדומה לבצל, משכבות של קרומים, המאגדים ביניהן נוזל בעל צמיגות גבוהה. ככל ששכבת הנוזל הצמיג פנימית יותר בדיסק, כך גם הלחץ של הנוזל הצמיג גבוה יותר. כאשר הלחץ בין החוליות גבוה יותר מזה שהדיסק יכול לשאת, נפרץ הקרום הפנימי ביותר של הדיסק, שעדיין שלם. קרום זה מתאחה במצב של מנוחה מספקת. השכבות החיצוניות של הסחוסים מכילות גם עצבים מקומיים החשים כאב. כאשר נפרצים רק קרומים פנימיים, האדם אינו חש כאב[1]. תהליך פתולוגיבמצב של לחץ יתר על הגב, שכבות הקרומים שבדיסקים הולכות ונפרצות, כך שתהליך הפריצה מהיר יותר מתהליך האיחוי. כאשר עוד ועוד קרומים נפרצים, מתחילים להינזק גם קרומי הדיסקים החיצוניים המכילים עצבים החשים כאב. המשך תהליך הפציעה מתלווה בכאבים הולכים וגוברים. בסופו של דבר, תיתכן גם פריצת דיסק מלאה, לחץ על חוט השידרה ועל שלוחות העצב היוצאות ממנו, זליגת נוזל הדיסק ודלקות כתוצאה ממגע הרקמות עמו ולנזקים בלתי הפיכים. פריצות דיסק שונות פריצות דיסק בין חוליה L5-S1 - מהוות עד 45% מהמקרים. הכאב האופייני הוא לאורך הצד האחורי של השוק ובצד החיצוני של כף הרגל (לרוב באצבע החמישית), וכן כאב גם מתחת לברך. בבדיקה, המטופל מתקשה לעמוד על קצות האצבעות בגלל חולשה של השרירים הכופפים של השוק. קיימת חולשה של רפלקס המתיחה של גיד אכילס וכן חולשה של שריר הסוליה ושריר הסובך. פריצות דיסק בין חוליה L4-L5 - מהוות אף הן בין 40%-45% מהמקרים. הכאב האופייני יהיה בחלק הצידי (לטרלי) של הירך ושל השוק, ובגב כף הרגל בין הבוהן לבין האצבע השנייה. בבדיקה, המטופל יתקשה בהרמת הירך אל כיוון הבטן (יחוש כאב מסוג דקירה בגבו), בנוסף יתקשה לעמוד על העקבים (חולשה של השרירים הפושטים) ובמקרים קיצוניים החולה לא יוכל להחזיק את כף הרגל כלפי מעלה, מצב המכונה drop foot. בפריצות דיסק אלו לא תהיה פגיעה ברפלקסים. פריצת דיסק בין חוליה L3-L4 - זהו הדיסק שנפגע ב-10% מהמקרים. השריר העיקרי שנפגע הוא השריר הארבע ראשי, אשר יכול להיות מדולדל. רפלקס המתיחה בפיקת הברך יהיה חלש והמטופל יסבול מכאבים בצד החיצוני-צידי של הירך, בקדמת הברך, ובצד התיכון של השוק. פריצות דיסק נדירות יותר הן בין חוליות L2-L3, המאופיינת בכאבים בקדמת הירך, או בין חוליות L1-L2, המאופיינת בפגיעה במפשעה וכן היחלשות של השרירים הכופפים בירך (שריר הכסל והמותניים). סוג נוסף של פריצת דיסק הוא פריקת דיסק צווארי, הנוגע לכל חוליות הצוואר (חוליות C). פגיעה באזורים אלה עלולה לגרום לפגיעה עצבית בידיים הכוללת כאב, נימול, חולשה או הפרעה מוטורית. קבוצות סיכוןאנשים בעלי עודף משקל ואנשים בעלי שרירים חלשים שעובדים בעבודה גופנית. אנשים עם עודף משקל הסוחבים בדרך קבע משקל יתר על הגב ולא מאפשרים לסחוסים להימצא במצב מנוחה המאפשר איחוי של הקרומים. בניגוד אליהם, אנשים חלשים מתקשים לנוע באופן המומלץ בעת הרמת משאות. אנשים עם רגליים חלשות, למשל, מתקשים לכופף ברכיים בעת הרמת משא והם נוטים לכופף את גבם כדי להרים דבר מה. קבוצת סיכון נוספת היא הורים צעירים. ההורים מתרגלים להרים את התינוק בצורה לא נכונה כשהתינוק שוקל מעט והדבר אינו מסוכן לגביהם. אולם, התינוק גדל מהר וההרגלים הלא נכונים נשארים. הוכח שישנו קשר הדוק בין ישיבה ממושכת לבין פריצות דיסק[דרוש מקור]. הלחץ על חוליות הגב התחתונות בזמן ישיבה גדול ב-140%-150% מאשר בעמידה. ישיבה מרושלת, שרועה כלפי מטה או ישיבה גמלונית המאופיינת ברכינה קדימה מגדילות את הלחץ ל כ-180%-200%. טיפול
הניתוח יכלול בדרך כלל כריתת חלק או כל הדיסק, החלפתו בשתל מתכתי או פולימרי, וקיבוע החוליות השכנות באמצעות שתל עצם. לאחר ההחלמה מן הניתוח יש להקפיד על הרמה נכונה של משאות בחיי היום יום. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
||||||||||||||||
