פרנצ'סקו טוטי

פרנצ'סקו טוטי
Francesco Totti

טוטי ברומא, 2014
מידע אישי
לידה	27 בספטמבר 1976 (בן 48) רומא, איטליה
גובה	1.80 מטר[1]
עמדה	קשר התקפי, חלוץ שני
מועדוני נוער
1989–1992 רומא
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1992–2017 רומא 619 (250)
נבחרת לאומית כשחקן
1998–2006 איטליה 58 (9)
מאזן מדליות מתחרה עבור איטליה גביע העולם זהב גרמניה 2006 כדורגל גברים אליפות אירופה כסף בלגיה-הולנד 2000 כדורגל גברים אליפות אירופה עד גיל 21 זהב ספרד 1996 כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פְרַנְצֶ'סְקוֹ טוטי (איטלקית: Francesco Totti; נולד ב-27 בספטמבר 1976 ברומא, איטליה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי בקבוצת רומא מסרייה א' ושימש בתור קפטן הקבוצה. טוטי שיחק לרוב כקשר התקפי או כחלוץ שני, אך גם הפגין יכולות מרשימות כחלוץ בודד וכקיצוני.

לכל אורך הקריירה שלו שיחק טוטי במדי רומא, וזכה עם המועדון פעם אחת באליפות, פעמיים בקופה איטליה ופעמיים בסופר קאפ האיטלקי. כמו כן, טוטי מחזיק בשיא השערים ובשיא ההופעות של המועדון, והוא אף הקפטן הצעיר ביותר בתולדות הסרייה א'.^[2] התקשורת האיטלקית העניקה לטוטי כינויים רבים, בהם: "Il Bimbo D'oro" (ילד הזהב), "Il Re di Roma" (המלך של רומא), "Er Pupone" (התינוק הגדול) ו"Il Gladiatore" (הגלדיאטור). טוטי כבש את מספר השערים השני בגובהו בכל הזמנים בליגה - 250 שערים.

כשחקן התקפי יצירתי, אשר מוכר בזכות יכולותיו הטכניות וכיבוש השערים, טוטי נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים האיטלקים בכל הזמנים,^{[3][4][5][6][7][8]} לאחד השחקנים המוכשרים ביותר בדורו^[9][10] ולשחקן הטוב ביותר של רומא אי פעם.

טוטי נולד ברומא, להוריו לורנצו ופיורלה טוטי, וגדל בשכונת פורטה מטרוניה בעיר.^[11] מגיל צעיר העריץ את הקפטן לשעבר של רומא, ג'וזפה ג'ניני, ונהג לשחק כדורגל עם ילדים גדולים ממנו. בגיל 8 טוטי החל לשחק כדורגל במועדון הנוער של פורטיטודו, לאחר מכן עבר לסמיט טראסטוורה ואז ללודיג'אני. אחרי שתפס את תשומת לבם של כמה סוכנים, אמו סירבה להצעה משתלמת של מילאן כדי שלא יעזוב את עיר הולדתו. אף על פי שהמועדון בו שיחק הגיע להסכם על מכירתו של טוטי למועדון הנוער של לאציו, אחד ממאמני הנוער של רומא, ג'ילדו ג'אניני, שכנע את הוריו לתת לו להצטרף לקבוצת הנוער של רומא בשנת 1989.^[12]

טוטי החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של רומא ב-1989. הוא היה רק בן 16 כאשר ערך את הופעת הבכורה שלו במדי האדומים-צהובים של רומא, בניצחון 0:2 על ברשה ב-28 במרץ 1993. בעונת 1994–1995 הוא כבש 4 שערים ב-21 המשחקים שבהם עלה מן הספסל, ובעונות הבאות כבר הפך לשחקן הרכב קבוע. הוא הוכרז כ-"שחקן השנה באיטליה" בשנת 2000. בעונת 2000/2001 הוא עזר לרומא לזכות באליפות ראשונה מאז 1983, כאשר כבש 13 שערים במסגרת הליגה. בעונה הבאה רומא סיימה שנייה לאחר יריבתה יובנטוס. טוטי שבר את שיאו וכבש 14 שערי ליגה בעונת 2002/2003. בעונת 2003/2004 טוטי כבר הפך לשחקן החשוב ביותר בקבוצה והוא כבש 20 שערי ליגה בעונה אחת בלבד ועזר לרומא לזכות שוב במקום השני באיטליה. העונה הטובה ביותר של טוטי מבחינה אישית הייתה 2006/2007, בה טוטי כבש 26 שערים וזכה בנעל הזהב האירופית.

טוטי הוכרז כ-"שליח רצון הטוב" מטעם ארגון יוניצ"ף, הוא אישר לפרסם שני ספרי בדיחות עליו, שהכנסות מכירותיהם נתרמו למטרות צדקה. הוא נכלל ברשימת 125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם שפרסם פלה במרץ 2004.

ב-20 בספטמבר 2013 חתם טוטי על הארכת חוזהו ברומא, ויישאר בקבוצה עד סוף עונת 2015/2016.

ב-30 בספטמבר 2014, בגיל 38 ו-3 ימים, הפך טוטי למבקיע המבוגר ביותר בליגת האלופות, כאשר כבש שער ב-1-1 של קבוצתו רומא נגד קבוצת מנצ'סטר סיטי.

ב- 20 בספטמבר 2015 כבש טוטי את שערו ה-300 בכל המסגרות במדי רומא בתיקו 2-2 נגד ססואולו.

ב-9 בינואר 2016 חזר טוטי למגרשים אחרי פציעה של שלושה חודשים ועלה כמחליף בתיקו הביתי 1-1 נגד מילאן, ובכך השווה את שיא ההופעות של ג'אנלוקה פליוקה בסרייה א', עם 592 הופעות. ב-30 בינואר 2016, עלה כמחליף ובישל בניצחון 1–3 על פרוזינונה, ובכך עשה היסטוריה כשערך את ההופעה ה-593 בסרייה א', ועלה למקום השלישי ברשימה כשהוא חולף על שוער העבר ג'אנלוקה פליוקה.

ב-20 באפריל 2016, במשחק נגד טורינו, עלה טוטי מהספסל בדקה ה-86, בזמן שקבוצותו בפיגור 1–2. עם צמד שערים, אחד בדקה ה-87, ושער נוסף מבעיטת עונשין בדקה ה-89, הפך את התוצאה, והוביל לניצחון קבוצתו במשחק בתוצאה 2–3. במשחק הגיע טוטי ל-69 שערים בבעיטת עונשין בסרייה א' ובכך עקף את רוברטו באג'ו כשחקן עם מספר השערים הגבוה ביותר מבעיטת עונשין בהיסטוריית הליגה.

ב-4 במאי 2017, הודיע כי יפרוש בסוף העונה, לאחר 25 שנה במדי רומא. טוטי שיחק את משחקו האחרון ב-28 במאי 2017, כאשר עלה כמחליף בניצחונה של רומא על גנואה בתוצאה 2–3, במסגרת מחזור הליגה האחרון של עונת 2016/2017.

טוטי כבש את שער היחיד של נבחרת איטליה בתבוסה 4:1 לנבחרת ספרד במשחק הגמר של אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 18 ביולי 1995. באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21 בשנת 1996, טוטי כבש שוב, ושוב מול ספרד, והמשחק הסתיים בתוצאה 1:1. איטליה ניצחה לבסוף בפנדלים. את הבכורה בנבחרת הבוגרת עשה טוטי במוקדמות ליורו 2000 במשחק של איטליה מול שווייץ ב-10 באוקטובר 1998. הוא שיחק גם בטורניר הגמר של היורו וכבש שערים במשחקים נגד רומניה ובלגיה. הוא שותף גם במשחק הגמר בהפסד לצרפת. אכזבה גדולה ציפתה לו גם במונדיאל 2002, כאשר הורחק בסיבוב השני במשחק נגד קוריאה הדרומית.

ביורו 2004, טוטי ספג ביקורת תקשורתית עצומה, כאשר נתפס יורק על פניו של קשר דנמרק כריסטיאן פאולסן. טוטי הורחק עד לשלב חצי-הגמר בידי פיפ"א, שלב אליו נבחרתו לא הגיעה. במונדיאל 2006 טוטי היה שותף לזכייה הגדולה של נבחרת איטליה בגמר בגרמניה נגד צרפת. באותו מונדיאל טוטי הבקיע שער נגד אוסטרליה.

עדכני לתאריך 18 בספטמבר 2016.

עדכני לתאריך 9 ביולי 2006.

עדכני לתאריך 9 ביולי 2006.^[13]

טוטי - שערים עבור נבחרת איטליה
#	תאריך	אצטדיון	יריבה	תוצאה	תוצאה סופית	מפעל
1.	26 באפריל 2000	אצטדיון אורסטה גראנילו, רג'ו די קלבריה, איטליה	פורטוגל פורטוגל	2 – 0	2–0	משחק ידידות
2.	14 ביוני 2000	אצטדיון המלך בודאן, בריסל, בלגיה	בלגיהבלגיה	1 – 0	2–0	יורו 2000
3.	24 ביוני 2000	אצטדיון המלך בודאן, בריסל, בלגיה	רומניהרומניה	1 – 0	2–0	יורו 2000
4.	7 באוקטובר 2000	סן סירו, מילאנו, איטליה	רומניהרומניה	3 – 0	3–0	מוקדמות מונדיאל 2002
5.	2 ביוני 2001	אצטדיון בוריס פיאצ'דזה, טביליסי, גאורגיה	גאורגיהגאורגיה	2 – 0	2–1	מוקדמות מונדיאל 2002
6.	11 ביוני 2003	האצטדיון האולימפי, הלסינקי, פינלנד	פינלנדפינלנד	1 – 0	2–0	מוקדמות יורו 2004
7.	13 באוקטובר 2004	אצטדיון אניו טארדיני, פארמה, איטליה	בלארוסבלארוס	1 – 0	4–3	מוקדמות מונדיאל 2006
8.	13 באוקטובר 2004	אצטדיון אניו טארדיני, פארמה, איטליה	בלארוסבלארוס	3 – 1	4–3	מוקדמות מונדיאל 2006
9.	26 ביוני 2006	אצטדיון פריץ ואלטר, קייזרסלאוטרן, גרמניה	אוסטרליהאוסטרליה	1 – 0	1–0	מונדיאל 2006

• סרייה א' (1): 2000/2001
  • סגנות (9): 2001/2002, 2003/2004, 2005/2006, 2006/2007, 2007/2008, 2009/2010, 2013/2014, 2014/2015, 2016/2017
• קופה איטליה (2): 2006/2007, 2007/2008
  • סגנות (6): 1992/1993, 2002/2003, 2004/2005, 2005/2006, 2009/2010, 2012/2012
• הסופר קאפ האיטלקי (2): 2001, 2007
  • סגנות (1): 2008

• אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 (1): 1996
• משחקי הים התיכון (1): 1997
• גביע העולם בכדורגל (1): 2006

• שחקן השנה באיטליה: 1999/2000
• נעל הזהב האירופית: 2006/2007
• פרס נשיא אופ"א: 2017

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנצ'סקו טוטי

• אתר האינטרנט הרשמי של פרנצ'סקו טוטי

• פרנצ'סקו טוטי, ברשת החברתית פייסבוק
• פרנצ'סקו טוטי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פרנצ'סקו טוטי, ברשת החברתית אינסטגרם
• פרנצ'סקו טוטי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרנצ'סקו טוטי, באתר Transfermarkt
• פרנצ'סקו טוטי, באתר Soccerway
• פרנצ'סקו טוטי, באתר BDFutbol
• פרנצ'סקו טוטי, באתר WorldFootball.net
• פרנצ'סקו טוטי, באתר National Football Teams
• פרנצ'סקו טוטי, באתר FootballDatabase.eu
• פרנצ'סקו טוטי, באתר ESPN
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• עמוד הפייסבוק הרשמי של פרנצ'סקו טוטי
• עוזי דן, פרנצ'סקו טוטי בן 40: הקיסר האחרון של הכדורגל, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2016
• דור הופמן, הגלדיאטור האחרון בכדורגל: טוטי חוגג 40, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2016

פרנצ'סקו טוטי - תבניות ניווט

שחקן השנה הצעיר בסרייה א' 1997: אינזאגי • 1998: נסטה • 1999: טוטי • 2000: בארוניו • 2001: קסאנו • 2002: בריגי • 2003: קסאנו • 2004: ג'ילארדינו • 2005: פאציני • 2006: דה רוסי • 2007: מונטוליבו • 2008: האמשיק • 2009: פאטו • 2010: פסטורה • 2012: שעראווי ומוריאל • 2013: ברארדי כדורגלן השנה בסרייה א' 1997: מאנצ'יני • 1998: רונאלדו • 1999: ויירי • 2000: טוטי • 2001: זידאן • 2002: טרזגה • 2003: נדבד וטוטי • 2004: קאקה • 2005: ג'ילארדינו • 2006: קנאברו • 2007: קאקה • 2008: איברהימוביץ' • 2009: איברהימוביץ' • 2010: מיליטו • 2011: איברהימוביץ' • 2012: פירלו • 2013: פירלו • 2014: פירלו • 2015: טבס • 2016: בונוצ'י • 2017: בופון • 2018: איקרדי • 2019: כ. רונאלדו • 2020: כ. רונאלדו • 2021: לוקאקו • 2022: ליאו זוכי נעל הזהב האירופית 1968: אאוזביו • 1969: צ'קוב • 1970: מילר • 1971: סקובלאר • 1972: מילר • 1973: אאוזביו • 1974: יסאלדה • 1975: גיורגסקו • 1976: קאיפס • 1977: גיורגסקו • 1978: קרנקל • 1979: קיסט • 1980: ונדנברג • 1981: סלאבקוב • 1982: קיפט • 1983: גומש • 1984: ראש • 1985: גומש • 1986: ואן באסטן • 1987: קמטארו/פולסטר • 1988: קולאק • 1989: מתיוט • 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב • 1991: פאנצ'ב • 1992: מקויסט • 1993: מקויסט • 1994: טיילור • 1995: אבטיסיין • 1996: אנדלאדזה • 1997: רונאלדו • 1998: מכלאס • 1999: ז'ארדל • 2000: פיליפס • 2001: לארסון • 2002: ז'ארדל • 2003: מקאיי • 2004: הנרי • 2005: הנרי/פורלאן • 2006: טוני • 2007: טוטי • 2008: כ. רונאלדו • 2009: פורלאן • 2010: מסי • 2011: כ. רונאלדו • 2012: מסי • 2013: מסי • 2014: כ. רונאלדו/סוארס • 2015: כריסטיאנו רונאלדו • 2016: סוארס • 2017: מסי • 2018: מסי • 2019: מסי • 2020: אימובילה • 2021: לבנדובסקי • 2022: לבנדובסקי מלך השערים של הסרייה א' 1924: שנפלד • 1925: מאניוצי • 1926: הירסר • 1927: פולוני • 1928: ליבונאטי • 1929: רוזטי • 1930: מאצה • 1931: וולק • 1932: סקיאביו ופטרונה • 1933: בורל • 1934: בורל • 1935: גואיטה • 1936: מאצה • 1937: פיולה • 1938: מאצה • 1939: פוריצ'לי ובופי • 1940: בופי • 1941: פוריצ'לי • 1942: בופי • 1943: פיולה • 1946: גאבטו • 1947: מאצולה • 1948: בוניפרטי • 1949: ניירס • 1950: נורדאהל • 1951: נורדאהל • 1952: הנסן • 1953: נורדאהל • 1954: נורדאהל • 1955: נורדאהל • 1956: פיבאטלי • 1957: דה קוסטה • 1958: צ'ארלס • 1959: אנג'לילו • 1960: סיבורי • 1961: בריגנטי • 1962: אלטפיני ומילאני • 1963: נילסן ומנפרדיני • 1964: נילסן • 1965: מאצולה ואורלנדו • 1966: ויניציו • 1967: ריבה • 1968: פראטי • 1969: ריבה • 1970: ריבה • 1971: בונינסניה • 1972: בונינסניה • 1973: סבולדי, פוליצ'י וריברה • 1974: קינאליה • 1975: פוליצ'י • 1976: פוליצ'י • 1977: גרציאני • 1978: רוסי • 1979: ג'ורדאנו • 1980: בטגה • 1981: פרוצו • 1982: פרוצו • 1983: פלאטיני • 1984: פלאטיני • 1985: פלאטיני • 1986: פרוצו • 1987: וירדיס • 1988: מראדונה • 1989: סרנה • 1990: ואן באסטן • 1991: ויאלי • 1992: ואן באסטן • 1993: סיניורי • 1994: סיניורי • 1995: בטיסטוטה • 1996: פרוטי וסיניורי • 1997: אינזאגי • 1998: בירהוף • 1999: אמורוזו • 2000: שבצ'נקו • 2001: קרספו • 2002: טרזגה והובנר • 2003: ויירי • 2004: שבצ'נקו • 2005: לוקארלי • 2006: טוני • 2007: טוטי • 2008: דל פיירו • 2009: איברהימוביץ' • 2010: די נטאלה • 2011: די נטאלה • 2012: איברהימוביץ' • 2013: קבאני • 2014: אימובילה • 2015: טוני ואיקרדי • 2016: היגוואין • 2017: דז'קו • 2018: אימובילה ואיקרדי • 2019: קוואליארלה • 2020: אימובילה • 2021: רונאלדו • 2022: אימובילה • 2023: אוסימהן נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני) 1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף איטליה נבחרת איטליה – מונדיאל 2002 1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני איטליה נבחרת איטליה – יורו 2004 1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 אודו • 4 זאנטי • 5 קנבארו • 6 פרארי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 ויירי • 10 טוטי • 11 קוראדי • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 פיורה • 15 פאבאלי • 16 קאמורנזי • 17 די ואיו • 18 קסאנו • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 פרוצי • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני איטליה נבחרת איטליה – מונדיאל 2006 - אלופת העולם 1 בופון • 2 זקארדו • 3 גרוסו • 4 דה רוסי • 5 קנבארו • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 טוטי • 11 ג'ילארדינו • 12 פרוצי • 13 נסטה • 14 אמליה • 15 יאקווינטה • 16 קאמורנזי • 17 בארונה • 18 אינזאגי • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אודו • 23 מטראצי • מאמן: ליפי איטליה