פרנק סחולטן היה בנם השני של מתווך ההשקעות פטרוס וילהלמוס סחולטן (1835–1913) ושל כבוד האצילה אליזבת מריה אנה הנרייטה ואן בוורוודן-אולדמיולה (1876–1889). הוא בילה את ילדותו באמסטרדםובפורטסמות', בריטניה. לאחר מות אמו, אביו נישא בשנית לאצילה Maria Anna Ploos van Amstel; מנישואים אלו נולדו לאב עוד שני ילדים.[2]
ילדות
בגיל שש עשרה עבר סחולטן לפנימייה לבנים ממשפחות אמידות בנורדוויק. הוא למד אמנות, מוזיקה ופילוסופיה בברלין משנת 1908 ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה, מה שאילץ אותו לחזור לאמסטרדם.[3] בשנת 1920 הוא נידון לשנתיים מאסר על הומוסקסואליות, אך עזב את הארץ.[4]
מסעות צילום
סחולטן קיים מסע צילום ארוך מהולנד, דרך קלן, רומא, ברינדיזי, אתונה ובסוף הגיע לארץ ישראל. בארץ ישראל (פלסטינה) הוא בילה שלוש שנים.[5] הוא טייל באזור וצילם אנשים ומקומות תנ"כיים.[6][7] בביקורו בתל אביב פרנק סחולטן צילם כ-6,000 צילומים.[8]
פרסומים
לאחר שחזר לאירופה בתחילת 1923, הוא הציג מבחר של 2200 תמונות שהוא צילם בגלריה לאמנות בארוק בלונדון. התערוכה, שכותרתה "פלסטין במעבר", ספג ביקורת חיובית בעיתונים רבים באנגלית ובעיתונות הזרה.[2]
מאוחר יותר הוא החל לפרסם את תצלומיו בסדרת כרכים בשם Palestine Illustrated. ב-15 בפברואר 1925 התפרסם בעיתון הארץ שספרו הראשון של פרנק סחולטן (שולטן) בשם: "ארץ ישראל המצוירת" יצא לאור והוא כולל 800 צילומים (פוטוגרפיות) מיפו והקדמה מאת סר אדם ג'ורג' סמית.[9][10] בשנת 1929 הוא פרסם את שני הכרכים הראשונים שהופיעו במהדורה הצרפתית. הם הכילו תמונות של יפו, בשילוב פסוקים מהתנ"ך, התלמוד והקוראן. כתוצאה מקריסת הבורסה בוול סטריט ב-1929 סחולטן הפסיד סכום כסף גדול, אך בכל זאת המשיך בפרסום שני הכרכים של אלבומיו במהדורות גרמנית, אנגלית והולנדית. כרכים נוספים הוכנו לפרסום אך מעולם לא פורסמו.
סחולטן נפטר ב-1942. הוא הוריש את ארכיון הצילום והתיעוד שלו למכון NINO, ואת הונו לעיר ליידן. עירייה ליידן הקימה את קרן פרנק סחולטן, למימון הוצאת מספר ספרי לימוד בסדרת זיכרונות של סחולטן מאת מכון NINO (בין השנים 1950–1980), והעניקה הלוואות לרכישת מבנה למכון.[12]
בתחילת שנות ה-2000 ארכיון התמונות של סחולטן התגלה מחדש במכון NINO.[13] בין שנים 2019–2020 החל פרויקט באוניברסיטת ליידן לדיגיטציה מלאה וקיטלוג של האוסף.[13]
יצירות שפורסמו
האלבום הראשון של פרנק סחולטן בשם: שער יפו-La Palestine Illustrée I La Porte d'entrée Jaffa, פריז - Jean Budry & Cie ,1929. האלבום השני של פרנק סחולטן בשם: יפו היפה-La Palestine Illustrée II Jaffa la Belle, Paris Jean Budry & Cie, 1929.צילום עצמי של פרנק סחולטן מול מראה בשרונה, תל אביב יפו
La Palestine Illustrée. Tableau complet de la terre Sainte par la photographie, Évoquant les souvenirs de la bible, du talmud et du coran, et se rapportant au passé comme au présent. Vol. I: La Porte d’entrée Jaffa; Vol. II: Jaffa la Belle. Parijs: Budry, 1929.
Palästina. Bibel, Talmud, Koran. Eine vollständige Darstellung aller Textstellen in eigenen künstlerischen Aufnahmen aus der Gegenwart und Vergangenheit des Heiligen Landes. Vol. I: Die Eingangspforte Jaffa; Vol. II: Jaffa, die Schöne. Stuttgart: Julius Hoffmann, 1930.
Palestine Illustrated. Including references to passages illustrated in the Bible, the Talmud and the Koran. Vol. I: The Gate of Entrance; Vol. II: Jaffa the Beautiful. Londen: Longmans, 1931.
Palestina. Bijbel, Talmud, Koran. Een volledige illustratie van alle teksten door middel van eigen artistieke foto’s uit het heden en verleden van het Heilig Land. Vol. I: Jaffa de toegangspoort. Leiden: Sijthoff, 1935.
"Frank Scholten legacy". nino-leiden.nl. Netherlands Institute for the Near East. נבדק ב-1 באפריל 2023. The Scholten Photographic Collection comprises ca. 22,000 original photographs that Frank Scholten took on his travels through the Middle East in 1920-1923. The images have been digitised and are available in open access.{{cite web}}: (עזרה)
^ 12Kwiecień, Teresa Lidia (בדצמבר 2008). "Frank Scholten". Photolexicon. Centre for Digital Scholarship. 25 (40). נבדק ב-1 באפריל 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
^Fontijn, Jan (2015). Onrust: het leven van Jacob Israël de Haan (בהולנדית). Amsterdam: De Bezige Bij. pp. 113, 488, 671. ISBN9789023491514.
^van Os, Th. (2018). "Weinig windt zo op tot lust en veroordeling. Homo-erotiek en -pornografie in Nederland van nul tot nu". In Sliggers, B.; van Watersloot, Jos (eds.). Onder de toonbank. Pornografie en erotica in de Nederlanden (בהולנדית). Amsterdam: Van Oorschot. p. 173. ISBN9789028280359.
^van Zoest, C.H.; Berntsen, S.R.L. (2014). "75 jaar NINO: Geschiedenis van het Instituut in hoofdlijnen". In Kaper, O.E.; Dercksen, J.G. (eds.). Waar de geschiedenis begon: Nederlandse onderzoekers in de ban van spijkerschrift, hiërogliefen en aardewerk. Uitgave naar aanleiding van het 75-jarig bestaan van het Nederlands Instituut voor het Nabije Oosten, 1939–2014 (בהולנדית). Leiden: NINO. pp. 3–29. ISBN9789062582488.
