צבי בקר
צבי בקר (1887 – 16 באפריל 1918) היה חבר תנועת פועלי ציון וממייסדי ארגוני השמירה בר גיורא והשומר. עסק בשמירה במושבות הגליל. הגיע לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה. ביוגרפיהצבי בקר נולד בעיר טמיר-חאן-שורה בחבל דאגסטן שבקווקז. בצעירותו הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקראטית בעיר באקו אך לאחר זמן נתפס לרעיון הציוני והצטרף לתנועת פועלי ציון. על מנת לחסוך כסף למסע לארץ נסע, ב-1904, עם חברו מעיר הולדתו, יחזקאל ניסנוב (שאף עלה איתו לארץ והצטרף איתו לארגון "השומר"), לעבוד בסבסטופול אך מחשש לפרעות עברו לעבוד בלבוב שבגליציה. ב-1905 עלה לארץ במסגרת העלייה השנייה והחל לעבוד בזכרון יעקב. ב-1906 זימן ישראל שוחט, שעבד בכפר הנוער מאיר שפיה, את צבי, יחזקאל ניסנוב וישראל גלעדי ודיבר איתם על הקמת קבוצת שמירה עברית ועל הקמת סניף "פועלי ציון" בזכרון יעקב. בהמשך הצטרפו לקבוצה גם מנדל פורטוגלי, יחזקאל חנקין ואלכסנדר זייד ויחד היוו את הגרעין המייסד של ארגון "בר גיורא". ב-29 בספטמבר 1907 השתתף צבי בישיבה בחדרו של יצחק בן-צבי בבתי ורשה ביפו שם הוחלט על יסוד הארגון המחתרתי "בר גיורא". המקום הראשון בו פעל הארגון היה בחוות סג'רה שם שכנעה מניה שוחט את מנהל החווה אליהו קראוזה להחליף את השומרים הצ'רקסים מכפר קמא בשומרי הארגון והראשון שהחל בשמירה היה צבי. ב-1908 קיבל הארגון את אחריות השמירה גם בסג'רה ובאותה שנה נמסרה לארגון גם השמירה במסחה וצבי עבר לשמור גם שם. ב-1909 נוסד בכפר תבור ארגון "השומר" ואנשי "בר גיורא" (וצבי ביניהם) הצטרפו לארגון החדש. עם הקמת "השומר" התרחבו אזורי הפעילות של הארגון גם למושבות במרכז כמו ראשון לציון, חדרה, פתח תקווה, זכרון יעקב ועוד. ב-11 בנובמבר 1910 היה צבי שותף לעליית חברי "השומר" להתיישבות חקלאית בקואופרציה במרחביה. ב-1911, בעקבות סכסוך עם תושבי הכפר השכן סולם[1] נכלאו צבי ועוד 13 מתיישבים בבתי הכלא בנצרת ובעכו למשך כשנה. ב-1912 עמד צבי בראש קבוצת חברי "השומר" ששמרו על המושבה רחובות[2]. בהמשך עבר עם משפחתו לשמור במלחמיה, ביתניה תחתית, תל עדשים וחולדה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס לעבודות עבור הצבא העות'מאני בבאר שבע אך לאחר תקופה ערק וחזר למשפחתו בחולדה. ב-1916 היה צבי שותף, עם אנשי הארגון, ביסוד קיבוץ כפר גלעדי[3]. לאחר זמן מה, ובגלל הקשיים, חזרה המשפחה לבית-גן שם שימש בקר שומר. ב-1918, בלילה גשום, נגנב עדר פרות מהישוב ובקר רדף אחרי העדר. לאחר שארב כל הלילה, בגשם, במעבר הירדן חלה בדלקת ריאות ולאחר שבוע, ועל אף מאמצי הרופאים נפטר ב-16 באפריל. תחילה נקבר בבית הקברות של המושבה יבנאל ולאחר זמן מה הועברו עצמותיו לבית הקברות של ארגון "השומר" בכפר גלעדי. צבי התחתן עם אסתר שטורמן, אחותו של חיים שטורמן[4] ולזוג נולדו ארבע בנות (הבת הבכורה נולדה כשצבי היה אסור בכלא עכו ונקראה דרורה כסמל לשחרורו. הבת הרביעית נולדה לאחר מותו ונקראה צביה על שמו). לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|