יבנאל

יבנאל

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	שניר דניאל אריש
גובה ממוצע[1]	‎12 מטר
תאריך ייסוד	1901
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	4,753 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	4,626 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	230
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+0.8% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	152 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	222
תחום שיפוט[2]	31,220 דונם
- דירוג ארצי	63
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   יבנאל (למפת הגליל העליון רגילה)   יבנאל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יבנאל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יבנאל 32°42′36″N 35°30′24″E / 32.7101224017249°N 35.5067077437891°E / 32.7101224017249; 35.5067077437891
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3]	2 מתוך 10
- דירוג ארצי	234
מדד ג'יני לשנת 2019[2]	0.4218
- דירוג ארצי	87
לאום ודת[2]   יהודים: 98.3%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.2% גילאי 5 - 9 13.3% גילאי 10 - 14 12.7% גילאי 15 - 19 9.9% גילאי 20 - 29 12.4% גילאי 30 - 44 15.2% גילאי 45 - 59 12.1% גילאי 60 - 64 3.7% גילאי 65 ומעלה 9.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 6 –  יסודיים 4 –  על-יסודיים 2 תלמידים 998  –  יסודי 831  –  על-יסודי 167 מספר כיתות 53 ממוצע תלמידים לכיתה 20.1 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)

יַבְנְאֵל היא מושבה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון. המושבה שוכנת בבקעת יבנאל, דרומית לטבריה, לאורך כביש 767 המחבר בין כפר תבור לבין המושבה כנרת.

המושבה נוסדה ביום 7 באוקטובר 1901, כ"ד תשרי תרס"ב והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. המועצה המקומית הורכבה מארבעה יישובים צמודים: יבנאל, המושבה בית-גן, מושב משמר השלושה ומושב סמדר.

יש המזהים את מקום מושבם של משמרת הכהונה אִמֵּר עם אזור יבנאל, אך יש המזהים את מקום מושבם בחרבת יבנית שבגליל העליון, בין ביריה לעמוקה.

ראשיתה של ההתיישבות ביבנאל בכישלון ההתיישבות היהודית בחורן. באוגוסט 1898 נטשו מתיישבי חורן את היישוב, לאחר שלוש שנות התיישבות. שתי קבוצות המתיישבים האחת של עולי רומניה ורעותה מעולי בולגריה התפצלו לשני יעדים. עולי בולגריה בראשות יצחק לוי עברו לצפת ועולי רומניה בראשות יחיאל ברקוביץ' עברו למטולה. הקבוצות שמרו על קשר ביניהן, נודעו בגליל כאנשי סאחאם ג'ולן ותרו אחר אתר התיישבות חדש.^[4]

ב־1901 רכשה יק"א קרקעות במימון הברון רוטשילד^[5] בסמוך לח'רבת ימא, בה שכנה לפי הסברה^[6] העיירה התלמודית כפר ימה, אשר זוהתה על ידי חז"ל עם העיר המקראית יַבְנְאֵל שבנחלת שבט נפתלי, כמתואר בספר יהושע: ”וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם”,^[7] ובהתאם לזיהוי שבתלמוד הירושלמי: ”מחלף – חלף, מאלון - איילון, בצעננים - אגנייא דקדש, ואדמי – דמין, הנקב – ציידתה, ויבנאל - כפר ימה, עד לקום - לוקים”.^[8]

הקרקעות שנרכשו הוצעו ל"אנשי סאחאם ג'ולן" וב־1901 עלו עשר משפחות מצפת, ראש פינה, ומטולה לקרקע. ראשוני המתיישבים ביבנאל מאנשי סאחאם ג'ולן היו: שבתאי סאחין, יחיאל ברקוביטש, יעקב ואלוביטש, א. אלכסנדר, שמואל צבי מייזל, ניסים לוי, דוד יוסף לוי, פסח מקארוב, יצחק לוי, עזריאל לוי, יחזקאל לוי, משה בנימין, יעקב אליהו, משה וינגר, משה פורטר, משה לבקוביטש, אליהו גוטרמן, יעקב לייבוש מאירוביטש. מאנשי ראש פינה: יעקב דב מגידוב, שמואל פיקוביטש, מאיר כץ. מאנשי מטולה: אברהם רזניק, אריה לייב שמואלביטש, אליעזר שיינוק, יוסף צוקרמן, משה כהן, יצחק ששון, אברהם ימני (קירה), זבולונוביטש, אשר נחומובסקי, אליעזר סגל, מאיר זילברשטיין, חיים יצחק מרגלית, יולס ברקוביטש, אנשל שיינוק, אברהם קוסטיצקי.^[9]

ב־1902 החלו בעבודות להרחבת המושבה לכדי 40 משפחות, תוך הקצאת 300 דונמים לכל משפחה. בשנה זו החלו עימותים עם ערביי הסביבה ובמקביל פרצה מגפת כולרה שגבתה קורבן ראשון מקרב עולי רומניה. ב־1903 מנה היישוב 39 משפחות. ארבע־עשרה מעולי רומניה, עשר מעולי בולגריה, אחת מעולי כורדיסטן וארבע־עשרה משפחות נוספות שהגיעו ממטולה. למוח'תאר המושבה מונה עזריאל לוי מיוצאי בולגריה שנודע באזור בקשיחותו ובכוחו הפיזי הרב.

ב־1909 הואשם לוי על ידי כפריים ערבים ברצח אחד מחבריהם שהסתנן ליבנאל לביצוע גנבה חקלאית. מחשש לנקמת דם עזב לוי את הארץ והיגר לבולגריה. גם לאחר שהוברר שהערבי נרצח על רקע סכסוך פנים שבטי, סירבו השלטונות העות'מאנים לאשר ללוי לחזור והוא נותר בבולגריה. ב־1910 עזבה גם משפחתו של לוי את יבנאל וחזרה לבולגריה. כעבור מספר חודשים עזבו שאר תשע המשפחות מעולי בולגריה את המושבה.^[10]

ב-1912 הגיע שמואל יבנאלי מאגודת השומר לחדרה והציע לעולי תימן ששהו בחדרה לעבור לחוות כנרת, תוך הבטחה שהיחס אליהם יהיה טוב, שעבודה לא תחסר להם, וכי יסופקו להם מגורים שם. בדרכם לכנרת השתקעו מספר משפחות ביבנאל.

בשנת 1917, בעקבות גירוש תל אביב, כ-7,000 מהתושבים שגורשו התיישבו במושבות זכרון יעקב, חדרה, פתח תקווה וכפר סבא. חלקם אף עלו להתגורר בירושלים. מעטים בלבד היו בעלי אמצעים שיכלו לשכור דירות או חדרים ולכלכל עצמם מכספם. שאר המגורשים יצאו לצפון הארץ, אל מושבות הגליל התחתון. תושבי הצפון, למרות יכולתם המוגבלת, התגייסו לעזרת המגורשים באמצעי הובלה ובשטחים שהקצו למגורשים. בטבריה נקלטו כ-1,200 מגורשים, צפת כ-700, ביבנאל כ-130 וביתר המושבות הגליליות כ-200.

בשנים 1919–1912 היה אהרון קרון מנהל בית הספר במושבה יבנאל, וכן מפקח על בתי הספר ומדריך למורים במושבות הגליל התחתון. סביב החינוך ביבנאל התנהל מאבק בין אלה שחפצו בחינוך דתי לאלה שחפצו בחינוך חילוני, ובשלב מסוים הוקם ביישוב תלמוד תורה, אך בית הספר שבניהולו של קרון גבר עליו. ביוזמתו של קרון הועברו בתי הספר של פיק"א בגליל לרשת החינוך של ההנהלה הציונית. קרון גם טיפל במגורשי תל אביב שהגיעו ליבנאל. בשנת 1921 עזב קרון את יבנאל, ועבר לנהל את בית הספר חביב בראשון לציון.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חל פיתוח חקלאי מואץ במושבה, גודלו גידולי שדה, ירקות ופירות וכן נבנו לולים. ב־6 באפריל 1944 נערך במושבה יבנאל, קרב בין חיילים בריטים ובין שני לוחמי לח"י, מנחם לונץ ושבתי דרוקר, שהתבצרו באחד הבתים במושבה וסירבו להיכנע. הקרב נגמר במותם של שני לוחמי הלח"י.

ערך מורחב – הקרב ביבנאל

בסוף תקופת המנדט נחתו במושבה מטוסי ההעפלה האווירית מעיראק ב"מבצע מייקלברג".

ביבנאל הוקמה המעברה הראשונה כפי שמובא בארכיון יבנאל^[11]: "1948 - ראשוני העולים, מניצולי השואה ומכל קצוות תבל, נקלטו ביבנאל. בתחילה שוכנו באוהלים ובצריפים - במעברה הראשונה."

ביבנאל נוסדו התאחדות האיכרים, התאחדות הפועלים החקלאיים, טייסת הגליל וחטיבת גולני.

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתחילת שנות השבעים, התמנה לרב המקומי הרב סיני מאיר פרנקל, צאצא לחסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן, שנבחר לתפקיד בהיותו צעיר ביותר, בן 21 בלבד.

משנת 1986^[12][13][14] ואילך התיישבה במקום קבוצת חסידי ברסלב בראשות הרב אליעזר שלמה שיק - המכונה גם "הצדיק מיבנאל" או "מוהרא"ש", בהשראת ביקורו של רבי נחמן מברסלב בשנת 1798.^[15] זאת למרות התנגדותה של המועצה המקומית יבנאל.^[12][16][14]

נכון לעשור השני של המאה ה־21 מתגוררות ביבנאל כ־400 משפחות של חסידי ברסלב והם מהווים כ־45% מהאוכלוסייה במקום.^[17] הקהילה מפעילה מערכת חינוך משלה, הכוללת פעוטונים, גני ילדים, תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, ישיבה וכוללי אברכים, וכן ארגוני צדקה וחסד. חסידי ברסלב מכנים את המקום בפרסומיהם "יבנאל עיר ברסלב".^[18]

בשנת 2012 (תשע"ב) הסתיימה בניית בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב. בנוסף לבית הכנסת הגדול בו נהוג נוסח תפילה אחיד, ישנם שלושה בתי כנסת נוספים, בהם נהוג נוסח עדות המזרח או מרוקו.

בי"ז בשבט תשע"ה (2015) נפטר בניו יורק הרב שיק, ונקבר לבקשתו בבית העלמין ביבנאל. מאז, נערכת בבית העלמין בכל שנה ביום פטירתו הילולה גדולה בהשתתפות אלפי אנשים.^[19]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים ביבנאל 4,753 תושבים, מתוכם 4,626 תושבי ישראל (מקום 230 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.8% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 36.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,439 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[20]

בקעת יבנאל והמושבה יבנאל מוזכרות במרומז בספרו של מאיר שלו 'עשו' ככפרה של אם הגיבור:

משם הלך לטבריה... הוא עלה על שדרת הרכס וראה בקעה רחבת ידיים, משופעת במתינות ממזרח ומצפון, וקיר של הרים תלולים ומסורגי ערוצים בדרומה. נחל דל חצה את אדמתה, נקודות מקנה שחורות רעו בשדות הקצורים... באחת המשבצות המוארות הללו ראה בתים של מושבה וכיוון אליה את פעמיו מתוך תקווה שימצאו לו שם מאכל ומקום לינה.

— מאיר שלו, עשו, הוצאת עם עובד עמודים 43-44

הנחל המדובר הוא נחל יבנאל הזורם בסמוך למושבה.

יש המזהים את בקעת יבנאל עם אלון בצעננים, אתר מקראי בדרום נחלת שבט נפתלי, בין הירדן ובין הר תבור, הנזכר מספר פעמים בתנ"ך ובכתבי חז"ל.

גורקוז (גרכד) דאות (באדיגית: Дауыт ГъоркIожъ) היה אחראי השומרים הצ'רקסים בחוות סג'רה (אילניה). הוא היה רגיל לסייר בחווה, כדי לוודא שהאורות כובו ושהשקט נשמר. בספר "עולם הצ'רקסים"^[21] מסופר שערב אחד הותקפה החווה ודוד בן-גוריון נפצע. דאות נשא אותו על גבו והעבירו לביתו של משה קוראקין. מאחר שנשקפה סכנה לחיי בן-גוריון, דאות רכב על סוס על מנת להביא את הרופא מיבנאל. הרופא ייצב את מצבו של בן-גוריון והוא נלקח ברכב אל בית החולים לטבריה להמשך טיפול. במשך האירוע בן-גוריון היה מחוסר הכרה ומשהחלים ושמע שדאות הציל את חיו, בן-גוריון ציין כי הוא חב לו את חייו.

אברהם קוסטיצקי, אחד ממקימי המושבה, תיעד את כל תקופת הקמת המושבה ואת החיים בה במהלך 10 שנותיה הראשונות. נכדו, יוסף ארגמן, ערך ועיבד את מאות העמודים של היומן וב-1988 יצא היומן כספר בשם "בטרם האיר הבוקר".

בסמוך למושבה נמצאים מספר רב של אתרים ארכאולוגיים, כמו תל ינעם שבו אותרו ממצאים מתקופת המקרא, וכן אתרים מתקופת התלמוד, ובהם חורבת בית גן, חורבת כפר ימה, חורבת עטוש, חורבת אבצם, חורבת סרגונה, חורבת ציידתה, חורבת שרונה, תל אדמי וחורבת דמין.

נחל עין חרצית זורם בקרבת היישוב.

בית סבתא צילה שנבנה בשנת 1905 משמש מרכז לשימור מורשת המושבה.

• מרדכי נאור, יבנאל: מעשים ומראות, תרס"ב-תשמ"ב / 1901-1981, יבנאל - המועצה המקומית, תשמ"ב/1982.
• שבתאי גל-און, "יבנאל ובית גן - שילוב מוצלח", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
• אברהם קוסטיצקי, "בטרם האיר הבוקר", מסיפורי הגליל", הוצאת משרד הביטחון, 1988
• אטלס ההתיישבות בישראל, אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, 2004. כתבה וערכה חנה ביתן, המרכזת המדעית של ועדת השמות הממשלתית.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל אתרי מורשת בישראל

מדיה וקבצים בנושא יבנאל בוויקישיתוף

• יבנאל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

• פרופיל יבנאל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• יבנאל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• רשימת מאמרים על יבנאל באתר רמב"י
• רשימת פרסומים על יבנאל באתר הספרייה הלאומית
• יבניאל באתר הרשות לפיתוח הגליל
• פרופ' זאב גריס, יבנאל היא משל, בעיתון הסתדרות המורים בישראל, גיליון 35, אפריל 2006
• נדב מן, דור המייסדים חוגג: יבנאל כבר בת 110 שנה, באתר ynet, 26 באוגוסט 2011
• נדב מן, סוכות 1901: המושבה יבנאל עולה על המפה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2011
• קשר השתיקה, עונה 1, פרק 5: יבנאל, באתר חדשות 13, 24 בדצמבר 2018
• שוקי שדה, "אם תוציא מלה הכי קטנה על הרב שלהם אתה עלול לשלם ביוקר, גם המשטרה לא תוכל לעמוד בפוגרום שיהיה פה", באתר TheMarker‏, 16 במאי 2021
• טלי חרותי-סובר, "מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2022
• נירית אנדרמן, קהילה דתית ביבנאל הפכה ל"עיר של אנסים". סדרה חדשה חושפת אותה, באתר הארץ, 15 במרץ 2023

מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק