|
קארן בליקסן
 קארן פון בליקסן-פינקה (בדנית: Karen von Blixen-Finecke; 17 באפריל 1885 – 7 בספטמבר 1962), ידועה בעיקר בשם העט איזק דינסן (Isak Dinesen), הייתה סופרת דנית. חייהבליקסן נולדה בדנמרק כקארן דינסן. אביה היה סופר ואיש צבא, שהתאבד כשהייתה בת 10 לאחר שאובחן כסובל מעגבת. כשהייתה בת 24 התחתנה עם בן דודה השוודי והשניים עברו לקניה, שם ניהלו מטע קפה, שנקנה מכספי משפחתה. נישואיהם החזיקו מעמד 7 שנים בלבד. בליקסן התאהבה בצייד מקומי בשם דניס פינץ` האטון, איתו חיה עד למותו בתאונת מטוס בשנת 1931. סיפור חייה בקניה ויחסיה עם בעלה ועם האטון היוו הבסיס לספרה "זיכרונות מאפריקה", אותו פרסמה תחת שם העט איזק דינסן. בהיותה בקניה היא התיידדה עם בריל מרקהם. בליקסן השתמשה במספר שמות עט נוספים, חלקם גבריים וחלקם נשיים. אף על פי ששפת האם שלה הייתה דנית, היא כתבה באנגלית ותרגמה את ספריה לדנית. כתיבתה הייתה יוצאת דופן לתקופתה. ראשית, היא השתדלה לכתוב לפי מיטב המסורת של מספרי הסיפורים שבעל-פה. שנית, כתיבתה התרפקה על ערכים שנחשבו מיושנים בתחילת המאה העשרים ולפיכך רבות מעלילות סיפוריה התרחשו במאה התשע עשרה. שלישית, יצירותיה היוו תמהיל מוזר של ערכים אריסטוקרטיים, מחאה אנטי-קולוניאליסטית, מחאה אנטי-נאצית, גותיות, ארוטיקה ויסודות אוטוביוגרפיים. בליקסן זכתה להכרה והערכה של אושיות ספרותיות בולטות, כגון ארנסט המינגוויי, (שהביע את הערכתו אליה במילים: "הייתי מרגיש היום מאושר יותר לו היו נותנים את פרס נובל לסופרת היפה איסאק דינסן")[1] טרומן קפוטה, פרל בק, אי. אי. קאמינגס וארתור מילר.[דרוש מקור] בליקסן הייתה חולנית במשך כל חייה. כפי הנראה נדבקה בעגבת מאביה עוד בטרם נולדה. היא סבלה מכיבי קיבה חמורים, שהובילו להסרת חלק מקיבתה, ובסופו של דבר למותה מתת-תזונה, בגיל 77. בשנת 1985 יצא לאקרנים הסרט "זיכרונות מאפריקה" בכיכובם של מריל סטריפ ורוברט רדפורד. הסרט זכה להצלחה רבה ובעקבות הצלחתו, הפך ביתה של בליקסן בניירובי שבקניה למוזיאון לאומי. מוזיאון נוסף המוקדש לבליקסן נמצא באחוזת המשפחה שבדנמרק. סרט נוסף שנעשה על פי יצירתה של בליקסן הוא החגיגה של באבט מ-1987. ספריה שתורגמו לעברית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
