|
רב פלטוי גאוןרב פלטוי[1] ב"ר אביי גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים ד'תר"ב, 842 - ד'תרי"ח, 858. חייו ופועלורב פלטוי עלה על כס הגאונות בשנת 842, לאחר תקופה ארוכה של סכסוכים ושסעים בישיבת פומבדיתא, שבשיאם התמנו שני גאונים במקביל. סכסוכים אלו גרמו לכך שהגאונים התמנו בגיל מופלג כדי שלא יאריכו ימים בתפקידם. רב פלטוי, לעומת זאת, התמנה בגיל צעיר יחסית (שכן כיהן בתפקיד שש עשרה שנה) והתמנה בלי מחלוקות, הגם שלא בא ממשפחה מיוחסת, דבר המעיד על ההערכה שרחשו לו כל הצדדים[2]. הוא היה אחד הגאונים הפעילים ביותר שהקימה ישיבת פומבדיתא. אחד החוקרים כתב עליו:
הוא פעל בתקיפות לייצב את מצבה של ישיבת פומבדיתא. הוא יצר וביסס קשרים עם התפוצות במערב, דבר שהוביל להגדלת הבסיס הכלכלי של הישיבה ולייצוב מעמדה התורני, אף בהשוואה לישיבת סורא[3]. לפי עדות בן נינו, הוא אשר שלח את התלמוד עם פירוש ליהודי ספרד[4], ובאופן כללי חיזק את הקשר של ישיבת פומבדיתא עם יהודי התפוצות, ובפרט עם ספרד. הוא תיקן תקנות חשובות בתחום המשפט, בהן: היתר פנייה לערכאות של גויים כשהנתבע מסרב לידון בבית הדין היהודי[5]; היתר לאסור עבריין בשבת מחשש שיתפס על ידי הגויים ויתלה[6]; הסדרת נוסח החרם[7] ועוד. מקורות מסוימים מצביעים על עיסוקו בקבלה ופילוסופיה, אך גרשם שלום, ובעקבותיו יתר החוקרים, טוענים שמדובר בזיוף[8]. נפטר בשנת 858. תשובותיורב פלטוי השיב יותר תשובות הלכתיות מכל גאוני פומבדיתא שקדמו לו. הרב יואל מילר מנה 75 תשובות שפורסמו בקובצי תשובות הגאונים שפורסמו עד ימיו[9], אך מאז נתגלו עוד תשובות רבות[10]. צאצאיורב פלטוי לא בא ממשפחת גאונים מיוחסת, כאמור, אך למעשה יצר שושלת כזו. בנו, רב צמח בן פלטוי היה אף הוא מהגאונים הבולטים של ישיבת פומבדיתא. רבים מצאצאיו כיהנו כגאונים בפומבדיתא: רב חנניה בר יהודה, רב שרירא גאון ובנו רב האיי גאון. נכדתו נישאה לרב יהודה בן שמואל גאון מפומבדיתא. נינו רב נתן בר יהודה כמעט התמנה לגאון סורא. צאצאים נוספים כיהנו בתפקידים אחרים: רב טוב כיהן כאב בית דין בישיבת פומבדיתא, רב צמח צדק היה ראש ישיבה במתא מחסיא ומייסדה מחדש של ישיבת סורא. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
