שטח חסות רוס
שטח חסות רוס (באנגלית: Ross Dependency) הוא שטח ביבשת אנטארקטיקה (הכולל מספר איים באוקיינוס הדרומי) שניו זילנד טוענת לשליטה בו. השטח מוגדר על ידי גזרת עיגול שמרכזו בקוטב הדרומי, זרועותיו הם קווי אורך 160° מזרח ו- 150° מערב, ובסיסו בקו רוחב 60° דרום. שטח החסות נקרא על שם ג'יימס קלארק רוס, מגלה ים רוס. השטח נכלל בממלכת ניו זילנד, אין לו תושבים קבועים ואין לו שלטון עצמי. היסטוריההממשלה הבריטית הכריזה על שליטתה באזור בשנת 1923 והעבירה אותו לניהולה של ניו זילנד. הן ארצות הברית והן רוסיה אינן מכירות בהכרזה על השליטה בטריטוריה, ובהתאם לאמנת אנטארקטיקה הוחלט שלא להחליט בשאלה. ממשלהמושל הכללי של ניו זילנד מכהן גם כמושל הטריטוריה. מדי שנה המושל ממנה את גופי השלטון של שטח החסות. גאוגרפיהשטח החסות כולל בשטחו את ארץ ויקטוריה ומרבית מדף הקרח רוס, וכן את האי רוס, האי סקוט, האי רוזוולט ואיי באלני. בשטח החסות נמצאים הבסיסים המדעיים בסיס סקוט (ניו זילנד) ותחנת מקמרדו (ארצות הברית). פרט לשני בסיסים אלה אין התיישבויות קבע בשטח החסות. ארגון גרינפיס הפעיל בשטח החסות, על האי רוס, תחנה שנקראה בסיס וורלד פארק בין השנים 1987–1992. מהיות הארגון ארגון לא ממשלתי, לא הוענק לו כל סיוע בהתאם לאמנת אנטארקטיקה. תחבורהבשטח החסות מסלול נחיתה עשוי שלג בשדה ויליאמס, וכן, בהתאם לעונות השנה, שני מסלולי נחיתה עשויים קרח. אזכורים בתרבות הפופולריתשטח חסות רוס מוזכר בשירה של הזמרת אניה - זרם האורינוקו, בו הוא משמש בכפל משמעות[2]. בולי דוארבמקור, שם שטח החסות היה ארץ אדוארד השביעי - שם שעדיין בשימוש לאזור הנמצא סביב כף קולבק במערב מדף הקרח. בשנת 1908 הונפקו 23,492 בולים לרגל משלחת הסקר הבריטית לאנטארקטיקה הנושאים שם ארץ זו. מאוחר יותר, מששונה שם שטח החסות, הונפקו בולים תחת השם החדש. הוצאת הבולים הופסקה בשנת 1987 כחלק מייעול דואר ניו זילנד אולם בשל הביקוש החלו שוב להנפיק בולים בשנת 1994. דגלרשמית, דגל ניו זילנד משמש כדגל הרשמי של שטח החסות. ג'יימס דיגנן עיצב עבור שטח החסות דגל אשר טרם קיבל מעמד רשמי, אולם הונף מספר פעמים בשטח החסות. דגל זה זהה לדגל ניו זילנד, למעט הרקע הבהיר יותר, המסמל את צבע מדף הקרח שבשטח. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|