שלום עליכם (פיוט)

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם
	שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן; מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; ; בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן; מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; ; בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן; מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; ; (בנוסח עדות המזרח ועוד, מוסיפים:; בְּשִבְתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן; מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא); ; צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן; מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט אשר נאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת. בפיוט פונים למלאכים שבאו אל הבית, מברכים אותם ומבקשים את ברכתם.

מקור הפיוט

שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע. מקורו קבלי, כנראה מקהילות המקובלים בצפון אפריקה במאה ה-17, נפוץ בידי תנועת החסידות ומשם לכל קהילות ישראל^[1]^[2]. הפיוט מבוסס על הכתוב בסידורים עתיקים לומר בסיום התפילה איש לרעהו שלום עליכם שלוש פעמים^[^{דרוש מקור]}^[3]^[4]^[5], ועל אגדת חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת:

תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'

אגדה זו הייתה מוכרת עקב אזכורה בפיוטי שבת קדומים אחדים^[6].

הביטוי מלך מלכים מופיע במקרא בספר יחזקאל כאויבו של נבוכדנצר, אשר יכריעו. מלך מלכים זה מיוחס בדרך כלל לכורש או לדריווש. הביטויים "שלום עליכם", וכן "הקדוש ברוך הוא" הם מן המשנה; הביטוי "מלאכי שרת" מופיע לראשונה בספר הזוהר ואילו הביטוי "מלאכי שלום" מופיע במקרא (ישעיה לג, ז).

בסוף פיוט "רבון העולמים" בספר הלקט הקבלי "חמדת ימים" אשר נדפס בשנת ה'תצ"א (סביבות 1731) לפני שהפיוט "שלום עליכם" הודפס בסידורים כלשונו, נכתב הפיוט כפי הנראה פרי עטו של הרב ישראל יעקב אלגאזי עצמו:

מַלְאֲכֵי הַשָּׁלום בּואֲכֶם לְשָׁלום.
בָּרְכוּנִי לְשָׁלום וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ.
וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עולָם אָמֵן סֶלָה.

נוסחאות

הפיוט בנוי מארבעה בתים, שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, יש הגורסים רק בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת"^[3]^[1]^[7], יש שאומרים בכל הבתים את שניהם,^[8] ויש נוהגים בבית הראשון להזכיר את שניהם — ובאחרים רק מלאכי השלום. וכן בבית השלישי יש נוהגים לומר "ברכוני לחיים טובים ולשלום".^[9] את הבית הרביעי, "בשבתכם לשלום", נוהגים לשיר רק למנהג הספרדים. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים,^[10] או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"^[11]. בסידורי רעדלהיים, גורסים "מלך" במקום "ממלך" בכל הבתים^[12]. לפי מנהג האשכנזים, נוהגים להשמיט את המילים "מלאכי רחמים" בכל בית.^{[דרושה הבהרה]} בקהילות רבות נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.

לחן

הפיוט זכה ללחנים רבים, בהם זה שחיבר ופרסם בכתב בשנת 1918 ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת הקונסרבטיבי קהילת בית ישראל אנשי אמת שבברוקלין, ניו יורק לאחר שהיגר מאוקראינה לארצות הברית^[13]^[14].

בקהילות מרוקו נהגו לשיר את הפיוט בלחן של השיר המוכר בלאדינו "כאשר המלך נמרוד" ("Kuando el Rey Nimrod")^[15]. בגרסה זו נוהגים להוסיף את המילים "מלאכי רחמים" בסוף השורה הראשונה שבכל בית, כך שהבית הראשון הופך ל"שלום עליכם מלאכי השרת, מלאכי עליון מלאכי רחמים".

לחנים מוכרים נוספים
לחן של שמואל ברזיל ואהרן מילר, אותו ביצע אברהם פריד מספר פעמים^[16].
לחן של חסידות סאטמר המושר בחצרות חסידים רבות, ובוצע בידי לחיים טיש^[17].
לחן של הרב יצחק גינזבורג, בוצע בידי שלמה כץ והלב והמעיין^[18].
לחן של חסידות חב"ד^[19]. הלחן במקורו הוא ניגון של רבי שניאור זלמן מלאדי. בוצע על ידי דוד ד'אור בפרויקט צמאה^[20].

הפנייה למלאכים

אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק ממזמור תהילים צ"א, כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא לה' שישלח לנו ברכה על ידי מלאכיו:

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם.

— תהלים, צ"א, י"א; קכ"א, ח'

ישנה מחלוקת בהלכה לגבי מספר פיוטים הכוללים פנייה למלאכים שיפעלו עבור המבקש, ביניהם גם הפיוט "שלום עליכם", מאחר שתפילה לכל כוח שאינו הקב"ה אסורה. המתירים מבארים שמדובר בפנייה מליצית לקב"ה שייטיב לנו על ידי מלאכיו. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ, התנגד לאמירת פיוט זה, מפאת הפנייה למלאכים וכן נאמר בשם רבי חיים מוולוז'ין^[21]. פיוטים אחרים הכוללים פנייה למלאכים הם הפיוט "מכניסי רחמים"^[22], שנאמר בסוף הסליחות לימים נוראים לפי מנהג אשכנז, וקטע הפיוט "מידת הרחמים עלינו התגלגלי", המופיע אף הוא בסליחות לפי מנהג אשכנז.

סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים^[23].

ר' נפתלי הירץ^[24] טוען שלא ייתכן שר' חיים מוולוז'ין אמר דבר כזה, אלא שהתלמיד שמפיו למדנו שמועה זו התבלבל עם מלאכי רחמים, אבל בשלום עליכם, אין זה בקשה מהמלאכים, אלא שאומרים שהמלאכים מצווים על ידי מלך מלכי המלכים לברך אותנו, וכן יעשו, כמבואר בגמרא^[25].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ¹ ² על הפיוט בספר דברי חיים של מייסד חסידות צאנז, (מהדורת תרס"ו 1906, אתר היברובוקס)
^ אוצר נגינות ישראל, כרך ח, זמירות לשבת
^ ¹ ² בעניין אמירת שלום עליכם, ראו הפיוט "רבון העולמים שהשלום שלו" בספר הלקט הקבלי חמדת ימים. בסידור "דרך החיים" של רבי יעקב לורברבוים מליסא נמצא הפיוט במלואו וכן דיון קצר על אודותיו (מהדורת תרצ"ט 1839, באתר היברובוקס
^ פיוטים לקידוש, סידור מנהג פולין ורייסן - מהדורת אוסטרהא שנה לא ידועה (אתר היברובוקס
^ סידור ע"פ הגר"א הוצאה משנת תשכ"ח 1968. הפיוט מופיע ללא המלים "ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא", אך יש בו הערה שמלים אלו מופיעים בסידור "עבודת ישראל" של רבי ישראל מקוז'ניץ. בסידור זה מודפסים פיוטים עם הערה שהגר"א קבע שאין לאומרם. הסידור כולל הערות לגבי מקורות הפיוטים
^ לדוגמה בפיוט 'יום שבת קדש הוא' ועוד
^ וכן הוא בסידור אדמו"ר הזקן
^ מנהג ויז'ניץ ועוד
^ וכך נוהגים בביאלא
^ בזמירות עם ביאורי ה"שם משמואל" מבואר, שאמירת צאתכם לשלום זה למלאכי ימות החול, ובואכם לשלום זה למלאכי השבת. ולכן אין זה "גרוש" למלאכים שהגיעו עכשיו
^ משה יאיר ויינשטאק, סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עט, באתר היברובוקס, וכן נוהגים בסלונים
^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 196.
^ אליהו שלייפר, "שלום עליכם": הלחן המקובל והמלחין הנשכח, דוכן: מאסף למוסיקה יהודית (לב שומע: ספר היובל לאביגדור הרצוג) ט"ז, רננות - המכון למוסיקה יהודית, תשס"ו 2005, עמ' 308 - 325
^ Israel Goldfarb שלום עליכם - ישראל גולדפארב, סרטון בערוץ "Gilad Brounstein", באתר יוטיוב (אורך: 02:09)
^ אתר הזמנה לפיוט
^ אברהם פריד והסימפונית - שלום עליכם | Avraham Fried - Shalom Aleichem - Live 2019, נבדק ב-2023-05-05
^ Shalom Aleichem, נבדק ב-2024-12-19
^ שלום עליכם - שלמה כץ בנגוני הרב גינזבורג, נבדק ב-2023-05-05
^ רבי יוסף יצחק שניאורסון היה מנגן את "שלום עליכם" בלחן זה
^ דוד ד'אור // ניגון 'שלום עליכם' - מתוך פרויקט צמאה 2 (קליפ)
^ שאילתות - כתר ראש
^ ראו מכניסי רחמים... הכניסו רחמינו?, בתוך מארון הספרים היהודי
^ משה יאיר ויינשטאק, סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עח, באתר היברובוקס
^ סידור הגר"א בנגלה ובנסתר, ירושלם תרנ"ה, דף פה ע"א (בדפי שבת).
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'.

[דברי_חיים-1] ¹ ² על הפיוט בספר דברי חיים של מייסד חסידות צאנז, (מהדורת תרס"ו 1906, אתר היברובוקס)

[2] אוצר נגינות ישראל, כרך ח, זמירות לשבת

[ליסא-3] ¹ ² בעניין אמירת שלום עליכם, ראו הפיוט "רבון העולמים שהשלום שלו" בספר הלקט הקבלי חמדת ימים. בסידור "דרך החיים" של רבי יעקב לורברבוים מליסא נמצא הפיוט במלואו וכן דיון קצר על אודותיו (מהדורת תרצ"ט 1839, באתר היברובוקס

[4] פיוטים לקידוש, סידור מנהג פולין ורייסן - מהדורת אוסטרהא שנה לא ידועה (אתר היברובוקס

[5] סידור ע"פ הגר"א הוצאה משנת תשכ"ח 1968. הפיוט מופיע ללא המלים "ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא", אך יש בו הערה שמלים אלו מופיעים בסידור "עבודת ישראל" של רבי ישראל מקוז'ניץ. בסידור זה מודפסים פיוטים עם הערה שהגר"א קבע שאין לאומרם. הסידור כולל הערות לגבי מקורות הפיוטים

[6] לדוגמה בפיוט 'יום שבת קדש הוא' ועוד

[7] וכן הוא בסידור אדמו"ר הזקן

[8] מנהג ויז'ניץ ועוד

[9] וכך נוהגים בביאלא

[10] בזמירות עם ביאורי ה"שם משמואל" מבואר, שאמירת צאתכם לשלום זה למלאכי ימות החול, ובואכם לשלום זה למלאכי השבת. ולכן אין זה "גרוש" למלאכים שהגיעו עכשיו

[11] משה יאיר ויינשטאק, סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עט, באתר היברובוקס, וכן נוהגים בסלונים

[12] סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 196.

[13] אליהו שלייפר, "שלום עליכם": הלחן המקובל והמלחין הנשכח, דוכן: מאסף למוסיקה יהודית (לב שומע: ספר היובל לאביגדור הרצוג) ט"ז, רננות - המכון למוסיקה יהודית, תשס"ו 2005, עמ' 308 - 325

[14] Israel Goldfarb שלום עליכם - ישראל גולדפארב, סרטון בערוץ "Gilad Brounstein", באתר יוטיוב (אורך: 02:09)

[15] אתר הזמנה לפיוט

[16] אברהם פריד והסימפונית - שלום עליכם | Avraham Fried - Shalom Aleichem - Live 2019, נבדק ב-2023-05-05

[17] Shalom Aleichem, נבדק ב-2024-12-19

[18] שלום עליכם - שלמה כץ בנגוני הרב גינזבורג, נבדק ב-2023-05-05

[19] רבי יוסף יצחק שניאורסון היה מנגן את "שלום עליכם" בלחן זה

[20] דוד ד'אור // ניגון 'שלום עליכם' - מתוך פרויקט צמאה 2 (קליפ)

[21] שאילתות - כתר ראש

[22] ראו מכניסי רחמים... הכניסו רחמינו?, בתוך מארון הספרים היהודי

[23] משה יאיר ויינשטאק, סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עח, באתר היברובוקס

[24] סידור הגר"א בנגלה ובנסתר, ירושלם תרנ"ה, דף פה ע"א (בדפי שבת).

[25] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]