שמואל טולידאנו

שמואל טולידאנו
לידה	16 בינואר 1921; טבריה, פלשתינה (א"י)
פטירה	30 בדצמבר 2022 (בגיל 101); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מפלגה	התנועה הדמוקרטית לשינוי, מפלגת שינוי, מפא"י, תנועה לשינוי ויוזמה, מפלגת המרכז, מפ"ם
סיעה	התנועה הדמוקרטית לשינוי, התנועה לשינוי ויוזמה, שינוי
	13 ביוני 1977 – 20 ביולי 1981; (4 שנים)
כנסות	9
	28 ביוני 1977 – 30 ביוני 1980; (3 שנים)
	→ יוסף תמיר אברהם כ"ץ-עוז ←
פרסים והוקרה
	פרס הר ציון (1999)

שמואל טולידאנו
לידה	16 בינואר 1921; טבריה, פלשתינה (א"י)
פטירה	30 בדצמבר 2022 (בגיל 101); ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה; צבא הגנה לישראל; המוסד;
תקופת הפעילות	שנות ה-30–1948 (ההגנה) ; 1948–1952 (צה"ל); 1953 – 1965 (המוסד)
דרגה	רב-סרן
תפקידים בשירות
	מפקד יחידת ביצור; ראש אגף צומת; סגן ראש המוסד;
עיטורים
	פרס הר ציון (1999)
תפקידים אזרחיים
	יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים;

שמואל טולידאנו (16 בינואר 1921 – 30 בדצמבר 2022) היה סגן ראש המוסד, היועץ לענייני ערבים של ראשי הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין וחבר הכנסת מטעם מפלגת שינוי.

ביוגרפיה

טולידאנו נולד בטבריה לחנה ולרב ברוך טולידאנו, בנו של הרב יהודה טולידאנו שהגיע בשנת 1862 לטבריה ממקנס שבמרוקו. בדומה לבני ענפים רבים של משפחת טולידאנו המורחבת, הוא נצר לרב דניאל טולידאנו שחי במאה ה-16 בסלוניקי^[1]. למד בקולג' הסקוטי בצפת, שבו למדו יהודים וערבים יחד.

קריירה

בצבא

בצעירותו היה פעיל בהגנה, נעצר ונכלא במחנה המעצר בלטרון. במהלך מלחמת העצמאות שירת כקצין בש"י, ולאחר הקמת מדינת ישראל המשיך בשירותו הצבאי במחלקת המודיעין. הקים את ש"מ 10 – יחידה לאיסוף מודיעין ממקורות גלויים (לימים יחידת חצב), והיה מפקדה בשנים 1948–1951. בשנת 1952 השתחרר בדרגת רב-סרן.

במוסד

בין השנים 1953–1965 שירת במוסד, פיקד על יחידת "ביצור" שהייתה אחראית להעלאת יהודים מארצות ערב וממדינות מוסלמיות אחרות ולאבטחת מוסדות יהודים ברחבי העולם^[2]. בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה ראש אגף צומת, שהיה אחראי על גיוס סוכנים והפעלתם. בהמשך כיהן כראש היחידה הגדולה במוסד, במעמד של סגן ראש המוסד^[3].

יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים

ב-1965 פרש מן המוסד ומונה ליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים תחת ראש הממשלה לוי אשכול. בתפקיד זה היה אחראי על ריכוז והנחיית מדיניות ממשלת ישראל לשילוב ופיתוח של מגזר ערביי ישראל. הוא המשיך בתפקיד זה לאורך כהונתה של גולדה מאיר ובמרבית כהונתו הראשונה של יצחק רבין.

בפוליטיקה

בשנת 1977 התפטר מתפקיד היועץ ופרש ממפא"י כדי להצטרף לתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש) לקראת הבחירות לכנסת התשיעית. הוא נבחר לכנסת התשיעית, והיה יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וחבר בוועדת החוץ והביטחון. עם התפרקות ד"ש היה חבר ב"תנועה לשינוי ויוזמה", ששינתה את שמה לשינוי, ופעלה כסיעה בכנסת בראשות אמנון רובינשטיין.

עם תום הקדנציה של הכנסת התשיעית בשנת 1981 לא נבחר שוב לכנסת, אך המשיך בעשייה הפוליטית, ובשנת 1983 פרש משינוי ועבר למפ"ם. הוא היה חבר במועצה לשלום ולביטחון והיה סמן שמאלי בה. בשנת 2004 טען שצה"ל איבד את המוסריות שלו^[4].

פרסים

בשנת 1998 הוענק לו פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים, על "העמקת ההבנה והדו-קיום בין יהודים וערבים".

חיים אישיים

טולידאנו היה אחיינו של הרב יעקב משה טולידאנו, גיסו של גדעון פת ודודו של אהוד טולידאנו. אשתו, שולה, הייתה בתם של יהודה זאב וחיה פת שהיו בעלי קפה פת בירושלים.

אחרי פטירתו של חנא חדד בשנת 2020, היה טולידאנו חבר הכנסת (הגבר) החי המבוגר ביותר, ומאז פטירתה של תמר אשל ב-2022 ועד מותו מאוחר יותר באותה שנה, היה חבר הכנסת החי המבוגר ביותר בכלל.

התגורר בשכונת רחביה בירושלים. נפטר ב-30 בדצמבר 2022, שבועיים לפני הגיעו לגיל 102^[5].

לקריאה נוספת

ורד רוסמן, סודות נחשפים, 2018
יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012
יוסי מלמן ואיתן הבר, המרגלים, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2002
יוסי מלמן ודן רביב, תל אביב: מרגלים לא מושלמים, הוצאת מעריב, 1990