שער שכם
שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית. השער נבנה בתקופה העות'מאנית בהוראת הסולטאן סולימאן המפואר בשנת 1538. השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עאמוד" (שער העמוד) על שם העמוד הרומי שניצב בעבר בכיכר השער. יש סברה ש"שער אפרים" הנזכר במקורות שונים היה בתקופת שיבת ציון ובתקופת הבית השני במקום שבו נמצא כיום שער שכם.[1] בסמוך לשער (בין חומות העיר העתיקה) שוכן מוזיאון הכיכר הרומית, וממזרח לו (מחוץ לחומות) נמצאת מערת צדקיהו. אל השער מובילות מעלות הדר והדס, שתי לוחמות מג"ב, שהגנו על המקום ונפלו על משמרתן.[2] היסטוריהמבנים קודמיםשער שכם העות'מאני נבנה על גבי חורבות קדומות. מתחתיו נמצאים רבדים אחדים של מבנים קדומים. ברובד התחתון נמצאים שרידי מגדל שער מהמאה ה-1 לפנה"ס שבנה המלך הורדוס בתקופת בית שני. מעליהם, שרידי שער ניצחון, שעמד בגבולה הצפוני של ירושלים בתקופה הרומית, כאשר העיר נקראה איליה קפיטולינה. העיר הרומית נבנתה לפי החלטתו של הקיסר הרומי אדריאנוס במאה ה-2. השער הרומי וחלק ניכר מהכיכר נחשפו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתקופת המנדט הבריטי. הוא כלל שלושה פתחים, מהם נותר שלם רק המזרחי שבהם. המסדרון שמאחוריו מוליך אל חלקו הפנימי של מגדל השער המזרחי, אחד משני המגדלים שניצבים משני צדי השער. המגדל השתמר למלוא גובהו, 12 מטרים, ורק תקרתו היא תוספת מאוחרת. גרם המדרגות שהוליך לראש המגדל השתמר בצורתו המקורית (וכיום מוביל לטיילת החומות). במאות ה-7 עד ה-10, בתקופה הערבית הקדומה, חלו שינויים במבני השער ובאזור שלידו. חלק מן הפתחים נסתמו, המגדלים הפכו לבתי בד לתעשיית השמן, חדרי המדרגות הפכו לבורות מים, ונבנו בורות מים גדולים לפני השער מבחוץ. במאה ה-12, בהתקופה הצלבנית, נסתם השער, ושער אחר חדש נבנה במפלס גבוה יותר צפונה ממנו. בכיכר שממול השער בין החומות נבנו בתים ורחוב. בתים אלו שופצו במאות ה-13 עד ה-15 בתקופה הממלוכית, וכן נוספו מבני קמרונות בהמשך הרחוב דרומה. השער העות'מאניבשנת 1538, בתקופה העות'מאנית, נבנה השער הנוכחי, כחלק מהחומה העות'מאנית, כאמור על גבי השער הרומי שחלק ממנו נהרס. המגדלים הרומיים שימשו כיסודות למגדלים העות'מאניים, ובחדרים הצלבניים-ממלוכיים נבנו קירות עבים, אשר שימשו כיסודות לשער העות'מאני. מבנה השער מפותל, כמו בשערים קדומים רבים, כאשר על הנכנסים נכפית הליכה מפותלת, פנייה שמאלה וימינה, וזאת על מנת למנוע מאויב המסתער על השער להיכנס במהירות אל תוך העיר. במאה ה-20במאה ה-20 נחפר אזור השער בשנים 1934–1937. במהלך דצמבר 1947 ביצע אצ"ל סדרה של פיגועי טרור באזור השער:
בשנות ה-60 של המאה ה-20, בתקופת השלטון הירדנית, נבנה גשר מעל לשרידים הקדומים, ונערכו חפירות ארכאולוגיות בשנים 1964–1967. חפירות ארכאולוגיות נערכו שוב במתחם השער בשנים 1980–1984, וכן יושמה אז תוכנית לשימורו.[6] במאה ה-21בתחילת המאה ה-21 נבנתה כניסה חדשה דמוית אמפיתיאטרון על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים בחזית השער. הכניסה כוללת מערכות של מדרגות לכניסה וליציאה מהעיר העתיקה וכ-500 מקומות ישיבה מול השער. בשנת 2011 סיימה הרשות לפיתוח ירושלים, בשיתוף עם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה, מיזם כולל לשיקום שער שכם, ובמסגרתו שוחזר הכתר המפואר שבראש השער שניצב עד לפני 460 שנה. הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים כולל תחנה מול שער שכם. במסגרת גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) שער שכם הפך למוקד טרור שהתרכזו בו פיגועים רבים. במהלך גל הטרור נעשו בסביבתו 11 פיגועים וניסיונות לפיגועים, שבהן נרצחה ישראלית (שוטרת מג"ב הדר כהן) ובנוסף נפצעו 7 ישראלים. מרבית המחבלים חוסלו בידי כוחות הביטחון שבמקום. כמו כן, ביוני 2017, ביצעו 3 מחבלים פלסטיניים פיגוע משולב בו נפצעו 5 בני אדם, בהם שוטרת מג"ב הדס מלכא שנפצעה אנוש, ומאוחר יותר מתה מפצעיה. בשנת 2020 נקרא שם רחבת שער שכם והמדרגות העולות ממנה "מעלות הדר והדס", על שם הדר כהן והדס מלכא שנרצחו בפגועי גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)[7] בחודש רמדאן 2021 פרצו מהומות בשער שכם, לאחר שהמשטרה חסמה את המדרגות, עליהן נוהגים תושבי מזרח העיר להתכנס בלילות רמדאן. עשרות מתפרעים ערבים התעמתו עם המשטרה במשך מספר לילות, פגעו ביהודים שעברו במקום והזיקו לרכוש.[8] באוקטובר 2021 החלו שוב מהומות בשער שכם. קילומטר האפס הראשון בארץבכיכר שכנה בעבר "רחבה פנימית" בין החומות מול השער. בעבר ניצב בעת העתיקה עמוד ניצחון רומי, המופיע במפת מידבא, ובגללו נקרא השער בערבית "באב אל-עאמוד". בשל העמוד הזה היה מקובל במחקר שמשער שכם מדדו את המרחק אל ערים אחרות (אבן מיל) ובגלל הסיבה ששער זה פונה אל כיוון הצפון. דעה אחרת היא שנקודת האפס הייתה במרכז הדרכים האימפריאליות שנמצאת במפגש הרחובות הראשים של ירושלים (הקרדו והשוק - רחוב דוד של היום) [9] לאחר מכן בתקופת "המנדט הבריטי" נקבעה נקודת המדידה בשער יפו הסמוך. חשיבותו כיוםהשער משמש בעיקר כשער המקשר בין העיר העתיקה ושכונות מזרח ירושלים שמחוצה לה, והוא פתוח לשימוש הולכי רגל בלבד. בימי שישי עוברים בשער אלפי פלסטינים בדרכם מרחבי יהודה ושומרון אל תפילות במסגד אל-אקצא שעל הר הבית. בשבתות ובחגים, עוברים בשער יהודים רבים בדרכם אל הכותל, וכן בליל שבת בחזרתם מתפילת ערבית בכותל. דימויו של שער שכם הופיע בשטר של 50 לירות (עוצב ב-1973), שהנפיק בנק ישראל והילך בשנים 1978-1984,[10] וכן הופיע דימויו בשטר של 5 שקלים (עוצב ב-1978) שהילך בשנים 1980-1986.[10] ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|