תאג'

תַּאג' (تاج, תעתיק מדויק: תַּאגּ (תרגום: כתר); ברבים: تيجان, תִּיגַּאן) הוא השם בו מכנים יהודי תימן ספר ובו חמישה חומשי תורה כתובים על פי המסורה, ולעיתים גם הערות המסורה, ששימש כ"תיקון סופרים".

תאג' הוא ספר שהיה בשימוש יהודי תימן, ובו חמישה חומשי תורה כתובים באופן מדויק ומנוקד על פי המסורה, עם ציון הפרשיות הסתומות והפתוחות, אותיות לפופות ועקומות, וכל דיוקי כתיבת ספר תורה. לעיתים נוספו בגיליון גם הערות המסורה. התאג' שימש כ"תיקון סופרים", ועליו סמכו בענייני חסרות ויתרות, פרשות פתוחות וסתומות ודקדוק כתיב המקרא. בדרך כלל נכתבו התיג'אן בהידור רב, בתוספת קישוטים ועיטורים, והוזמנו על ידי אנשים בעלי אמצעים כלכליים.

לאחר עליית אעלה בתמר, החלו העולים להדפיס ספרים כמנהג תימן, ביניהם תכלאל, וכן חומש עם תרגום אונקלוס, תרגום רב סעדיה גאון (תפסיר), הפטרות, חיבור "חלק הדקדוק" למהרי"ץ ועוד. לספר זה קראו "תאג'". לאחר העלייה הגדולה של יהודי תימן לארץ ישראל, התקבע השם "תאג'" לספר זה, למרות ששמו המקורי הוא "פרשה", ואילו "תאג'" מכיל את המקרא והמסורה בלבד.^[1][2]

כתב יד עתיק של התאג' הוא תאג' חבשוש (או: תאג' ירושלים). התאג' נקנה על ידי סלימאן חבשוש בשנת ה'תר"ע (1910), ונדפס במהדורת צילום על ידי נכדו יחיאל חבשוש בשנת ה'תשמ"ה (1985). התאג' נכתב על ידי רבי דוד בן בניה הסופר בעיר צנעא בשנת ה'רמ"ה (1485).^[3]

התאג' כתוב על 211 דפי נייר בגודל 365x305 מילימטר, וכל עמוד מחולק לשני טורים. התאג' נתון בתיבה מצופה בקטיפה, ומעוטרת בעיטורי כסף ונחושת. המסורה הגדולה כתובה בצידי הדף במיקרוגרפיה שיוצרת צורות גאומטריות. בתחילתו נכתבה מחברת התיג'אן, ובסופו נכתבו ההפטרות יחד עם תרגום יונתן בן עוזיאל מנוקד בניקוד עליון.

כיום התאג' נמצא בספרייה הלאומית, לאחר שנמסר אליה על ידי עזרא חבשוש ובני משפחתו.

תאג' במתכונתו המקורית (מקרא בלבד) לא הודפס, אך הודפסו "פרשות" רבות, שנקראו לעיתים בטעות "תאג'":

את התאג' הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן הוציא הרב אברהם אלנדאף בשני כרכים (ספר בראשית וספר שמות בכרך הראשון וספר ויקרא, ספר במדבר וספר דברים בכרך השני) בשנים ה'תרנ"ד-ה'תרס"א, 1894–1901. דפוס זה של הרב אלנדאף נשאר יסוד לשאר מהדורות התאג' בשנים הבאות.

יצא לאור על ידי הרב מרדכי רמתי בהוצאת נוסח תימן. משקף את מסורת בית הכנסת "תפארת ישראל" בשכונת רמת עמידר ברמת גן.

בספר מובא נוסח המקרא ותרגום אונקלוס פסוק אחר פסוק. בצידיו החיצוניים של העמוד מופיע טקסט המקרא ללא ניקוד ופיסוק, על מנת לעזור לקורא להכין את הקריאה, ובתחתית העמודים מופיע חיבור "חלק הדקדוק" למהרי"ץ, ואוסף מנהגי קריאה בשם "שמן המור", שאסף הרב מרדכי רמתי. אחרי כל פרשה מודפסת ההפטרה המתאימה, ובסוף הכרך הודפסו תפילות השבת בנוסחים בלדי ושאמי. החל מהמהדורה הרביעית, נצבעו הטעמים המעמידים בצבע אדום, ה"כסרה" ברקע אפור, והשוא נח טושטש, כעזרה לקורא.

מהדורה ראשונה של החומש נדפסה בשנת ה'תשס"ד (2004), בארבעה גדלים: כיס (5 כרכים), קטן (כרך אחד), בינוני וגדול (2 כרכים).

יצא לאור על ידי הרב יוסף עראקי וד"ר אדם בן-נון. החומש מנציח את מסורת קריאתו של הרב יוסף צוברי כפי שבאה לידי ביטוי בחיבוריו "מסורת מדויקת" על המקרא, ו"מסורת מפורשת" על התרגום. בחיבוריו הרב צוברי הנציח את מסורת הקריאה שהייתה מקובלת בבית הכנסת בית אלאוסטא שהיה בקאע אל-יהוד, הרובע היהודי בצנעא בירת תימן.

בספר מובא נוסח המקרא ותרגום אונקלוס פסוק אחר פסוק. בתחתית העמודים מופיעים חיבור "חלק הדקדוק" למהרי"ץ, וחיבורים "מסורת מדויקת" ו"מסורת מפורשת" לרב יוסף צוברי. צילום של עמודי ספר תורה ולצידם המקרא בלבד מנוקד ומוטעם, על מנת לעזור לקורא להכין את הקריאה, וכן תפילות השבת בנוסחים שאמי ובלדי.

מהדורה ראשונה של החומש נדפסה בשנת ?, בשני גדלים: בינוני וגדול (3 כרכים).

יצא לאור על ידי שאול חודייפי, בעריכת יואב פנחס הלוי (יפ"ה). החומש מנציח את המסורת שכתב מהרי"ץ בחיבורו "חלק הדקדוק", כפי שהיה נהוג בבית הכנסת בית צאלח שהיה בקאע אל-יהוד, הרובע היהודי בצנעא בירת תימן.

בספר מובא נוסח המקרא ותרגום אונקלוס פסוק אחר פסוק. בצידיו החיצוניים של העמוד מופיע טקסט המקרא ללא ניקוד ופיסוק, על מנת לעזור לקורא להכין את הקריאה, ותחתיו מופיע חיבור "חלק הדקדוק" למהרי"ץ, בתוספת הערות המוציא לאור. בסוף הכרך מודפסות ההפטרות עם פירושו של רבי שלום שבזי, ותפילות השבת בנוסחים בלדי ושאמי.

בהדפסת החומש הושם דגש רב על שמירת הצביון העתיק של הספר, שבא לידי ביטוי בהוספת קו הרפה, צורת הקמץ, עיטורים עתיקים, חיבור האותיות אל"ף ולמ"ד, ועוד.

מהדורה ראשונה של החומש נדפסה בשנת ה'תשנ"ט (1999), בשני גדלים: בינוני וגדול (2 כרכים).

חומש "תורת אמת" מבוסס על "כתר תימן", בתוספת פירוש רש"י ותפסיר רב סעדיה גאון מנוקדים בניקוד תימני, וציון האותיות הלפופות והעקומות. בגוף החומש לא מופיע הטקסט ללא ניקוד וטעמים, ובמקום זה בסוף הכרך מובא צילום של דפי ספר תורה ולידם הטקסט מנוקד ומוטעם. בנוסף מובאים פרקי מנורת המאור לשבתות הרלוונטיות.

מהדורה ראשונה של החומש נדפסה בשנת ה'תשע"ו (2016), בגודל בינוני (5 כרכים).

• כתר ישראל – יצא לאור על ידי הרב עזריאל צדוק. כולל מקרא, תרגום אונקלוס, תיקון קוראים, ליקוטי מרפא, מביאורי אונקלוס, מפירושי רס"ג, הפטרות, ותפילות שבת.
• וזאת התורה – יצא לאור על ידי אהרן עמרם. כולל מקרא, תרגום אונקלוס, תיקון סופרים, והפטרות עם תרגום (2 כרכים).
• כתר שלום – יצא לאור על ידי הרב עזריאל צדוק. כולל מקרא, תרגום אונקלוס, תיקון קוראים, חלק הדקדוק, ליקוטי מרפא, מפירושי רס"ג, הפטרות, וצפונות התרגום.
• יכין ובועז – תיקון קוראים, כולל את נוסח המקרא מנוקד ומפוסק מול צילום מספר תורה, תרגום אונקלוס, הפטרות ותרגום. יצא לאור במכון שתילי זתים על ידי בועז דחבש, בשנת ה'תשס"ה (2005).^[4]
• תורת אבות – יצא לאור על ידי הרב נתנאל אלשיך. כולל מקרא, תרגום אונקלוס, תיקון סופרים, חלק הדקדוק, הפטרות עם תרגום וליקוטי שינויי נוסחאות.
• דרך הקדמונים – כולל מקרא, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, פירוש רבי אברהם אבן עזרא, וחיבור המבאר הפירושים הנ"ל בשם "פני משה" (5 כרכים).
• ילקוט רועים – כולל מקרא, פירוש רש"י מנוקד, תרגום אונקלוס, תיקון סופרים, הפטרות ותרגומן ומנורת המאור. בנוסף החיבור "ילקוט רועים" שהוא אוסף פירושים מחכמי תימן מכתבי יד.
• החומש המהודר – יצא לאור על ידי יעקב קרואני. כולל מקרא, פירוש רש"י מנוקד, תרגום אונקלוס, בעל הטורים, עיקר שפתי חכמים, חלק הדקדוק, הפטריות עם תרגום, מנורת המאור ותפילות השבת בנוסחים שאמי ובלדי.
• התאג' המהודר – יצא לאור על ידי יעקב קרואני. כולל מקרא, פירוש רש"י, תרגום אונקלוס, חלק הדקדוק, תיקון סופרים, הפטרות עם תרגום, מנורת המאור ותפילות השבת בלדי ושאמי.
• יפה מראה – יצא לאור על ידי פנחס הלוי. כולל מקרא, תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, הפטרות ותפילות השבת (כרך אחד).
• תורת חיים – כולל תרגום אונקלוס, פירוש רש"י מנוקד על פי מסורת יהודי תימן, תיקון קוראים, חלק הדקדוק, והפטרות עם תרגום יונתן בן עוזיאל.
• חזון שמעון – יצא לאור על ידי הרב שמעון צאלח. כולל מקרא, תרגום אונקלוס, תיקון סופרים, תפסיר רס"ג, חלק הדקדוק, מרפא לשון, נווה שלום, דברי שלום ועוד פירושים. כולל הפטרות עם מדרש הביאור. נוסח התרגום הוגה על פי נוסח ה"פרשה" של בית הכנסת בית צאלח בצנעא שנכתבה בידי מארי לוי נג'אר, שהיה מפורסם בכתיבתו המדויקת. מ"פרשה" זו היו מתרגמים מדי שבת בשבתו, מה שמעיד על טיב הנוסח בה.
• מקרא שלמה – ספר שניים מקרא ואחד תרגום.
• חומש שילה – כולל מקרא, פירוש רש"י ועיקר שפתי חכמים מנוקדים לפי מסורת תימן, תרגום אונקלוס, חלק הדקדוק, הפטרות עם תרגום ותיקון סופרים.

• תכלאל
• כתר ארם צובא
• הגייה תימנית

• פרופ' יוסף טובי, התאג' במסורת יהדות תימן, בתוך: תאג' וזאת התורה בהוצאת אהרן עמרם

מדיה וקבצים בנושא תאג' בוויקישיתוף

• קובצי החומש תורת אמת להורדה, באתר נוסח תימן