תחרות חיבורים תורניים של מפעל הפיס

	ערך שניתן לשפר את מקורותיו
	בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תחרות החיבורים התורניים של מפעל הפיס מעודדת כתיבה תורנית במגזר החרדי ובמגזר הדתי לאומי.

בכל שנה נקבע נושא אחר שבו תעסוק התחרות. הנושאים שנבחרו הם בעלי אופי עיוני תלמודי ולרוב גם קשורים לסוגיות חברתיות, למשל: ערבות הדדית, פיקוח נפש, שמיטה, צדקה, יחסי שכנים, ועוד.

מדי שנה כותבים לתחרות למעלה מאלף בחורי ישיבות ואברכים ואף רבני קהילות בגילאים שונים. הבדיקה מתבצעת בעילום שם על ידי ועדת בדיקה מיוחדת שהוקמה לצורך הפרויקט. עד שנת תשע"ז התקיימו שש תחרויות למגזר החרדי וארבע תחרויות למגזר הדתי לאומי, והוגשו כ-7,500 מאמרים^[1].

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח יחצ"ני.

בשנת תש"ע החליט מפעל הפיס להשיק פרויקט ייחודי למגזר החרדי בשם "וקנה לך חבר", במסגרת המיזם נקראים תלמידי ישיבות ואברכים לכתוב חיבורים תורניים בנושא מסוים, והחיבורים הטובים ביותר זוכים לפרס שמוענק בטקס במעמד יו"ר מפעל הפיס רבנים ואישי ציבור נוספים^[2]. החיבורים הזוכים מתפרסמים בחוברת שמוציא מפעל הפיס, שנקראת "וזה הפיס הראשון", לצד מאמרים פרי עטם של הרבנים חברי ועדת הבדיקה.

כבר בשנתו הראשונה הצליח המיזם בצורה יוצאת דופן והוגשו למעלה מאלף חיבורים תורניים^[3].

לאחר שהתקיימו שתי תחרויות לציבור החרדי, פנו ח"כ זבולון אורלב^[4] והשר אורי אורבך ליו"ר מפעל הפיס וביקשו לפתוח מיזם מקביל שיהיה מיועד למגזר הדתי לאומי, הוא נענה לבקשתם ומאז שנת תשע"ב מתקיימות שתי התחרויות במקביל^[5].

המיזם מנוהל על ידי מפעל הפיס בשיתוף עם רשת החנויות אור החיים. מדי שנה מתפרסמת התחרות בריכוזים החרדיים והדתיים, ובעיתונים. המידע על התחרות מוגש בכל הדוכנים של מפעל הפיס ברחבי הארץ.

לאחר פטירתו של אורי אורבך הוגדל מספר הזוכים בתחרות והיא נקראה על שמו. את הפרס הראשון העניקה אשתו מיכל^[6]. האירוע הפומבי האחרון בו השתתף אורבך לפני שאושפז היה בטקס חלוקת הפרסים של התחרות, ושם אמר אורבך שהוא רואה בלימוד התורה בדרך אהבת הבריות והארץ את הערך החשוב שבשבילו העולם קיים^[7].

לדברי יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין הצלחתו הגדולה של המיזם שזכה להיענות גבוהה מצד הציבור הרחב ורמתם הגבוהה של החיבורים שהוגשו, מוכיחות מעבר לכל ספק ש"החיבור בין התרומה החברתית של מפעל הפיס לבין עולם התורה הוא טבעי ומתבקש"^[8].

בשנת תשע"ז-תשע"ח קיים המפעל לראשונה תחרות מקבילה ייעודית לנשים מהמגזר הדתי-תורני^[9]. בתחרות זו המשתתפות כותבות מאמר הגות ומחשבה, ולחמש הזוכות הראשונות מוענקים סכומים כספיים זהים בשווים לזוכי התחרות הכללית.

בתחקיר של עקיבא וויס, שהתפרסם במהדורת החדשות של כאן 11 נטען שמפעל הפיס יזם את הפרויקט על מנת לשפר את תדמיתו השלילית של מפעל הפיס במגזר החרדי כמפעל התומך בלומדי תורה, ועל ידי כך להעלות את מספר המהמרים החרדיים. לפי התחקיר המיזם ענה לציפיות ואכן מספר המהמרים במגזר החרדי עלה בצורה משמעותית בעקבות הפרויקט. מפעל הפיס הגיב שהוא יזם את התחרות כדי ליצור מקבילה חרדית לפרס ספיר, המיזם נוחל הצלחה רבה וזוכה לתמיכת הרבנים^[10].

לצורך התחרות הוקמו ועדות אישים מיוחדות שייצגו את מגוון החוגים במגזרים השונים.

בראשות הוועדה לתחרות החרדית עומד הרב ברוך דב פוברסקי, חברי הוועדה הם הרב מסעוד בן שמעון, הרב יצחק אזרחי, הרב בן ציון קוק, הרב חיים פרץ ברמן והרב נפתלי נוסבוים.^[11].

בוועדה לתחרות הדתית לאומית מכהנים הרבנים: : הרב יעקב אריאל, הרב זלמן מלמד, הרב גבריאל סרף, הרב יעקב שפירא, הרב חיים סבתו, הרב יגאל לרר, הרב רא"ם הכהן^[12].

בוועדת לתחרות מאמרי ההגות והמחשבה עבור נשים, מכהנות בוועדה המיוחדת הנשים מירי שניאורסון, תמר מאיר, תרצה קלמן, רותי רפפורט ומרים אפללו^[13].

מאז שנת תשע"ז זוכים בכל אחת מהתחרויות שנים עשר חיבורים כנגד שנים עשר שבטי ישראל. לזוכה במקום הראשון מוענק סכום של 25,000 שקלים. לארבעת המקומות הבאים מוענק סכום כספי מכובד, ולשאר הזוכים עד המקום ה-12 מוענק שובר לקניית ספרים ברשת "אור החיים"^[14]. בתחרות הנשים מוענקים פרסים רק לחמש הזוכות הראשונות.