|
רא"ם הכהן
הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב ופוסק דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב אלחנן שרלו) ורב היישוב עתניאל. קורות חייו נולד לידעיה, ממקימי וממנהלי ישיבת הר עציון ובנו של החוקר שמואל הכהן וינגרטן, ודינה, ביתו של נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית.[1] מכונה ראם על שם אבי סבו, רבי אהרון מרדכי. גדל על גבול השכונות רחביה ושערי חסד בירושלים. בצעירותו היה מבאי ביתו של הרב שלמה זלמן אוירבך. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר, אצל הרב אריה בינה והרב דוד פוקס, ולאחר מכן בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות, אצל הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל ולזמן קצר בישיבת מרכז הרב. שירת בצה"ל כקצין בשריון, ובשירות המילואים התקדם עד לדרגת רס"ן. נסמך לרבנות בידי הרב ליכטנשטיין והרב אליעזר ולדנברג (מחבר השו"ת "ציץ אליעזר").[2] שימש גם את הרב שלום אייזן, פוסק בעדה החרדית.[3] היה מקורב לרב נחום רבינוביץ' ולרב שלמה דיכובסקי. שולח את ספריו לקבלת הסכמות מהרב אביגדר נבנצל.[4] שימש כר"מ בישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן ובישיבת שבות ישראל באפרת. ב-1994 הוזמן על ידי הרבנים בנימין קלמנזון ועמי עולמי לעמוד בראש ישיבת בית הוועד לתורה בעתניאל. אחרי הירצחו של הרב עולמי באותה שנה מונה לרב היישוב. בעבר היה פעיל בארגון במעגלי צדק. ב-2006 היה מועמד לתפקיד הרב הצבאי הראשי.[5] משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' – תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[6]. הרב הכהן הוא זוכה פרס הרב קוק לשנת 2020[7]. משפחתונשוי לנעה, העומדת בראש אולפנת אמ"ית אוריה בבאר שבע, ולהם תשעה ילדים, וביניהם סא"ל יוני הכהן, מפקד גדוד 890 והרב אורי הכהן, ר"מ בישיבת עתניאל ומג"ד בחטיבה 226. אחיו הבכור הוא האלוף גרשון הכהן. אחים נוספים הם הרב אלישיב הכהן, ראש הישיבה התיכונית בית שמואל בחדרה, הרב אביה הכהן, ר"מ בישיבת תקוע, והרב חיים הכהן, ר"מ במכינה הקדם צבאית בית יתיר. גיסו הוא הרב אהרלה הראל. גישתו ודרכוגישתו של הרב הכהן מאופיינת בעצמאות הגותית. למרות היותו תלמיד של הרב ליכטנשטיין, גישתו בלימוד הגמרא אינה כשיטה הבריסקאית. הוא עוסק בקבלה ובפרט בתורת הרמח"ל,[8] אדמו"רי חב"ד הראשונים (בפרט אדמו"ר הזקן) והרמ"ע מפאנו. גם תורת הראי"ה קוק היא נדבך מרכזי בהגותו, בייחוד בחלק הכלל-אנושי על פי הפרשנות של הרב דוד כהן (הרב הנזיר). אחד מהמאפיינים המרכזיים בשיטתו של הרב הוא ההתחקות אחר שיטה של חכם. כך למשל, כמעט כל מקום בכתבי חז"ל שבו מוזכר רבי אליעזר בן הורקנוס, לטענתו ישנו קו מנחה של שמירה על הקיים ללא חדשנות והתפשרות, עד לשבירה עצמית כדי לעמוד ביעד זה.[9] לעומת זאת, במרבית דבריו של רבי שמעון בר יוחאי נמצא שהמחשבה היא הקובעת, והתוצאה בעולם היא משנית. הוא נוטה להביע את דעותיו בנושא מסוים לאחר שהוא מראה את הצדדים השונים בסוגיה, ומביע לרוב עמדה מורכבת, אך באופן פסקני. הוא נוהג לערום על השולחן ערימות גדולות של ספרים שמהם הוא מצטט במהלך השיעור ועובר ביניהם במהירות. בדרשתו בישיבה בערב שבת הוא נוהג לקרוא מתוך ספר תורה.[8] הרב הכהן פסק שיש חובה הלכתית לחתום על כרטיס לתרומת איברים דרך עמותת אדי תוך סימון שהתרומה תתבצע "רק באישור איש דת לפי בחירת המשפחה".[10] כמו כן הוא נמנה עם אנשי התנועה לחידוש מצוות התכלת בימינו, ונמנה עם הוועד המנהל של עמותה שמטרתה לשווק פתילי תכלת לציצית במחיר שווה לכל נפש.[11] הרב הכהן פסק שחל איסור הלכתי לעשן.[12] הוא מונה מספר סיבות לדבר: המעשן גורם לעצמו נזק גופני שנאסר בהלכה;[13] הוא גורם למיתתו ולכן מאבד עצמו לדעת; עישון פסיבי נחשב כרצח בגרמא; על פי הרמב"ם ישנה חובה אלוהית שגופו של האדם יהיה בריא ככל האפשר.[14] מסיבה זו הוא נמנע מלהסתמך בשעת קידושין על עדותם של מעשנים וחוצי קו הפרדה רצוף בכביש.[8] בעקבות דברי הרמב"ם בדבר החובה הדתית לשמור על הגוף,[14] הוא נוהג לשחות בבריכה פעמיים בשבוע, ובעבר השתתף בצליחת הכנרת.[8] תורה וצבאהרב הכהן ממליץ לבוגרי תיכון ללכת לשנה לפחות בישיבה או במכינה, עקב התוכן התורני המועט שאותו רוכשים תלמידי הישיבות התיכוניות והתיכונים הדתיים, והתובנה כי לימוד התורה במוסדות האלו אינו שלם ולא עומד ברף הנדרש של אהבת התורה ולימוד תורה לשמה. לימודים בישיבת הסדר, לפי שיטתו, אינם מתאימים לכל אחד, וכל אדם חייב לעשות בירור עם עצמו מהי הדרך המתאימה לו. הוא תומך בשירות תלמידי ישיבות ההסדר במחלקות רגילות עם שאר החיילים, ולא במחלקות נפרדות. הוא מאמין שיש לכבד את הפלסטינים, ובייחוד את הפליטים הנמצאים במחנות. לצד זאת, ברובד הפוליטי, משתייך הרב לצדה הימני של המפה, ומתנגד לכל נסיגה מיש"ע. גישתו הכללית היא הנחלת ערכים על ידי השגת תמיכה ציבורית נרחבת, ללא שימוש בכוח או בכפייה פיזית או מילולית. על אף שלא חתם על גילוי הדעת השולל סרבנות בצה"ל[15] (על רקע תוכנית ההתנתקות), עשה מאמצים למניעת מצבים של סרבנות. ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||
