רוב המקרים מתרחשים לאחר שלשול זיהומי עקב סוג ספציפי של E. coli הנקרא O157:H7[3]. גורמים אחרים למחלה עשויים להיות זיהום בחיידקי סלמונלה, שיגלה, סטרפטוקוקוס פנאומוניה, או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות[1][3][2]. המנגנון הבסיסי כולל בדרך כלל ייצור של טוקסין השיגה (shiga toxin) על ידי החיידקים[1][3]. תסמונת המוליטית–אורמית שאינה טיפוסית (באנגלית: Atypical hemolytic–uremic syndrome) נובעת לעיתים קרובות ממוטציה גנטית והיא בעלת הסתמנות קלינית שונה[1][3]. עם זאת, שניהם עלולים לגרום לדלקת רחבה ולקרישי דם מרובים בכלי דם קטנים, מצב המכונה מיקרואנגיופתיה תרומבוטית[4].
הטיפול כולל טיפול תומך ויכול לכלול דיאליזה, סטרואידים, עירויי דם או פלסמפרזיס[1][3]. שכיחות התסמונת היא כ-1.5 נפגעים על כל 100,000 בני אדם, ופחות מ-5% מהם נפטרים כתוצאה מהתסמונת. מבין יתר הנפגעים, עד כ-25% סובלים מבעיות מתמשכות בכליות. תסמונת המוליטית–אורמית הוגדרה לראשונה כתסמונת בשנת 1955[1][5][6]. המדינה עם השכיחות הגבוהה ביותר של תסמונת המוליטית–אורמית היא ארגנטינה והיא ממלאת תפקיד מפתח בחקר מצב זה[7][8][9][10]. בארצות הברית, ההיארעות הכוללת של התסמונת נאמדת ב-2.1 מקרים לכל 100,000 נפשות בשנה, עם שכיחות שיא בגילאי חצי שנה ועד ארבע שנים[11]. תסמונת המוליטית –אורמית וזיהומי E. coli הגורמים לה היו מקור לפרסום שלילי רב עבור ה-FDA, תעשיות הבשר ומסעדות המזון המהיר מאז שנות ה -90, במיוחד בזיהומים הקשורים למסעדות ג'ק-אין-דה-בוקס[11].
^"Hemolytic–uremic syndrome: bilateral necrosis of the renal cortex in acute acquired hemolytic anemia". Schweiz Med Wochenschr (בגרמנית). 85 (38–39): 905–9. בספטמבר 1955. PMID13274004. {{cite journal}}: (עזרה)
^Rivero, MA; Passucci, JA; Rodriguez, EM; Signorini, ML; Tarabla, HD; Parma, AE (2011). "Factors associated with sporadic verotoxigenic Escherichia coli infection in children with diarrhea from the Central Eastern Area of Argentina". Foodborne Pathogens and Disease. 8 (8): 901–6. doi:10.1089/fpd.2010.0800. PMID21492023.
