M49

M49 בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	בתולה
שמות נוספים	NGC 4472
מגלה	שארל מסיה
תאריך גילוי	19 בפברואר 1771
סוג	גלקסיה אליפטית
בהירות נראית	8.4+
סיווג מורפולוגי	E4
עלייה ישרה	12ʰ 29ᵐ 46.7ˢ
נטייה	‏02″ ‏00′ ‏08°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	22.8-
מרחק	60,000,000 שנות אור 18,395,879.32 פארסק
קוטר	160,000 שנות אור
מסה	‎4×1012‎‏[1] ☉M
הסחה לאדום	0.003326 ק"מ/שנייה 0.003272±0.000017, 0.00317±10, 0.00317±0.0001 ${\displaystyle z}$

M49 (מ-Messier 49 או NGC 4472) היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים בתולה הנמצאת במרחק של כ-60,000,000 שנות אור. עם דרגת בהירות 8.4 זו הגלקסיה הבהירה ביותר מבין הגלקסיות שבצביר הבתולה והראשונה שהתגלתה מבין גלקסיות הצביר. כמו כן זו הגלקסיה השנייה שהתגלתה מחוץ לקבוצה המקומית (אחרי M83).

M49 התגלתה ב-19 בפברואר 1771 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה, שתיאר אותה כערפילית קשה לצפייה. באפריל 1779 חלף בסמוך לערפילית שביט שנצפה על ידי מסיה, שציין שלשניהם אור דומה. באותו זמן צפה גם אסטרונום איטלקי בשם ברנבה אוריאני בשביט וגם הוא זיהה את הערפילית ורשם את מיקומה מבלי שידע כי היא התגלתה 8 שנים מוקדם יותר. ויליאם הרשל ציין בשנת 1785 כי הערפילית בהירה יותר במרכזה מאשר בשוליה וב-1833 צפה בה גם ג'ון הרשל ומאוחר יותר בשנת 1864 כלל אותה בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים, כאשר הוא מיחס את גילויה לאוריאני בשנת 1771, וגם ג'ון דרייר בקטלוג הכללי החדש, שם כלל אותה כ-NGC 4472, חזר על אותה הטעות.

הגלקסיה נמצאת כ-3.75 מעלות מדרום-מערב לכוכב ρ (רו) בבתולה וכ-8.5 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב וינדמיאטריקס (ε בבתולה) ועם בהירות מדרגה 8.4 ניתן להבחין בה באמצעות משקפת איכותית כאשר תנאי התצפית טובים. באמצעות טלסקופ ניתן להבחין בכוכב עם בהירות מדרגה 13 הצמוד אליה (מצד שמאל בתמונה) אך זהו כוכב של שביל החלב הקרוב בהרבה. במרחק זוויתי של מעט יותר ממעלה ממזרח-דרום-מזרח לה נמצאת NGC 4526, במרחק דומה ממזרח-צפון-מזרח לה נמצאת NGC 4535 וכמעלה וחצי מדרום-מערב לה נמצאת NGC 4365, שלושתן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

M49 נמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיה אליפטית גדולה במיוחד. מסתה מוערכת בכ-10¹²×4 מסות שמש (פי 6-7 ממסת שביל החלב) וגודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-9x7.5 דקות קשת. אורך הציר הראשי של האליפסה (כפי שהוא נראה מכדור הארץ) הוא כ-160,000 שנות אור ומכיוון שלא ידועה הנטייה של הציר ביחס לקו הראיה מכדור הארץ, לא ידוע מהו אורכו האמיתי של ציר זה. הציר המשני של האליפסה הוא כ-85% מאורך הציר הראשי ובהתאם הגלקסיה מסווגת כ-E4. ספקטרום האור הנפלט מכוכבי הגלקסיה דומה לקרינת כוכב מסוג ספקטרלי G7 שמראה על אוכלוסיית כוכבים מבוגרת יחסית האופיינית לגלקסיות אליפטיות. למרות שרוב הכוכבים בגלקסיה הם זקנים יחסית, נצפתה בשנת 1969 סופרנובה בגלקסיה.

בצילומים בחשיפה ארוכה, התגלו אלפי צבירים כדוריים המקיפים את הגלקסיה ומספרם מוערך בלמעלה מ-6,000. באמצעות מדידת מהירות ההקפה של הצבירים את הגלקסיה ביחס למרחקם ממרכזה, ניתן להעריך את מסת הגלקסיה ואת התפלגותה. ממדידות שנעשו בקרני X על ידי טלסקופ החלל צ'נדרה התגלתה קרינת X מליבת הגלקסיה שמראה על קיומו של חור שחור, שמסתו מוערכת בכ-10⁸×5.56 מסות שמש (מעט יותר מפי חצי מיליארד ממסת השמש).^[2]

מדיה וקבצים בנושא M49 בוויקישיתוף

• M49 באתר SEDS
• M49, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

קטלוג מסיה
צבירי כוכבים	M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107
גלקסיות	M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110
ערפיליות	M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97
אחרים	M40 • M73
שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש