קניון באר שבע-עזה

קניון באר שבע-עזה

המחצבה שבתמונה בשכונה ד' בבאר שבע היא "חלון" גאולוגי לקניון שרובו מתחת לפני הקרקע כיום
מידע כללי
סוג	קניון
מיקום
מיקום	מחוז הדרום
קואורדינטות	31°15′39″N 34°47′21″E / 31.260728°N 34.789077°E / 31.260728; 34.789077

קניון באר שבע-עזה הוא קניון קדום בארץ ישראל שהיה קיים בתקופת המיוקן. שרידי הקניון, שאורכו המשוער כ-100 ק"מ, נמצאים כיום מתחת לפני הקרקע ונחשפים לעין במקומות ספורים. לאורכו נערכו מספר קידוחים תת-קרקעיים למציאת מאגרי מים ונפט. קידוחים אלו שפכו אור על הקניון ועל המשקעים שהצטברו בו.

הקניון נוצר לפני כ-6 מיליון שנה והגיע לשיא עומקו בתקופת האירוע המסיני, והוא משתרע ממזרח לדימונה ומערבה עד הים התיכון. העיר באר שבע יושבת בחלקה על האפיק הקבור של הקניון, שעומקו באזור זה היה כ-275 מטר ורוחבו 3 קילומטרים. באזור השפך שלו, בין בארי לסעד, הגיע עומקו עד כדי קילומטר וחצי. כיום מלא הקניון בסחף מאגן ניקוז רחב ביותר. מעריכים כי בקניון זרם נהר קדום שניקז את כל אזור מזרח הנגב והמכתשים. הזרימה גרמה לשחיקת שכבות סלע קדומות יותר מתקופת האוליגוקן שהיו במסלול הנהר ומילאה את הקניון בסחף.

ממצאים המעידים על קיום הקניון התגלו בעיקר בקידוחים שנערכו בנגב. קידוחים כאלו, שמטרתם הייתה למצוא אקוויפרים, נעשו באזור בין בארי לסעד, ומהם התקבלו ממצאים חשובים.

מקומות נוספים שבהם נחשפו ממצאים:

• בנחל פטיש, שלאורכו נמצאו שרידי שוניות קדומים
• באזור מכרות גופרית בארי – כאשר ניסו לאתר מחצבים
• במחצבות החול שליד דימונה
• בנחל עשן נמצאה שן כריש השייכת לתקופה זו. פלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) סבורים כי אורכו של כריש זה, שהתקיים עד לפני כ-4 מיליון שנה, היה 18 מטר (אורכו של הכריש הארוך ביותר הקיים היום הוא פחות מ-13 מטר).^[1]

ערך מורחב – המכתש הגדול (באר שבע)

במשולש הרחובות יהודה הלוי, שמעון בר-גיורא ורבי עקיבא, בין שכונה ד' לשכונה ו' בבאר שבע נמצאת מחצבה ישנה ובה ניתן לראות את שכבות הסלעים שהושקעו בקניון באר שבע-עזה. הבור הוא בעומק של כ-26 מטר וברוחב של 200 מטר.

המחצבה נבנתה על ידי העות'מאנים כאשר מלאי האבנים שנלקחו משרידי באר שבע הביזנטית החל אוזל. האבנים שימשו לבניית העיר החדשה, כיום "העיר העתיקה" במרכז באר שבע. הסלע שהוצא מהמחצבה היה רך ונוח לחציבה ולסיתות והמחצבה פעלה עד מלחמת העצמאות. ייתכן שהייתה במקום מחצבה עתיקה יותר שפעלה בתקופה הביזנטית.

כחלק מפעילות השיקום של המחצבה בתחילת שנות ה-90, נבנה במקום אמפיתיאטרון כחלק מתוכנית רחבה של הפיכת המחצבה לפארק הצפוי להכיל גן בוטני, מרכז מבקרים ומתחם מחקר ארכאולוגי.^[2][3] התוכניות נגנזו, והפיתוח נעצר זמן קצר לאחר תחילת השיקום.

• אילן גל פאר, המחצבה: חלון אל הקניון הקבור, אריאל 80-79 (באר שבע ואתריה), בעריכת גדעון ביגר ואלי שילר, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1991, עמ' 129–130.
• עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, 2014, עמ' 233–238.

• סיפורו של הבור בלב שכונה ד´ בבאר שבע – זווית אישית – עמותת נגב בר-קיימא. (ארכיון האינטרנט)