|
אברהם הירשזון
אברהם הירשזון (11 בפברואר 1941 – 7 במרץ 2022, ד' באדר ב' תשפ"ב) היה פוליטיקאי ישראלי ששימש כחבר הכנסת וכשר מטעם מפלגת הליכוד ובהמשך מטעם קדימה. הוא שימש גם כמזכ"ל הנוער הלאומי, יו"ר קופת חולים לאומית ויו"ר הסתדרות העובדים הלאומית. ב-2009 הורשע בעבירות של גנבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד[1], ונידון לחמש שנים וחמישה חודשים של מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס כבד. בינואר 2013 סיים לרצות את מאסרו. ביוגרפיההירשזון נולד ב-1941 בתל מונד. סבו, הרב דוד הירשזון, עלה בשנת 1934 לארץ ישראל מצ'רנוביץ, שהייתה שייכת אז לרומניה, ורכש חלקת אדמה בתל מונד. הוא שימש מזכ"ל תנועת הנוער הלאומי בשנים 1965–1992[2]. בשנים 1979–1985 שימש מזכיר מפלגת לע"ם שהייתה חטיבה בליכוד. בספטמבר 1983 נכנס לכנסת העשירית במקומו של חבר הכנסת המנוח שמחה ארליך[3], אולם נבחר למקום לא ריאלי ברשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה[4]. בינואר 1988, יזם ועמד בראש "מצעד החיים", לציון 45 שנים למרד גטו ורשה[5]. זאת לאחר שבאוגוסט 1986 ארגן לראשונה משלחת של בני נוער שערכה ביקור פולין, כאירוע חינוכי שקיבל תהודה[6]. משלחת בני נוער זו כללה 15 מזוכי "החידון הבינלאומי לגבורה היהודית" שגם אותו יזם הירשזון[7]. ביקור המשלחת התאפשר בעקבות שיפור ביחסי ישראל–פולין באותה שנה[8]. "חידון הגבורה" שולב אחר כך באירועי "מצעד החיים" הראשון, שהפך בהמשך לאירוע שנתי[6][9]. בכנסת ה-13 נבחר שוב ברשימת הליכוד וכיהן כחבר הכנסת ברציפות עד 2009. בשנים 1992–1996 היה חבר ועדת החינוך והתרבות, חבר ועדת הכספים, יושב ראש תת-הוועדה לענייני רשויות מקומיות, חבר הוועדה לביקורת המדינה, יושב ראש תת-הוועדה לביקורת המדינה, יושב ראש תת-הוועדה לביקורת המדינה בנושא זכויות קורבנות השואה, יושב ראש השדולה הירוקה בכנסת וראש לובי תל אביב. בשנת 1995 החל לכהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית וכיושב-ראש קופת חולים לאומית. בשנים 1996–1999 היה חבר ועדת העבודה והרווחה, חבר ועדת הכספים, חבר ועדת הכלכלה, יושב ראש השדולה הירוקה בכנסת, יושב ראש ועדת הכנסת להשבת הרכוש היהודי. בשנים 1999–2003 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת, חבר ועדת הכלכלה, חבר בוועדת הכספים, חבר בוועדת הכנסת, חבר בוועדת החקירה למשק המים, יושב ראש הוועדה להשבת הרכוש היהודי. בכנסת ה-16 התמנה ליו"ר ועדת הכספים. בפברואר 2003 מונה ליו"ר ועדת הכספים[10], וכיהן בתפקיד עד תחילת 2005. ב-10 בינואר 2005 החליף את גדעון עזרא בתפקיד שר התיירות, ובתחילת 2006 כיהן בנוסף כשר התקשורת. עם הקמתה של מפלגת קדימה בסוף נובמבר 2005, פרש מהליכוד, הצטרף למפלגה החדשה, ונבחר מטעמה לכנסת ה-17[11]. במהלך כהונתו כשר התיירות ניסה לעודד מספר פרויקטים תיירותיים, בהם קזינו באילת ומרכז אוונגליסטים על שפת הכנרת, אשר יישומם נכשל. לצורך הקמת הקזינו באילת נפגש עם איל בתי הקזינו שלדון אדלסון, וקיבל את הסכמתו להקים קזינו תוך שנתיים, במידה והפרויקט יאושר[12]. אולם לאור ההתנגדות העזה לפרויקט החליט למשוך את ההצעה להקמת הקזינו[13]. הירשזון הביא לפרסום לראשונה של חוברת זכויות ניצולי השואה (כארבעים שנה לאחר הפעלת חוק נכי רדיפות הנאצים)[דרוש מקור]. הוא זכה בעתירה לבג"ץ נגד שר האוצר שהביאה לתיקון משמעותי בגובה קצבת הנכות המשולמת לניצולים. עתירה זו מהווה נדבך חשוב במסקנות הוועדה לזכויות ניצולי השואה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר[דרוש מקור]. הירשזון הביא גם לתיקון אפליה של נכי רדיפות הנאצים שהיו בגרמניה "ביום הקובע" (1.1.1947) ותיקן עוול של עשרות שנים בעניין זה. הוא היה שותף למאבק הבינלאומי בבנקים השווייצרים, שהביא לגילוי חשבונות רדומים ולהשבת נכסים ליורשי הנספים. כמו כן היה חבר בוועדה הבינלאומית ההומניטרית לסיוע לניצולי שואה נזקקים, שחילקה כספים לכשלוש מאות אלף ניצולי שואה נזקקים ברחבי העולם מקרן מיוחדת שהוקמה על ידי השווייצרים[דרוש מקור]. הירשזון היה גם שותף להקמת ועדת ג'נרלי למבוטחי חברת הביטוח ג'נרלי מתקופת השואה, וכן הוועדה הבינלאומית לתביעות ביטוח מתקופת השואה[14]. כהונתו כשר האוצרעם השבעת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה לשר האוצר[15]. כשר האוצר הביא לאישור בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2007 ללא עיכובים, לאחר שחברות הקואליציה ויתרו על דרישותיהן בסך כמה מיליארדי שקלים[16]. אולם בעקבות פריצת מלחמת לבנון השנייה, שגררה הוצאות המוערכות בכ-13 מיליארד שקלים[17], הן כפיצויים לתושבי הצפון והן לחיזוק ולשיקום צה"ל, בוצע קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה למימונם[18]. בפברואר 2007 הציג הירשזון את התוכנית הכלכלית המשמעותית הראשונה בתפקיד, שמטרתה צמצום פערים חברתיים ועידוד תעסוקה[19]. התוכנית כללה חמישה עקרונות, והיא אושרה בממשלה:[20]
מרבית סעיפי התוכנית הוגשמו בהדרגה במהלך כהונתו של הירשזון כשר האוצר ולאחריה. הרשעתו בפליליםב-20 במרץ 2007 נחקר הירשזון במשטרת ישראל. לאחר החקירה נטען בעיתונות כי עלו נגדו חשדות הקשורים לקבלה שלא כדין של כספים במסגרת פעילותו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י הקשורה אליה, מתן הלוואה לאיש ציבור בכיר, וקבלת ההחזר בהמחאות דחויות שלא נגבו, שימוש שלא כדין בכספים ובמשאבים הקשורים במצעד החיים, והעסקת עובד זר ללא היתר[21]. הירשזון הכחיש את כלל הפרסומים, ועל אף זאת השעה עצמו מהתפקיד ב-22 באפריל ל-3 חודשים[22]. מאז כיהן כשר בלי תיק, עד התפטרותו מהממשלה ב-1 ביולי 2007. ב-4 ביוני 2008 הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב באשמת הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גנבה, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים[23]. בכתב האישום נטען שהירשזון גנב ארבעה מיליון שקלים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שאת רובם נטל לעצמו. ב-8 ביוני 2009 הרשיע אותו בית המשפט בשישה סעיפים ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד[24]. ב-24 ביוני נגזר דינו לעונש מאסר בפועל של חמש שנים וחמישה חודשים, מאסר על תנאי של שנה וקנס של 450,000 ש"ח[25]. הירשזון הגיש ערעור לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה. ב-1 בספטמבר 2009 נכנס לכלא חרמון לרצות את עונשו[26]. לאחר ניכוי שליש מתקופת המאסר שנקבעה לו, שוחרר מכלאו ב-16 בינואר 2013[27]. הירשזון השיב להסתדרות העובדים הלאומית את הכספים שלקח ממנה, אך פקיד השומה קבע להירשזון שומה לשנים 2000–2005, בה בכל שנת מס התווספה להכנסתו חמישית מסכום הגנבה – כהכנסה מעסק, החייבת במס[28]. בנוסף נקבע כי בהיותו עסק, היה על הירשזון לנהל פנקסים, ומשלא עשה כן הוטלה עליו תוספת מס[29]. הירשזון ערער לבית המשפט המחוזי על החלטת פקיד השומה, וטען כי במהלך שנת 2009 השיב סך כולל של 1,730,000 ש"ח, ויש לאפשר לו לנכות סכום זה כהוצאה בייצור הכנסתו בשנים שבהן נזקפו להכנסתו סכומי הגנבה, וציין כי בשנה שבה השיב את הכספים אין לו כל מקורות הכנסה מהם יוכל לנכות את כספי ההשבה באותה שנה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתחשבות באי-קיומם של מקורות הכנסה למערער בשנת ההשבה שמהם יוכל לנכות את סכום ההשבה כהוצאה. עם זאת קיבל בית המשפט את ערעורו של הירשזון בעניין החובה לנהל פנקסים ביחס לכספי המעילה[30], וביטל את הקנס שהוטל עליו בגין אי-ניהול פנקסים. הירשזון ערער לבית המשפט העליון, ושם נפסק, בפסק דין הירשזון-דמארי, שיש להתיר קיזוז מההכנסה בשנים הנ"ל של חצי מסכום ההשבה. פקיד השומה ביקש דיון נוסף בפסק דין זה, ובדיון הנוסף נקבע שאין להתיר קיזוז כלשהו של כספי הגנבה מול כספי ההשבה[31]. חיים אישייםהירשזון היה אלמן ואב לשלושה בנים. בנו הבכור עופר הירשזון הוא איש עסקים הפעיל בשוק ההון[32]. בנו ברק נדון ל-7 חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה בשכרות וקלות ראש ובגרימת חבלה של ממש אחרי תאונת דרכים שעבר שגרמה לפציעה קשה של חברתו בת ה-24[33][34]. הירשזון נפטר ב-7 במרץ 2022, בגיל 81[35]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
