רוחמה אברהם
רוחמה אברהם (נולדה ב-29 בינואר 1964 ט"ו בשבט ה'תשכ"ד) היא אשת ציבור ישראלית. כיהנה בעבר כחברת הכנסת מטעם סיעות הליכוד וקדימה, שרת התיירות, השרה המקשרת בין הממשלה לכנסת, האחראית על חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל וסגנית יושב ראש הכנסת. ביוגרפיהרוחמה אברהם בלילא נולדה בראשון לציון. בוגרת בית הספר התיכון המקיף על שם רקוסין ברמלה במגמת שרטוט מכונות[1], בעלת תואר בוגר במדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן ובעלת MBA (תואר שני) מוסמך במנהל עסקים מטעם המרכז האקדמי פרס (התמחות בניהול ארגוני ומשאבי אנוש). רוחמה אברהם היא היוזמת הראשונה של 6 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.[2] ראשית הפעילות הפוליטיתאת דרכה הפוליטית החלה כעוזרת למנכ"ל הליכוד, אביגדור ליברמן, בראשית שנות ה-90. בשנים 1994–1999 שימשה כמנהלת לשכתו של יו"ר האופוזיציה ולאחר מכן ראש הממשלה בנימין נתניהו, בין השאר בעת שכיהן כראש הממשלה. לאחר מכן שימשה יועצת לאביגדור ליברמן כשזה כיהן כשר התשתיות הלאומיות. חברת כנסת בליכודהתמודדה בפריימריס בליכוד בשנת 2003 ונבחרה למקום ה-16 ברשימה. בבחירות לכנסת השש עשרה זכה הליכוד ב-38 מנדטים, ואברהם נבחרה לכנסת. בכנסת זו כיהנה כיו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים, וכן כחברה בוועדת הכספים, הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה המיוחדת לנושא העובדים הזרים. כיו"ר ועדת המשנה, קידמה את הקמת הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה[3]. ב-30 במרץ 2005 מונתה לסגנית שר הפנים על ידי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון[4]. בשלהי שנת 2005 התפטר שר הפנים, אופיר פינס-פז. אברהם שכיהנה כסגניתו קיבלה את סמכויות שר הפנים תחת ראש הממשלה שהחזיק בתיק הפנים. כך הפכה לשרת הפנים בפועל עד תום מערכת הבחירות ב-2006. בתקופתה כממלאת מקום שר הפנים, יצאה לראשונה עם תוכנית איגוח מוניציפלי, שיושמה על הערים רמלה, יהוד, אילת ורעננה. באותה עת נחשף כי חברת אגרקסקו שילמה עבור הוצאות הנסיעה שלה לביקור בבלגיה ובארצות הברית[5]. והדבר הביא לפתיחת חקירה משטרתית בחשד שמימון הטיסות היווה שוחד שניתן תמורת קידום ענייני אגרקסקו בוועדות הכנסת[6]. לאחר כמעט שנתיים נסגר תיק החקירה ללא הגשת כתבי אישום ולאחר שחברי הכנסת שילמו את עלות הטיסה[7]. חלקה בהקמתה של קדימהבסוף נובמבר 2005 פרשה מהליכוד והקימה יחד עם 13 חברי כנסת נוספים את מפלגת קדימה. היא הוצבה במקום ה-19 ברשימה ונבחרה לכנסת השבע עשרה. עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, לא שבה אברהם לתפקיד סגן שר מכיוון שלא מונו סגני שרים, על אף שלטענתה הדבר הובטח לה על ידי אריאל שרון. במקום זאת, מונתה אברהם לתפקיד יו"ר ועדת הכנסת. בתפקידה כיו"ר ועדת הכנסת יצאה לראשונה כנגד חוק ההסדרים לקראת תקציב 2007, הביאה לביטול כרבע מסעיפיו ולפיזור חלקיו בין הוועדות השונות על פי תחומים, זאת בניגוד לשנים קודמות בהן אושר חוק ההסדרים כיחידה אחת בוועדת הכספים. ב-4 ביולי 2007, במסגרת סבב תיקים בממשלה, מונתה לתפקיד השרה המקשרת בין הממשלה לכנסת, וכן השרה (בלי תיק) האחראית על חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל[8], במסגרתן הייתה אחראית על ארגון עשרות אירועים ועל תקציב החגיגות שעמד על כ-140 מיליון ש"ח[9]. ב-6 ביולי 2008 אישרה הממשלה את מינויה לשרת התיירות ובתאריך ה-14 ביולי 2008 היא נכנסה לתפקיד[10]. כשרת התיירות ביטלה את הצורך באשרות שהייה לאזרחי אוקראינה השוהים בישראל, פתחה נציגות של משרד התיירות ברפובליקה העממית של סין ונחצה קו התייר ה-3 מיליון[11]. בכנסת השמונה עשרה שימשה כסגנית יושב ראש הכנסת, יושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים[12], יושבת ראש השדולה לביטחון תזונתי, חברת ועדת חוץ וביטחון, ועדת הכנסת ומ"מ מקום בוועדת החוקה. במהלך כהונתה בכנסת השמונה עשרה יזמה מספר חוקים:
לאחר פיזור הכנסת ה-18, באוקטובר 2012, הודיעה אברהם כי לא תתמודד בבחירות לכנסת ה-19[15]. לאחר הפרישה מהחיים הפוליטייםבין השנים 2014 ל-2016 שימשה אברהם כדירקטורית חיצונית בחברת הנדל"ן ב. יאיר[16]. משנת 2017 מכהנת כדח"צית בחברת מנרב, דורי מדיה גרופ וכן בחברת "סקייליין אינווסטמנטס אינק" שנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב[17]. בחודש יוני 2019 נבחרה לשמש כמנכ"לית חברת "השתתפויות בנכסים בישראל", חברת בת של הסוכנות היהודית, שעוסקת בניהול מבנים[18]. חיים אישייםרוחמה נישאה למיכאל אברהם, ממנו התגרשה בשנת 1999 ולזוג שני ילדים. לאחר מות אביה בשנת 2007, החליטה אברהם להוסיף לשם משפחתה את שם נעוריה - בלילא. היא מתגוררת בפתח תקווה. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|