גלעד ארדן

גלעד ארדן

ארדן, 2021
לידה	30 בספטמבר 1970 (בן 54) כ"ט באלול ה'תש"ל אשקלון, ישראל
שם מלא	גלעד מנשה ארדן
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת תל אביב
מפלגה	הליכוד
סיעה	הליכוד, הליכוד ביתנו
השר לביטחון הפנים ה־16 בממשלת ישראל השלושים וארבע 25 במאי 2015 – 17 במאי 2020 (5 שנים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → יריב לוין אמיר אוחנה ←
השר לנושאים אסטרטגיים והסברה ה־4 25 במאי 2015 – 17 במאי 2020 (5 שנים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → יובל שטייניץ אורית פרקש הכהן ←
השר להגנת הסביבה ה־13 בממשלת ישראל השלושים ושתיים 31 במרץ 2009 – 18 במרץ 2013 (4 שנים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → גדעון עזרא עמיר פרץ ←
שר התקשורת ה־30 בממשלת ישראל השלושים ושלוש 18 במרץ 2013 – 5 בנובמבר 2014 (שנה) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → משה כחלון בנימין נתניהו ←
השר להגנת העורף ה־3 18 במרץ 2013 – 30 ביוני 2014 (שנה) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → אבי דיכטר פורק ←
שר הפנים ה־26 בממשלת ישראל השלושים ושלוש 5 בנובמבר 2014 – 14 במאי 2015 (191 ימים) סגנית פאינה קירשנבאום תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → גדעון סער סילבן שלום ←
השר לשיתוף פעולה אזורי ה־7 בממשלת ישראל השלושים וחמש 17 במאי 2020 – 5 ביולי 2020 (50 ימים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → צחי הנגבי אופיר אקוניס ←
חבר הכנסת 17 בפברואר 2003 – 5 ביולי 2020 (17 שנים) כנסות 16 – 23
שגריר ישראל באומות המאוחדות ה־18 5 ביולי 2020 – 20 באוגוסט 2024 (4 שנים) תחת שר החוץ גבי אשכנזי, יאיר לפיד, אלי כהן וישראל כ"ץ → דני דנון דני דנון ←
שגריר ישראל בארצות הברית ה־18 20 בינואר 2021 – 15 בנובמבר 2021 (300 ימים) תחת שר החוץ גבי אשכנזי, יאיר לפיד → רון דרמר מיכאל הרצוג ←
תפקידים בולטים השר המקשר בין הממשלה לכנסת

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970; כ"ט באלול ה'תש"ל) הוא פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי, המכהן כנשיא מד"א העולמי. בעבר כיהן כשגריר ישראל באו"ם שר וחבר הכנסת מטעם הליכוד, וכן שגריר ישראל בארצות הברית.

ארדן נולד, גדל והתחנך באשקלון. בנם של יהודית, ילידת הונגריה ופסיכולוגית במקצועה, ואבינועם ארדן, יליד רומניה ומורה שהסב את מקצועו לעריכת דין. ארדן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. שירת בצה"ל כקצין בחיל השלישות והשתחרר בדרגת סרן.

למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן ושם בלט לראשונה בעשייה פוליטית, כשהיה פעיל במחאה נגד הסכמי אוסלו. התמחה במשרדו של דב וייסגלס והוסמך לעריכת דין בשנת 1996. הוא בעל תואר שני בהצטיינות במדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב.

כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

שימש עוזרו הפוליטי-פרלמנטרי של אריאל שרון בהיותו ח"כ באופוזיציה. לאחר מכן שימש יועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרדו. כמו כן כיהן כיו"ר צעירי הליכוד.

בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-15 מוקם ארדן במקום ה-26, ולא נכנס לכנסת. בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-16 מוקם במקום ה-28, במשבצת שיועדה לצעירי הליכוד. ממשבצת זו נבחר לראשונה לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-16 היה מהמתנגדים החריפים לתוכנית ההתנתקות ואף כינה את התוכנית והטיפול במפוני גוש קטיף "פשע ברמה לאומית". בראשית כהונתו בכנסת סירב להצעת שר החוץ, סילבן שלום, לעזוב את הכנסת לטובת תפקיד שגריר ישראל באו"ם.

במרץ 2005 נבחר ליו"ר "אל סם" ישראל - עמותה ארצית המעניקה טיפול לילדים, בני נוער וצעירים שנפגעו מצריכת סמים ואלכוהול.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17, נבחר ארדן במקום השני, אך ברשימת המועמדים לכנסת מוקם רביעי, אחרי יו"ר הליכוד נתניהו וסילבן שלום, אשר לו שוריין המקום השני ברשימה. בכנסת ה-17 פעל רבות בתחום חקיקה בנושא הבטיחות בדרכים ועמד בראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים. נבחר לוועדה לבחירת שופטים יחד עם ח"כ אורית נוקד וכיהן גם כיו"ר ועדת הכלכלה.

בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 זכה ארדן במקום השני ונבחר לעוד כהונה בכנסת. בחודש מרץ 2009, עם הקמת הממשלה ה-32, מונה ארדן לשר להגנת הסביבה והשר המקשר בין הממשלה לכנסת.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 הגיע ארדן שוב למקום השני, ונבחר לכהונה נוספת בכנסת. עם הקמת הממשלה ה-33, מונה לשר התקשורת ובמקביל השר להגנת העורף וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. לאחר התפטרותו של גדעון סער מתפקיד שר הפנים מונה ארדן לתפקיד במקומו.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיע ארדן למקום הראשון בפריימריז בליכוד והוצב במקום השני ברשימה לאחר היו"ר, בנימין נתניהו.

ארדן נבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. בנוסף זכה באות "הגלובוס הירוק" לשנת 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה", כאות להיותו חבר הכנסת המצטיין בפעילותו למען הגנת הסביבה.

• תיקון מס' 2 לחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים^[1].
• חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית עם קלון יושעה אוטומטית מהכנסת.
• ביטול רישומים פליליים - החוק מחייב את המשטרה למחוק רישום פלילי שנסגר בשל חוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות.
• השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על ידי בית משפט^[2].
• שלילה מידית לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית - רישיונו של כל אדם המעורב בתאונה קטלנית ישלל עד שיוכיח חפותו בבית המשפט^[3].
• המפקח על הבנקים יוכל להתערב בגובה העמלות הבנקאיות^[4].
• חובת חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים^[5].
• חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (יחד עם אמנון כהן).
• חוק להסדרת הטיפול באריזות, המחייב מפעלים ובתי עסק למחזר 60% מהאריזות של מוצרים מייצור מקומי או מייבוא. בנוסף נאסרה הטמנת אריזות^[6].

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס הקיץ של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש ארדן על 23, ובכך היה לחבר הכנסת שהעביר את המספר הרב ביותר של הצעות חוק במושב זה.

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נבחר שוב כח"כ מטעם סיעת הליכוד ומונה לשר להגנת הסביבה בממשלה ה-32.

ארדן התנגד להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל^[7]. המשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח, ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרליים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי. על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור^[8].

בתפקידו יזם חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות"^[9]. לצד אלה קידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאזבסט^[10] והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת^[11]. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה^[9].

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נבחר שוב כח"כ מטעם סיעת הליכוד ומונה לשר התקשורת ולשר להגנת העורף בממשלה ה-33^[12]. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. באפריל 2014 התפטר מנכ"ל המשרד להגנת העורף דן רונן, לטענתו כיוון שלא ניתנו למשרד סמכויות המאפשרות לו לפעול^[13]. למחרת ביקש ארדן מראש הממשלה לפרוש מתפקידו כשר להגנת העורף ולפרק את המשרד^[14]. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון^[15].

בתפקיד שר התקשורת והשר הממונה על רשות השידור, הוביל ארדן מהלך לפירוק רשות השידור, שמימושו נדחה פעמים אחדות^[16]. בנוסף, חתם ארדן על צו המורה לחברת "הוט" להגיע לכל נקודה בארץ, ובכך להגביר את התחרות בחברת yes באזורים מרוחקים בארץ. ארדן הוביל גם את רפורמת "השוק הסיטונאי", שבה מחויבות חברות התשתית בזק והוט להשכיר את התשתיות שלהן לחברות כמו אורנג' וסלקום ובכך קיווה להכניס תחרות לשוק הטלוויזיה^[17]. על אף הניסיון הרב לקדמה הרפורמה לא הושלמה.

בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 כמעט לסוף תקופת רישיונו לשידור. סגירתו הייתה גורמת בעצם למונופול של ערוץ 2 בטלוויזיה המסחרית. על מנת למנוע זאת, יזם ארדן חוק המורה על פיצול ערוץ 2, ומעבר הזכייניות "רשת" ו"שידורי קשת" לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת^[18]. חברת החדשות של ערוץ 2 הייתה אמורה להיות מוצעת למכרז, להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, ומעבר סמכויות משרד התקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעצר קידום החוק.

בנובמבר 2014 מונה לשר הפנים לאחר פרישתו של גדעון סער, וסיים את כהונתו כשר התקשורת^[19].

לקראת הקמת הממשלה ה-34, רצה ארדן להיות שר הפנים יחד עם המשרד לביטחון הפנים, אך עקב סירובו של נתניהו לתת לו את התיק, החליט שלא לכהן בממשלה. בהמשך חזר בו וב-25 במאי הושבע לתפקיד השר לביטחון הפנים והשר לנושאים אסטרטגיים והסברה^[20].

ב-25 באוגוסט 2015 המליץ השר ארדן על מינוי תת-אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה^[21]. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לארדן להמתין עם המינוי עד שתסתיים בדיקה של המשטרה בעניין חשדות לעברות פליליות מצד הירש, והוסיף שהבדיקה "תימשך זמן רב". בפועל נמשכה הבדיקה שלוש שנים והסתיימה בסגירת התיק מחוסר אשמה. ב-23 בספטמבר הודיע השר ארדן על הסרת מועמדותו של הירש^[22]. במקומו הוא המליץ על סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך^[23], והמלצה זו התממשה.

בתקופת כהונתו התמודדו משטרת ישראל ומשמר הגבול עם גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) שבמהלכו ביצעו מחבלים פלסטינים וערבים ישראליים מאות פיגועי טרור, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. במהלך גל הטרור נרצחו 43 ישראלים. בעקבות הגל נפרשו המשטרה ומשמר הגבול בכוחות מוגברים, בעיקר באזור ירושלים. כוחות הביטחון הצליחו לנטרל מאות מחבלים, מהם נהרגו כ-270.

במסגרת תפקידו הוביל את ההתמודדות עם גל השרפות בישראל (2016) שאותו כינה "טרור ההצתות". בנוסף, התייחס אל פרשת הדריסה באום אל-חיראן, שבה נהרגו שוטר ואזרח, כאל פיגוע דריסה בשעה שהאירוע טרם תוחקר לעומקו^[24]. ארדן הביע צער על כך שהתחקור של שירות הביטחון הכללי הופסק לאחר כמה שעות ולפני שנאספו ממצאים המאפשרים לבסס את קביעת המשטרה שהיה מדובר באירוע דריסה מכוון^[25].

ארדן פעל להקל את ההגבלות המשטרתיות על העולים היהודים להר הבית^[26].

במסגרת פעילותו כשר לעניינים אסטרטגיים קידם, בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה וגורמים נוספים, יישומון לציבור הרחב במטרה לקדם מסרים פרו-ישראלים ברשתות החברתיות^[27].

ארדן החליט ב-2018 שלא להאריך את כהונת המפכ"ל אלשיך^[28], והמליץ לממשלה על מינוי הניצב לשעבר, משה אדרי למפכ"ל המיועד^[29], אך אדרי הסיר את מועמדתו^[30].

במהלך 2019 נרצחו כ-70 אזרחים ערבים, ובעקבות זאת התקיימו מחאות בחברה הערבית על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול באלימות^[31]. ארדן התייחס לאלימות בחברה הערבית ולקודים התרבותיים הנהוגים בה לדעתו, והציג את ההשקעה באכיפה במגזר הערבי^[32]. הוא נפגש עם נציגי הרשימה המשותפת לגיבוש תוכנית לשיפור הטיפול באלימות בחברה הערבית^[33]. התוכנית כללה מבצע מסירת נשק לא חוקי שהסתיים ב-5 בדצמבר 2019^[34].

במאי 2020 נענה ארדן להצעת נתניהו להתמנות לשגריר ישראל באו"ם, ובהמשך גם לשגריר ישראל בארצות הברית^[35]. עד כניסת המינוי לתוקף כיהן ארדן כשר לשיתוף פעולה אזורי.

ביולי 2020 החל לכהן כשגריר ישראל באומות המאוחדות במקום דני דנון. בינואר 2021 החל לכהן, בנוסף לשליחותו באו"ם, כשגריר ישראל בארצות הברית, במקום רון דרמר^[36], ובנובמבר 2021 סיים את תפקידו. ביוני 2022 נבחר לכהן כסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם^[37].

בדצמבר 2022 האריך ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את כהונתו בשנה^[38].

ב-20 באוגוסט 2024 סיים ארדן את תפקידו כשגריר ישראל באו"ם. ב-4 בספטמבר מונה לנשיא מד"א העולמי^[39].

ב-30 באוקטובר 2024 אישרה הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות את מינויו של ארדן ליושב ראש התעשייה האווירית לישראל.

ארדן נשוי לשלומית שור^[40], לשעבר דוברת עיריית בת ים, ואב לארבעה ילדים. התגורר בקריית אונו עד מינויו לשגריר באו"ם^[41].

ארדן נתבע יחד עם אשתו כי ניסו לחמוק מלשלם דמי תיווך על דירה שרכשו. שמו של ארדן נמחק מהתביעה, ובנובמבר 2023 הפסידה אשתו וחויבה לשלם סך של כ-180 אלף ש"ח^[42].

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גלעד ארדן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלעד ארדן

• גלעד ארדןגלעד ארדן, באתר הכנסת
• גלעד ארדן, ברשת החברתית פייסבוק
• גלעד ארדן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• גלעד ארדן, ברשת החברתית אינסטגרם
• גלעד ארדן, באתר כנסת פתוחה
• גלעד ארדן, באתר ערוץ הכנסת
• גלעד ארדן, באתר המשרד לביטחון הפנים
• מתי טוכפלד, לוחם הצדק הסביבתי, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2010
• תמליל ריאיון עם גלעד ארדן, התוכנית הכלכלית, גלי צה"ל, 7 בדצמבר 2011
• איתי טרילניק, "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט", באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2012
• אמיר טייג, ארדן הצליח עם רשות השידור - אך החמיץ כמעט בכל השאר, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2014
• לי-אור אברבך, גד פרץ, ‏גלעד ארדן: "צריך לקנוס את הוט ב-1.5 מיליון שקל מדי יום", באתר גלובס, 27 בנובמבר 2014
• אושרת קוטלר, השר גלעד ארדן בריאיון לחדשות 10: "השמאל יכול להקים קואליציות מעוותות ולא הגיוניות", באתר nana10‏, 9 בדצמבר 2014
• משה כהן, ‏"מקווים להקים ממשלה חזקה ויציבה", באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2014
• חדשות 2, ‏ארדן: "אסור לישראל לשחרר מחבלים", באתר ‏מאקו‏, 11 ביולי 2015
• נעמה לנסקי, איציק סבן, משיב אש, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2016
• רונית ורדי, הצומת הפוליטי של גלעד ארדן, באתר ליברל, 11 בספטמבר 2016
• ריאיון עם השר גלעד ארדן, פתחי וזמרי בעם, גלי ישראל, 23 בינואר 2017
• ירון דורון, מקור ראשון, השר ארדן נגד מח"ש: "ראוי שתנהג ביותר כבוד לשוטרים", באתר nrg‏, 3 במרץ 2017
• דוד בן בסט מראיין את גלעד ארדן, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏4 במאי 2018
• דוד בן בסט מראיין את גלעד ארדן, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏6 ביולי 2018
• שירית אביטן כהן, ‏"החלום שלי היה להילחם באלה שמסיתים נגד ישראל", בעיתון מקור ראשון, 14 במאי 2020
• נעמה לנסקי, "לגיטימי וברור שיש לי שאיפות להגיע לטופ", באתר ישראל היום, 13 באוגוסט 2020
• אריאל כהנא, גלעד ארדן: "אנחנו צפויים לראות עוד מדינות מוסלמיות שיצטרפו להסכמי אברהם", באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2021
• שניאור סגל אור לגויים | שגריר ישראל באו״ם בריאיון מיוחד באתר הגאולה 22 בנובמבר 2022
• שרי מקובר-בליקוב, ‏"הממשל האמריקאי נוהג באופן לא ראוי": השגריר ארדן בריאיון חג לוחמני, באתר מעריב אונליין, 15 בספטמבר 2023

גלעד ארדן - תבניות ניווט

שגרירי ישראל בארצות הברית ישראל ארצות הברית אליהו אילת • אבא אבן • אברהם הרמן • יצחק רבין • שמחה דיניץ • אפרים עברון • משה ארנס • מאיר רוזן • משה ארד • זלמן שובל • איתמר רבינוביץ • אליהו בן-אלישר • זלמן שובל • דוד עברי • דני אילון • סלי מרידור • מיכאל אורן • רון דרמר • גלעד ארדן • מיכאל הרצוג • יחיאל לייטר שגרירי ישראל באו"ם ישראל האומות המאוחדות אבא אבן • מיכאל קומיי • גדעון רפאל • יוסף תקוע • חיים הרצוג • יהודה בלום • בנימין נתניהו • יוחנן ביין • יורם ארידור • גד יעקבי • דורי גולד • יהודה לנקרי • דן גילרמן • גבריאלה שלו • מירון ראובן • רון פרושאור • דני דנון • גלעד ארדן השרים לשיתוף פעולה אזורי בממשלות ישראל שרים לשיתוף פעולה אזורי (1999–2007) שמעון פרס • ציפי לבני • רוני מילוא שר בלי תיק אחראי על שיתוף פעולה אזורי (2007) ראלב מג'אדלה שרים לפיתוח אזורי (2007 ואילך) אהוד אולמרט • סילבן שלום • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • גלעד ארדן • אופיר אקוניס • עיסאווי פריג' • יואב קיש • דודי אמסלם שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל שרי המשטרה בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל שרים לביטחון הפנים משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב שרים לביטחון לאומי איתמר בן גביר השרים לנושאים אסטרטגיים בממשלות ישראל אביגדור ליברמן • אהוד אולמרט • משה יעלון • יובל שטייניץ • גלעד ארדן • אורית פרקש-הכהן • מיכאל ביטון • יאיר לפיד • רון דרמר שרי ההסברה בממשלות ישראל ישראל גלילי • שמעון פרס • אהרן יריב • יולי אדלשטיין • גלעד ארדן • גלית דיסטל אטבריאן שרי הפנים בממשלות ישראל יצחק גרינבוים • חיים משה שפירא • ישראל רוקח • ישראל בר-יהודה • גולדה מאיר • יוסף בורג • שלמה הלל • שמעון פרס • יצחק חיים פרץ • יצחק שמיר • אריה דרעי • יצחק רבין • עוזי ברעם • דוד ליבאי • אהוד ברק • חיים רמון • אליהו סויסה • נתן שרנסקי • אלי ישי • אריאל שרון • אברהם פורז • אופיר פינס-פז • רוני בר-און • מאיר שטרית • אלי ישי • גדעון סער • גלעד ארדן • סילבן שלום • אריה דרעי • איילת שקד • אריה דרעי • משה ארבל שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל שרי הדואר מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט שרי התקשורת שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי שרים להגנת הסביבה בממשלות ישראל רוני מילוא • רפאל אדרי • יצחק שמיר • אורה נמיר • יוסי שריד • רפאל איתן • דליה איציק • צחי הנגבי • יהודית נאות • אילן שלגי • שלום שמחון • גדעון עזרא • גלעד ארדן • עמיר פרץ • בנימין נתניהו • אבי גבאי • זאב אלקין • גילה גמליאל • תמר זנדברג • עידית סילמן שרי הגנת העורף בממשלות ישראל מתן וילנאי • אבי דיכטר • גלעד ארדן יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת מנחם בדר • מרדכי בנטוב • בנימין אבניאל • אברהם שכטרמן • יגאל הורביץ • שמואל תמיר • גד יעקבי • אליהו שפייזר • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • אברהם בייגה שוחט • צחי הנגבי • גדעון פת • אלי גולדשמידט • אברהם יחזקאל • אמנון רובינשטיין • אברהם פורז • איתן כבל • אמנון כהן • שלום שמחון • משה כחלון • גלעד ארדן • ישראל חסון • רוברט אילטוב • אופיר אקוניס • כרמל שאמה הכהן • אבישי ברוורמן • איתן כבל • יעקב מרגי • מיכאל ביטון • דוד ביטן