|
ביל קרטרייט
ג'יימס ויליאם "ביל" קרטרייט (באנגלית: James William "Bill" Cartwright; נולד ב-30 ביולי 1957) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי. בעונת 1980 השתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA כשחקן ניו יורק ניקס, ובעונות 1991–1993 זכה עם שיקגו בולס ב-3 אליפויות NBA רצופות. ממוצעיו הכוללים לאורך קריירת ה-NBA הם 13.2 נקודות, 6.3 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק.[1] קריירת תיכונים מכללותקרטרייט נולד בעיר לודי שבקליפורניה ולמד באלק גרוב הסמוכה. בשתי עונותיו האחרונות כשחקן קבוצת הכדורסל של "תיכון אלק גרוב" זכה בתואר שחקן התיכונים המצטיין של קליפורניה.[2] בין השנים 1975–1979 למד קרטרייט באוניברסיטת סן פרנסיסקו. בעונות 1978 ו-1979 הוביל את קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה לשלב שמינית גמר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen), וב-4 עונותיו בקבוצה קלע 19.1 נקודות והוריד 10.2 ריבאונדים בממוצע למשחק. בעונות 1977 ו-1979 נבחר לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות.[3] קריירת משחק ב-NBAניו יורק ניקסבדראפט ה-NBA 1979 נלקח קרטרייט בבחירה השלישית, על ידי ניו יורק ניקס.[4] בעונתו הראשונה ב-NBA הוביל את קלעי הניקס עם 21.7 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר לצד שני רוקיז נוספים – מג'יק ג'ונסון ולארי בירד.[2] הייתה זו הפעם הראשונה מאז עונת 1953/1954 בה משתתפים במשחק האולסטאר שלושה שחקני שנה ראשונה. כמו כן בסיום אותה עונה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. ב-4 העונות הבאות המשיך להציג יכולת טובה עם ממוצעים של 16.9 נקודות ו-7.3 ריבאונדים למשחק בטרם סבל משברי מאמץ בכף רגלו אשר השביתו אותו ממשחק לכל אורך עונות 1984/1985 ו-1985/1986.[5] לאחר חזרתו למגרשים בשנת 1986 שיתף פעולה עם פטריק יואינג בקו הקדמי של הניקס, ובשתי עונותיו לצידו קלע 13.8 נקודות בממוצע למשחק. שיקגו בולסבקיץ 1988, לאחר 9 עונות בניו יורק, הועבר בטרייד לשיקגו בולס, בתמורה לצ'ארלס אוקלי.[6] בעונת 1991 סייע לבולס לזכות באליפות ה-NBA הראשונה בתולדותיה, כשחקן חמישייה לצד הוראס גרנט, סקוטי פיפן, מייקל ג'ורדן וג'ון פקסון. בשתי העונות העוקבות זכה עם שיקגו בשתי אליפויות נוספות כסנטר הפותח של הקבוצה. במשחק מול אינדיאנה פייסרס במהלך עונת 1992/1993 ספג קרטרייט חבטה בגרונו, אשר פגעה בבית הקול שלו וגרמה לו לצרידות קבועה.[7] סיאטל סופרסוניקסבספטמבר 1994 חתם קרטרייט על חוזה בסיאטל סופרסוניקס, ובסיום עונתו היחידה בקבוצה פרש ממשחק, בגיל 37.[2] קריירת אימוןבשנת 1996 הצטרף קרטרייט לצוות האימון של פיל ג'קסון בשיקגו בולס,[2] וזכה עם הקבוצה בשתי אליפויות בעונות 1997 ו-1998. בקיץ 1998 הוחלף ג'קסון על ידי טים פלויד, ולאחר כ-3 עונות וחצי כעוזרו התמנה קרטרייט כמאמן הראשי של הבולס במקומו של פלויד. עד סיום עונת 2001/2002 רשמה הקבוצה מאזן שלילי 17–38, והיא סיימה את העונה במקום האחרון באזור המזרחי עם מאזן 21–61. בעונתו המלאה היחידה בשיקגו ניצחו הבולס 30 משחקים וסיימו במקום ה-12 במזרח, ולאחר שפתח את עונת 2003/2004 עם 4 ניצחונות מ-14 משחקים, פוטר קרטרייט מתפקידו והוחלף על ידי סקוט סקיילס. לאורך תקופתו כמאמן הבולס רשמה הקבוצה מאזן כולל של 51 ניצחונות ו-100 הפסדים (33.8%).[8] בין השנים 2004–2008 שימש כעוזר מאמן בניו ג'רזי נטס תחת לורנס פרנק. בשתיים מארבע עונותיו בניו ג'רזי העפילו הנטס לשלב חצי גמר המזרח. לקראת עונת 2008/2009 הצטרף לצוות האימון של טרי פורטר בפיניקס סאנס,[9] ולאחר פיטוריו של פורטר נשאר בתפקיד זה תחת אלווין ג'נטרי עד סיום עונת 2011/2012. בעונת 2009/2010 העפילו הסאנס לגמר האזור המערבי, בו הפסידו מול האלופה שבדרך, לוס אנג'לס לייקרס. בינואר 2013 מונה קרטרייט למאמן קבוצת "אוסקה אווסה" מליגת העל היפנית.[10] בספטמבר 2014 מונה למאמן נבחרת מקסיקו בכדורסל,[11] אך פוטר מהתפקיד כחצי שנה לאחר מכן.[12] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
