בית החולים ג'ונס הופקינס
בית החולים ג'ונס הופקינס (באנגלית: Johns Hopkins Hospital) הוא בית חולים לימודי ומחקרי העוסק במחקר רפואי של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, מרילנד, ארצות הברית. בית החולים נוסד בשנת 1889. בית החולים ג'ונס הופקינס ובית הספר לרפואה שלו נחשבים למוסדות המייסדים של הרפואה האמריקאית המודרנית ומקום הולדתן של מסורות רפואיות מפורסמות רבות, כולל ביקורי רופאים, מתמחים וצוותי בית.[1] בבית החולים נוסדו מספר התמחויות רפואיות, כולל נוירוכירורגיה על ידי הארווי קושינג ווולטר דנדי, ניתוחי לב על ידי אלפרד בלאלוק,[2] ופסיכיאטריה של ילדים על ידי ליאו קנר.[3][4] מרכז הילדים ג'ונס הופקינס המיועד עבור תינוקות, ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים בגילאי 0–21, צמוד לבית החולים. בית החולים ג'ונס הופקינס נחשב לאחד מבתי החולים והמוסדות הרפואיים הגדולים בעולם.[5] במשך 21 שנים רצופות מ-1991 עד 2020, הוא דורג כבית החולים הטוב ביותר בארצות הברית על ידי US News & World Report. בשנת 2021, בית החולים ציין 32 שנים רצופות של מיקומו בחמשת בתי החולים המובילים במדינה.[6] הקמת בית החולים ב-1889 התאפשרה בעקבות עזבון פילנתרופי של למעלה מ-7 מיליון דולר על ידי הסוחר העירוני, הבנקאי, איש הכספים, המנהיג האזרחי והנדבן ג'ונס הופקינס, שהיה בזמנו העזבון הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. היסטוריההקמהג'ונס הופקינס (1795–1873) (אנ'), היה סוחר ובנקאי מבולטימור, אשר הותיר אחריו נכסים בשווי של כ-7 מיליון דולר (השווים לכ-173.84 מיליון דולר בשנת 2022)[7] כאשר נפטר ב-24 בדצמבר 1873 בגיל 78. בצוואתו ביקש להשתמש בהונו על מנת לייסד שני מוסדות שיישאו את שמו:" אוניברסיטת ג'ונס הופקינס" ו"בית החולים ג'ונס הופקינס". באותה תקופה, היה עזבונו של הופקינס העזבון הפילנתרופי הגדול ביותר בהיסטוריה של האומה.[8] לקראת סוף חייו, הופקינס בחר ב-12 תושבי בולטימור בולטים כנאמנים לפרויקט. שנה לפני מותו, הוא שלח לכל אחד מהם מכתב ובו אמר להם שהוא נותן "13 דונם של אדמה, הממוקמת בעיר בולטימור, ותחומה ברחובות ברודוויי, וולף, מונומנט וג'פרסון שעליהם אני רוצה שיקום בית חולים." הוא ייחל לבית חולים ש"בבנייה ובארגון יעלה על כל מוסד אחר בעל אופי דומה בארץ זו או באירופה" והורה לנאמנים "לדאוג לשירות בית החולים, הרופאים והמנתחים מהגבוהים ביותר, גם מבחינת אופי וגם מבחינת מיומנות."[8] המאה ה-19התוכניות הראשוניות לבית החולים נוסחו על ידי המנתח ג'ון שו בילינגס, והארכיטקטורה תוכננה על ידי ג'ון רודולף נירנסי והושלמה על ידי אדוארד קלארק קאבוט מחברת בוסטון קאבוט וצ'נדלר, בסגנון המלכה אן.[9] כאשר הושלם בשנת 1889 בעלות של 2,050,000 דולר (50.8 מיליון דולר בשנת 2022),[7] כלל בית החולים את מה שהיה אז הציוד העדכני ביותר בתחום חימום ואוורור על מנת למנוע התפשטות מחלות. הנאמנים קיבלו את שירותיהם של ארבעה רופאים מצטיינים, המכונים "ארבעת הגדולים", כדי לשמש כצוות המייסד של בית החולים עם פתיחתו ב-7 במאי 1889. ארבעת הגדולים היו:
אוסלר, ראש מחלקת רפואה הראשון, הוא זה שהגה את רעיון ההתמחות, שבו רופאים שסיימו לאחרונה את לימודיהם מקבלים הכשרה מתקדמת בהתמחותם תוך טיפול בחולים תחת פיקוח. אז, כמו עכשיו, המתמחים היוו את רוב הצוות הרפואי של בית החולים. הוא גם יזם את הרעיון להביא סטודנטים לרפואה לטיפול בפועל בחולים בתחילת הכשרתם. תרומתו של אוסלר לחינוך מעשי באה לידי ביטוי ביצירת "ביקורי רופאים (rounds)" הפרקטיקה של רופאים מובילים שדיברו על המקרים הקשים ביותר מול סטודנטים לרפואה שנאספו, לטובת החולים והסטודנטים.[10][11] האלסטד, המנהל הראשון של המחלקה לכירורגיה, קבע הישגים רפואיים וכירורגיים רבים אחרים בג'ונס הופקינס, כולל עקרונות כירורגיים מודרניים של שליטה בדימום, דיסקציה אנטומית מדויקת, סטריליות מוחלטת וכריתת שד רדיקלית ראשונה לסרטן השד (לפני זמנו, אבחנה כזו הייתה גזר דין מוות). הישגיו האחרים כללו את הכנסת הכפפה הניתוחית והתקדמות בניתוחי בלוטת התריס, דרכי המרה, בקע, מפרצת בטנית ומפרצת עורקים. האלסטד גם הקים את תוכנית ההכשרה הרשמית הראשונה של התמחות כירורגית בארצות הברית. לקלי מיוחס ביסוס רפואת נשים כמומחיות רפואית אמיתית. הוא יצר גישות כירורגיות חדשות למחלות נשים והמציא מכשירים רפואיים רבים, כולל ציסטוסקופ שתן. הוא היה מהראשונים שהשתמשו ברדיום לטיפול בסרטן. וולץ' היה אחראי להכשרת רבים מהרופאים המצטיינים של אותה תקופה כמו וולטר ריד. הוא גם ייסד בהופקינס את בית הספר הראשון לבריאות הציבור במדינה, הידוע כיום כבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג. מחזה בולט בבית החולים הוא פסל השיש קריסטוס, פסל שיש קררה של ישו שקם לתחייה המבוסס על המקור משנת 1833 מאת ברטל תורוואלסן, שהיה מתנתו של הסוחר וויליאם וואלאס ספנס. זהו העתק של המקור של הפסל הדני בקופנהגן. הפסל הובא לבית החולים בשנת 1896 על מנת להביא נחמה לחולים.[12][13] המאה ה-20בשנת 1903, הארייט ליין ג'ונסטון השאירה סכום של למעלה מ-400,000 דולר במותה ב-1903 כדי להקים את בית הרייט ליין לילדים נכים כזיכרון לשני בניה שמתו בילדותם. באוקטובר 1912 נפתח רשמית בית הארייט ליין. זו הייתה מרפאת הילדים הראשונה בארצות הברית שהייתה קשורה לבית ספר לרפואה, שנוהל לראשונה על ידי ג'ון האולנד. המרפאה טיפלה בלמעלה מ-60,000 ילדים בשנה, בית הארייט ליין הפך לקליניקה חלוצה לטיפול, הוראה ומחקר, והראשונה בעלת תת-התמחויות ברפואת ילדים שנוצרה על ידי אדוארדס א. פארק. בשנת 1912, דיימונד ג'ים בריידי תרם 220,000 דולר לבית החולים, לטובת המכון האורולוגי על שם ג'יימס ביוקנן בריידי.[14] בין השנים 1930–1963, עמדה הלן טאוסיג, שחקרה את "תסמונת התינוק הכחול", בראש מרפאת הלב לילדים. פסיכיאטר הילדים ליאו קנר עשה מחקרים על ילדים אוטיסטים בבית החולים. לוסון וילקינס הקים מרפאה אנדוקרינית שפיתחה נהלים המשמשים באופן אוניברסלי לטיפול בילדים עם הפרעות בלוטות שונות, כולל גמדות. ג'ון אי. בורדלי וויליאם ג'י הרדי עשו צעדים בזיהוי לקויות שמיעה אצל ילדים צעירים מאוד.[15] הישגיםההישגים הרפואיים בג'ונס הופקינס כוללים את הניתוח הראשון לשינוי מין מזכר לנקבה בארצות הברית, שהתקיים בשנת 1966 במרפאת זהות מגדרית של הופקינס.[16] שתיים מההתקדמויות מרחיקות הלכת ברפואה במהלך 25 השנים האחרונות נעשו גם בהופקינס. ראשית, תגלית זוכת פרס נובל של אנזימי הגבלה הולידה את תעשיית ההנדסה הגנטית. שנית, גילוי האופיאטים הטבעיים של המוח עורר עניין רב במסלולים ובתפקודים של נוירוטרנסמיטורים. הישגים נוספים של בית החולים כוללים את פיתוח תאי הילה על ידי ג'ורג' אוטו גיי, ראש מחקר תרבית רקמות ב-1951,[17] הקו הראשון וללא ספק החשוב ביותר של תאים אנושיים שגדלו בתרבית, זיהוי שלושת סוגי נגיף הפוליו, וכן הניתוח הראשון של "תינוק כחול", שנעשה על ידי המנתח אלפרד בלאלוק בשיתוף עם הלן טאוסיג, בוגרת הופקינס המתמחה בקרדיולוגית ילדים והטכנאית הכירורגית ויוויאן תומאס שפתחה את הדרך לניתוחי לב מודרניים.[18][19] גילוי ההפארין תרם רבות לניתוחי לב.[20] בית החולים פרסם את "The Harriet Lane Handbook", ספר בסיסי לרופאי ילדים, כבר למעלה מ-60 שנה. מבניםבית החולים כולל כ-20 מתוך 60 הבניינים בקמפוס הרפואי של ג'ונס הופקינס. בית החולים מקבל 80,000 מבקרים מדי שבוע. יש בו למעלה מ-1,000 מיטות וצוות של למעלה מ-1,700 רופאים ולמעלה מ-30,00 עובדים.[21] בין השנים 1982–1992, המנכ"ל רוברט הייסל, הקים את המרכז האונקולוגי הראשון של בית החולים, את מרכז המטופלים של נלסון, מרכז הלב קלייטון ומרכז החוץ של ג'ונס הופקינס הנושא את שמו של הייסל עצמו.[22] במאי 2012, בית החולים ג'ונס הופקינס הקים שני בניינים חדשים כחלק משיפוץ הקמפוס. פתיחת המגדל החדש של מרכז הילדים שרלוט ר. בלומברג בשווי 1.1 מיליארד דולר ומגדל שייח' זאיד החדש.[23] ג'ונס הופקינס מספק גם ייעוץ מרחוק ברחבי העולם באמצעות פלטפורמת "Grand Round", ומשתמש באותה פלטפורמה על מנת לעזור למטופלים למצוא את המומחה האידיאלי לצרכיהם הייחודיים.[24] מרכז הילדים של ג'ונס הופקינסמרכז הילדים של ג'ונס הופקינס (JHCC) הוא בית חולים לימודי לילדים הממוקם בסמוך לבית החולים ג'ונס הופקינס. בבית החולים 196 מיטות ילדים[25] והוא קשור לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.[26] בית החולים מספק התמחויות ילדים ותת התמחויות מקיפות לתינוקות, ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים בגילאי 0–21.[27][28][29] ביקורת בנוגע לאתיקה ומתודולוגיות מחקרבית הספר לרפואה של ג'ונס הופקינס ובית החולים ג'ונס הופקינס התמודדו עם ביקורת על אתיקה ומתודולוגיות מחקר.[30][31][32][33] ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|