|
בנק לאומי לישראל
 בנק לאומי לישראל בע"מ הוא התאגיד הבנקאי הוותיק בישראל. נוסד בלונדון בשנת 1902 בשם "בנק אנגלו-פלשתינה", על פי חזונו של ד"ר בנימין זאב הרצל, שראה צורך בהקמתה של זרוע פיננסית שתתמוך בפעילות התנועה הציונית בארץ ישראל. הבנק הפך בשנת 1951 לבנק לאומי לישראל, או בקיצור בנק לאומי. הבנק, הציג בשנת 1902 מאזן של 58,000 ליש"ט, הפך עם השנים למודרני וגלובלי, ועל פי נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2023 הוא הבנק הגדול בישראל במונחי הון עצמי. קבוצת לאומי מעסיקה כ-8,000 עובדים. מניות בנק לאומי מוחזקות על ידי הציבור והגופים המוסדיים ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מנכ"ל הבנק הוא עו"ד חנן פרידמן, שהחל לכהן בתפקידו ב-1 בנובמבר 2019 ויו"ר הבנק הוא אורי אלון. היסטוריהבנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה הוקם ב-1902 על ידי המוסד הבנקאי "אוצר התיישבות היהודים" (אוה"ה)[2] של ההסתדרות הציונית. הקמת הבנק הייתה חלק מחזונו של בנימין זאב הרצל, שסבר כי על מנת להקים יישוב יהודי ומדינה יהודית בארץ ישראל, התנועה הציונית צריכה להפסיק להתבסס על תרומות ונדבנים, ולהקים גוף פיננסי שיעניק הלוואות ולא תרומות, וכך יוכל להמריץ את המשק ואת הכלכלה של המדינה שבדרך. הסניף הראשון של הבנק, בניהולו של זלמן דוד ליבונטין, נפתח ביפו בשנת 1903, ומאז היה הבנק מעורב בכל ההתפתחויות הכלכליות המשמעותיות של הקמת המדינה. בשנת 1909 נתן הבנק את הערבויות ואת הליווי הפיננסי הראשוני להקמת השכונה החדשה שקמה מחוץ לחומות יפו – היא העיר תל אביב. הבנק העניק אשראי לפעילות חקלאית, והפעילות שלו אפשרה לתושבי ארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה להינצל מקריסה כלכלית ומאנרכיה מוניטרית, שאפיינה מדינות אחרות בעת המלחמה. בין שתי מלחמות העולם הרחיב הבנק את פעילותו ועזר לתעשייה, למסחר ולבנייה בארץ ישראל, ובין היתר היה לו תפקיד מפתח בהקמת נמל תל אביב, יריד המזרח ולשכות המסחר. ביוזמת ההסתדרות הציונית אף הוקם אז הבנק למשכנתאות – הפועל היום בשם 'לאומי למשכנתאות', כמערך בתוך החטיבה הקמעונאית של לאומי. עם הקמת המדינה בשנת 1948 נחתמה אמנה בין הבנק לבין הממשלה הזמנית, ובה הוגדר הבנק בתור הסוכן הכספי של מדינת ישראל. בהתאם לכך, הבנק (אז בשם אפ"ב – "בנק אנגלו-פלשתינה"), שימש כבנק המרכזי של ישראל ואף הנפיק את שטרות הכסף הראשונים שלה, שהיו הילך חוקי החל מ-18 באוגוסט 1948. בנק לאומי לישראל   ב-1 במאי 1951 הועברו כל הנכסים וההתחייבויות של "בנק אנגלו-פלשתינה" לחברה חדשה בשם "בנק לאומי לישראל בע"מ". בעקבות כך, הונפקה סדרת שטרות חדשה, והמטבע החדש נקרא: "לירה ישראלית". החלפת המטבע בוצעה ביוני 1952, ולוותה במילווה חובה בן 10 אחוזים על המזומנים וחשבונות עובר ושב. גלי העלייה שהגיעו מיד עם קום המדינה הביאו לפתיחת סניפים רבים של בנק לאומי בארץ, ובשנת 1960 היה הבנק עם פריסה רחבה של 125 סניפים ברחבי ישראל. בשנת 1954 רכש הבנק את מניות "האגודה הארץ-ישראלית" וקנה שליטה בבנק אגוד שנוסד שלוש שנים קודם לכן. שיתוף הפעולה הזה איפשר את קידומה של תעשיית היהלומים והעברת יהלומים לא מלוטשים לליטוש בישראל, ובנק אגוד היה המקור העיקרי למימון פעילות תעשיית היהלומים המקומית – שסיפקה לישראל את מטבע החוץ הנצרך כל כך באותה עת. בנק לאומי המשיך לסייע לתעשייה בארץ, בין היתר באמצעות חברת הבת: "בנק לאומי לפיתוח התעשייה", שנוסדה בשנת 1944. הבנק עזר לפתח גם את ענף החקלאות, באמצעות חברת הבת "אוצר לחקלאות", דרכה קודמו מימון אשראי לחקלאים ברחבי הארץ. בשנות ה-80 היה חלקו של לאומי בהקצאת מימון לחקלאות גבוה מן הממוצע במערכת הבנקאית כולה. בשנת 1983 הולאם הבנק בעקבות משבר מניות הבנקים. בעקבות המלצות ועדת בייסקי נאלץ יו"ר מועצת המנהלים של הבנק, ארנסט יפת, לפרוש מתפקידו. במסגרת מדיניות ההפרטה שהנהיג משרד האוצר מכרה המדינה בהדרגה את מרבית המניות שברשותה, אולם לא הצליחה למכור את גרעין השליטה בבנק. בשנת 2005 ערכה המדינה מכרז על מניות השליטה של הבנק, וזכתה בו קבוצת קרנות הגידור האמריקאיות סרברוס-גבריאל. בעקבות הזכייה רכשה קבוצה זו מהמדינה 9.99% ממניות הבנק. אולם בסופו של דבר נדחתה בשנת 2007 בקשת הקבוצה לקבל היתר שליטה בבנק.[3] בראשית המאה ה-21 תמך הבנק במימון שני פרויקטים לאומיים רחבי היקף: תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, וכביש חוצה ישראל (כביש 6), זאת בנוסף לעשרות פרויקטים של התעשיות הביטחוניות הישראליות. קבוצת לאומי מספקת מגוון שירותי בנקאות לכל סוגי הלקוחות, החל במשקי בית, דרך עסקים קטנים ובינוניים וכלה בתאגידי ענק. חברות הבנות של קבוצת לאומי כוללות את 'לאומי פרטנרס' – זרוע ההשקעות הריאליות של הקבוצה, לאומיטק – זרוע בנקאות ההיי-טק של הקבוצה ו-VIDEA – חברת ניהול תיקי השקעות דיגיטלית. לקבוצת לאומי סניפים ונציגויות בצמתים פיננסיים מרכזיים ברחבי העולם, לרבות ניו יורק, לונדון, פאלו אלטו ושאנגחאי. המגזין הכלכלי The Banker בחר בלאומי כ"בנק השנה בישראל" חמש פעמים במהלך העשור השני של המאה ה-21 (2010, 2014, 2016, 2018, 2019). ב-24 בפברואר 2022 הודיעה קבוצת לאומי כי בכוונתה לסגור את אפליקציית התשלומים Pay (לשעבר Pepper Pay) בחודש אפריל.[4] פרשת מתחם חמי טבריה והחרם החרדימתחם "חמי טבריה" נרכש בשנות ה-40 של המאה העשרים[5] ובשנות ה-60 של המאה העשרים פיתחה אותו חברת אפריקה ישראל כאתר תיירות ונופש. הוקמו מרחצאות "חמי טבריה הצעירה" והמלונות "גני חמת" ו"גלי כנרת"[6]. בשנות ה-80 של המאה העשרים החליטה החברה להוסיף אגף חדש לבית המלון "גני חמת". בחפירות שנערכו לצורך יציקת היסודות נתגלו עצמות וקברים רבים, עקב העובדה שמיקומו של בית המלון נשק לבית העלמין העתיק של טבריה. עם היוודע המקרה פרצו שוב הפגנות ומחאות רבות, בטבריה ובריכוזים חרדיים בישראל. לבסוף הוצעו להנהלת המלון פתרונות הלכתיים-טכניים לפיהם יישארו הקברים במקומם, ובניית האגף התבצע על הגבהה מיוחדת. עם זאת בעדה החרדית החליטו להטיל חרם על בנק לאומי שהחזיק במניות אפריקה ישראל[7]. בשנת 2009, מכרה אפריקה ישראל את "חברת חמי טבריה בע"מ" שמחזיקה בקרקעות ובמרחצאות בשטח של כ-250 דונם, ובמלון "גני חמת" (שנקרא אז "הולידיי אין טבריה"), לאיש העסקים יחזקאל מורד[8]. פרשת העלמות המס בארצות הבריתבשנת 2014 הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית פתחה בחקירה כנגד מספר בנקים ישראלים בחשד כי הבנקים סייעו ללקוחות בעלי אזרחות אמריקאית להעלים מס בין השנים 2000–2010. בנק לאומי נפגע באופן הקשה ביותר בפרשת העלמות המס בארצות הברית בין היתר עקב פעילותו הנרחבת בארצות הברית ביחס לשאר הבנקים בישראל. בחקירה נגד בנק לאומי היו מעורבות מספר רשויות נפרדות בנוגע להיבטים שונים בפרשה: הוועדה לניירות ערך ולבורסות, משרד המשפטים והרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו יורק. בניגוד למרבית החקירות בחשד לסיוע העלמת מס מצד מוסדות פיננסים אשר מתמקדות בעיקר בסיוע פסיבי (כלומר אי דיווח על העלמת מס), החשדות כנגד הבנק היו חמורים מאוד כאשר הגדרת רמת הסיוע לאזרחים מעלימי מס הוגדרה בסולם של 1-5 ברמה הגבוהה ביותר - רמה 5. עוד הגדירו הרשויות האמריקאיות את הסיוע כ"סיוע אקטיבי" תוך "ידיעה ממשית על העלמות המס". הבנק הפריש במספר פעימות, סכום מצטבר בסך של למעלה מארבע מאות מיליון דולר עבור חלקו בפרשה, הסכום הגבוה ביותר מבין כל הבנקים והקנס הגבוה ביותר ששילם בנק ישראלי אי פעם. הפרשה נסגרה באופן סופי ביום 18 ב-אוקטובר 2016 כאשר נציגי הבנק חתמו על הסדר סופי במסגרתו הבנק מודה בסיוע אקטיבי להעלמת מס ונדרש לשלם קנס של יותר מארבע מאות מיליון דולר. פעילות הקבוצהפעילות דיגיטליתבראשית שנות ה-60 החלו הבנקים המובילים בארצות הברית לעשות שימוש במחשבים. בשנת 1964 הופעל המחשב הראשון בבנק לאומי, ובשנים שלאחר מכן שודרגה כל הפעילות המיכונית בבנק. בשנת 1971 הוכנס לשימוש, לראשונה בישראל, מכשיר ה"טלר האוטומטי", או הכספומט, לרחוב דיזנגוף דרכו יכלו תושבי העיר למשוך כסף באופן אוטומטי וללא עזרת פקיד. בראשית שנות ה-80 היה לאומי מהבנקים הראשונים בעולם שאיפשרו ללקוחותיהם עבודה מקוונת – תחילה דרך הטלפון ומאוחר יותר באמצעות האינטרנט. בין כלל סניפיו החל הבנק להפעיל, בסוף שנות ה-90, גם סניף וירטואלי שנקרא "הבנק הישיר הראשון" – סניף שכל הקשר שלו עם לקוחותיו נעשה בתקשורת מרחוק, באמצעות הטלפון והאינטרנט ובאמצעות שירותי שליחים ושירותי דואר כאשר נדרשת העברה פיזית של מסמכים (כגון פנקסי צ'קים).[9] עם הקמתו נקרא סניף זה "הישיר הראשון", וביולי 2009 עבר שינוי מיתוג ושמו שונה ל"ישיר לאומי".[10] בשנת 2016 היה בנק לאומי לבנק הראשון בישראל, שעבר להשתמש בטכנולוגיית מחשוב ענן.[דרוש מקור] על רקע המהפכה הטכנולוגית ועם כניסת שירותים דיגיטליים לבנקים בכל העולם, הקים בנק לאומי בראשית 2016 את 'החטיבה לבנקאות דיגיטלית'. מטרת החטיבה הייתה לפתח את מגוון השירותים הבנקאיים שניתנים ללקוחות באמצעות ערוצי הדיגיטל, להטמיע טכנולוגיה מתקדמת בכל קווי העסקים של הבנק, ולהקים את הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל. במסגרת זו, השיק לאומי בראשית 2017 אפליקציית תשלומים עבור לקוחות כל הבנקים, אפליקציית PAY. מספר חודשים לאחר מכן השיק לאומי את PEPPER, הבנק הדיגיטלי הראשון מסוגו בארץ. עם זאת בשנה הראשונה לאחר השקתו סבל השירות מתקלות רבות ותלונות של לקוחות על תפקוד מערך שירות הלקוחות בחברה, ועל כך שכספים המועברים בין משתמשים באפליקציה אינם מגיעים ליעדם.[11] בעקבות המעבר לשירות דיגיטלי סגר הבנק בין השנים 2013 ל-2018 64 סניפים, ומאז מספר סניפיו נמוך מזה של בנק מזרחי טפחות. במקביל גם הקטין לאומי את מספר העובדים שלו ביותר מ-2,200 איש.[12] מתחם קש"ב בלודמתחם קש"ב (קריית שירותים בל"ל), הממוקם באזור התעשייה הצפוני של לוד, הוא מרכז המחשבים, שירות הלקוחות, מכרז ההדרכה ובעתיד תעבור אליו גם הנהלת הבנק מתל אביב. הפרויקט החל בשנת 1980 כאשר החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה החליטה להקצאת שטח של 100 דונם להקמת מרכז שירותי מחשב לענף הפיננסים. הרעיון מאחרי הפרויקט היה, למשוך מוסד פיננסי שיקים במקום מרכז שירותים לעובדים שאינם באים במגע עם הקהל, בבניין משרדים ייעודי בעלות זולה יחסית למרכז תל אביב. יתרון נוסף של האזור היה נגישות לכבישים ראשיים (כביש 1 וכביש 40).[13] בנק לאומי נענה להצעה והקמת הפרויקט החלה בשנת 1983. חברת אפריקה ישראל להשקעות זכתה במכרז להקמת המתחם, בו 30,000 מטר רבוע, ובו נבנה לראשונה בישראל מרכז נתונים ייעודי וחדרי מחשבים תת-קרקעיים.[14] על פי התכנון הייתה אמורה לקום גם שכונת מגורים בסמוך, עבור עובדי הבנק.[15] הקמת המתחם הושלמה בשנת 1990, אך אכלוסו התעכב עקב סירובם של עובדי הבנק לעבור ללוד.[16] במשך השנים בנה בנק לאומי מבנים נוספים במתחם,[17] וגם בנק מזרחי טפחות העביר את מכרז המחשבים שלו למבנה חדש שבנה מדרום למתחם קש"ב של לאומי.[18] ביוני 2019 הודיע על העברת כל הנהלת הבנק למתחם.[19] חברות בנותבנק לאומי למשכנתאות "בנק לאומי למשכנתאות בע"מ" נוסד בשנת 1921 בשם "הבנק האפותיקאי הכללי של ארץ ישראל בערבון מוגבל" (The General Mortgage Bank of Platasinte Limited), בעקבות החלטה של הקונגרס הציוני (אפותיקאי משמעותו משכנתא ביוונית), בסיוע מימון של בנק אנגלו-פלשתינה. ארבע שנים מאוחר יותר, עברה השליטה בבנק לבעלותו של בנק אנגלו-פלשתינה. הבנק מימן הלוואות על ידי הנפקת אג"ח ומניות שנסחרו בלשכת החליפין לניירות ערך.[20] בשנת 1957 קוצר שם הבנק ל"הבנק האפותיקאי הכללי בע"מ" בשנת 1981 הפך ל"בנק לאומי למשכנתאות בע"מ".[21] מניות הבנק נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד שנת 2002, כאשר נמחקו מהמסחר בעקבות הצעת רכש של בנק לאומי שרכש את מלוא הבעלות.[22] בשנת 2012 מוזג לתוך בנק לאומי.[23] לאומי קארד / MAX
לאחר שהבעלות על חברת כרטיסי האשראי "כאל", שהייתה משותפת לבנק לאומי ולבנק דיסקונט עברה במלואה לבנק דיסקונט - הקים בנק לאומי, ב-15 בפברואר 2000 את חברת "לאומי קארד". באפריל 2000 רכש לאומי את הפעילות של חברת כרטיסי האשראי "אלפא קארד", שהייתה בבעלות הבנק הבינלאומי וקבוצת עורק, והעביר אותה לחברת "לאומי קארד".[24] בינואר 2001 החל מהלך במסגרתו הוחלפו רוב כרטיסי האשראי של לקוחות בנק לאומי, מכרטיסי האשראי שהונפקו על ידי חברת כאל לכרטיסים חדשים שהנפיקה לאומי קארד.[25] באוגוסט 2001 החלה החברה בהנפקת כרטיסי אשראי ללקוחות כל הבנקים. במאי 2008 רכשה קבוצת עזריאלי, באמצעות חברת הבת "קנית – ניהול השקעות ומימון", 20% מלאומי קארד, תמורת כ-360 מיליון ש"ח.[26] ביולי 2018 נמכרה החברה לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס האמריקאית, בתמורה ל-2.5–2.7 מיליארד ש"ח.[27] זאת, בעקבות המלצות ועדת שטרום להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים בישראל, כדי לעודד תחרות במערכת הבנקאית. במרץ 2019, בעקבות המכירה, עברה החברה מיתוג מחדש - כשכעת היא ממותגת בשם "MAX".[28] שם החברה שונה ל"מקס איט פיננסים בע"מ". לאומיטקבמהלך 2014 החליט לאומי להרחיב משמעותית את פעילות הבנק בקרב תעשיית ההיי-טק הישראלית, ובתוך כך הקים את 'לאומיטק', זרוע בנקאות ההייטק של קבוצת לאומי, המספקת שירותים פיננסיים לחברות הייטק ישראליות שפועלות בישראל ובעולם. ללאומיטק מרכזי פעילות בישראל, ניו יורק, לונדון ופאלו אלטו. באוגוסט 2018 לאומיטק הרחיבה את פעילותה בארצות הברית, במסגרתה היא מספקת שירותים גם לחברות הייטק שאינן בעלי זיקה ישראלית. לאומי פרטנרסלאומי פרטנרס היא זרוע הבנקאות להשקעות של קבוצת לאומי. לחברה, שנמצאת בבעלות מלאה של בנק לאומי, מוצרים המשלימים את הפעילות הבנקאית של הקבוצה, באמצעות כלים חוץ בנקאיים כגון חיתום, ייעוץ וניהול של גיוסי הון פרטיים וציבוריים בישראל; ניהול תהליכי מיזוגים ורכישות וגיוסי הון; וביצוע ניתוחים כלכליים והערכות שווי. בנוסף, לאומי פרטנרס מנהלת את תיק ההשקעות הריאליות של קבוצת לאומי בשווי מיליארדי ש"ח. פפר (Pepper)
פפר, או Pepper, הוא בנק שבו כל השירותים הבנקאיים מוצעים רק דרך אפליקציית מובייל. פפר החל בתור "מחלקה" בתוך לאומי, ובסוף שנת 2018 הפך לחברת בת נפרדת.[29] מיזוגים ורכישותבמהלך השנים גדלה פעילות הבנק גם באמצעות מיזוגים ורכישות:
פעילות בינלאומית
פרשת הסיוע של בנק לאומי להימנעות ממס בארצות הבריתבשנת 2014 חתם הבנק על הסכם עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית והרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו יורק במסגרתו הודה שסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס מהרשויות בארצות הברית בין השנים 2002–2010, שנים בהן נוהל הבנק על ידי גליה מאור. הבנק הודה כי נקט משך יותר מעשור שורה ארוכה של פעולות שנועדו לסייע ללקוחות האמריקאים להשתמש בשירותיו לצורך העלמת מיסים בארצות הברית. בין השאר, הודה כי הטיס בנקאים אישיים מישראל לפגישות חשאיות עם לקוחות אמריקאים ברחבי העולם ובכלל זאת בארצות הברית כדי לדון עימם בחשאיות בחשבונות ה"אוף שור" (Offshore) שהם ניהלו. הבנקאים קיימו את הפגישות עם הלקוחות בבתי מלון, פארקים ובתי קפה כדי לסייע ללקוחות הללו להסתתר מפני רשות המיסים האמריקאית. הבנק גם סיפק ללקוחות מספרי טלפון סלולרי אנונימיים.[57] במסגרת ההסכם חויב הבנק לשלם 270 מיליון דולר.[58] במסגרת ההסדר, קבוצת לאומי התחייבה ליישם מדיניות ציות ובקרה מחמירה על מנת לוודא כי הקבוצה פועלת בהתאם להוראות החוק האמריקאי לאכיפת מיסים בחשבונות זרים (FATCA). לאחר החתימה על ההסדר, לאומי התאים עצמו לשינויים הרבים שנעשו בתחום הבנקאות הפרטית הבינלאומית ופועל בהתאם לדרישות הרגולטוריות, הן בישראל והן במדינות אחרות, לרבות יישום קפדני של מדיניות כסף מוצהר. במסגרת זו, פעל לאומי לסגירת נציגויות וסניפים של הבנק בחוץ לארץ, לרבות מכירת פעילות השלוחות בשווייץ ובלוקסמבורג. המעילה ב"לאומי שווייץ"בתחילת שנת 2001, נתגלתה מעילה ב"בנק לאומי שווייץ" שגרמה לבנק נזק הנאמד בכ-229 מיליון פרנק שווייצרי. מנהל אגף בנקאות פרטית בבנק, ארנסט אימפלד, שביצע את המעילה, החל לעבוד בבנק ב-1985 (בהמשך נודע כי לפני כן עזב את עבודתו בבנק קרדיט סוויס בציריך עקב אי סדרים), ביצע פעולות פיננסיות בחשבונותיהם של כמחצית מתיקי הלקוחות בלאומי שווייץ במשך עשר שנים, בהיקף של כ-7.2 מיליארד דולר, וגרם להם להפסד של כ-100 מיליון דולר. רוב הלקוחות של לאומי שווייץ היו בעלי הון ממוצא יהודי שהתגוררו, בגרמניה, צרפת, בריטניה, ארצות הברית, ארגנטינה ודרום אפריקה; ובחרו בשווייץ כמקלט לכספם מטעמי הסודיות הבנקאית. אימפלד סחר בעיקר במטבע חוץ ובמניות בכספי הבנק והלקוחות. המעילה התגלתה לאחר שלקוח התקשר לבנק וגילה חוב של ארבעה מיליון דולר בתיק מניות אמריקאיות אף על פי שמעולם לא קנה מניות.[59] בעקבות המעילה, בנק לאומי פיצה את הלקוחות ב-90 מיליון דולר, בגין הכנסות שרשם הבנק מפעולות שביצע אימפלד בחשבונות הלקוחות, כך שחויבו בעמלות יתר בגין עסקאות בניירות ערך, מטבע חוץ וריבית על יתרות חובה.[60] חברת הביטוח פיצתה את לאומי ב-83 מיליון פרנק שווייצרי. שאר סכום הנזק שנגרם לבנק, 146 מיליון פרנק שווייצרי, הופרש על ידי לאומי בדו"חות הכספיים לשנים 2003-2005.[61] בשנת 2008, בית המשפט בציריך גזר 8 שנות מאסר על ארנסט אימפלד. על 4 נאשמים נוספים בפרשה, שלא נמנו על עובדי בנק לאומי שווייץ, נגזרו עונשים של עד שנתיים וחצי מאסר בפועל, וכן עונשי מאסר על-תנאי וקנסות כבדים.[62] בנק לאומי הגיש תביעה אזרחית בסך 107 מיליון פרנק שווייצרי נגד אימפלד ו-4 הנאשמים הנוספים.[63] פעילות קהילתיתמאז היווסדו[דרוש מקור] מקיים לאומי פעילות חברתית וקהילתית לצד העשייה העסקית. מורשת זו מצאה את ביטויה בפעילות לקידום החינוך, התרבות והאמנות, ובפעילות לצמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות, מתוך אמונה[דרוש מקור] כי תחומים אלה מהווים כלי מרכזי לחיזוקו וקידומו של דור המחר. מדי שנה משקיעה קבוצת לאומי סכום שמוערך בעשרות מיליוני ש"ח[דרוש מקור] בפעילות למען הקהילה, באמצעות תרומות וחסויות למאות ארגונים חברתיים ומוסדות חינוך, לפעילויות בהן משתתפים עשרות אלפי בני נוער, צעירים ומבוגרים מכלל מגזרי האוכלוסייה ובכל רחבי הארץ. בנוסף, אלפים מעובדי קבוצת לאומי משתתפים באופן שוטף[דרוש מקור] בפעילות התנדבותית למען הקהילה. עמותת "אחריי! – נוער מוביל שינוי", הפועלת לפיתוח מנהיגות צעירה בפריפריה ולקידום שוויון הזדמנויות בקרב נוער בסיכון, היא השותפה החברתית האסטרטגית של לאומי מאז 2002. הבנק הוא התורם המרכזי של העמותה ותומך בגידול המתמיד של פעילותה. בתוך כך, אנשי מקצוע מלאומי מלווים וחונכים באופן שוטף מנהלים בעמותה ויותר מ-1,000 מעובדי הבנק מתנדבים בעמותה במסגרת פרויקטים שונים המתקיימים בכל רחבי הארץ.[דרוש מקור] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
