גארי פייטון

גארי פייטון
Gary Payton
לידה	23 ביולי 1968 (בן 56); אוקלנד, ארצות הברית
עמדה	רכז
גובה	1.93 מטר
מכללה	אוניברסיטת המדינה של אורגון
דראפט	בחירה שנייה, 1990; סיאטל סופרסוניקס
היכל התהילה	חבר היכל התהילה משנת 2013
קבוצות כשחקן
1990–2003 ; 2003 ; 2003–2004 ; 2004–2005 ; 2005–2007	סיאטל סופרסוניקס ; מילווקי באקס ; לוס אנג'לס לייקרס ; בוסטון סלטיקס ; מיאמי היט
הישגים כשחקן
	אליפות ה-NBA‏ (2006) ; 9 השתתפויות במשחק האולסטאר (1994–1998, 2000–2003) ; שחקן ההגנה של העונה (1996) ; 2 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (1998, 2000) ; 5 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1995–1997, 1999, 2002) ; 2 בחירות לחמישיית העונה השלישית (1994, 2001) ; 9 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1994–2002) ; חמישיית הרוקיז השנייה (1990)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
אליפות אמריקה בכדורסל

ערך זה עוסק בכדורסלן אמריקאי. אם התכוונתם לאסטרונאוט, ראו גארי פייטון (אסטרונאוט).

גארי דוויין פייטון (באנגלית: Gary Dwayne Payton; נולד ב-23 ביולי 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז. ידוע בעיקר בשל תקופתו בסיאטל סופרסוניקס מליגת ה-NBA שם שיחק במשך 18 עונות. ידוע בכינויו הכפפה (The Glove) בשל משחק ההגנה הבלתי מתפשר שלו מול רכזי הקבוצה היריבה.

פייטון שיחק גם במשך שתי עונות בקבוצת מיאמי היט איתה זכה באליפות בעונת 2005/2006. הוא הרכז היחיד שנבחר לתואר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA, ונחשב לאחד מהרכזים הטובים ביותר בתולדות המשחק.^[1]^[2] הוא מחזיק בשיא NBA בבחירות לחמישיית ההגנה של העונה, כאשר נבחר 9 פעמים בקטגוריה, הישג אותו הוא חולק עם מייקל ג'ורדן,^[3]^[4] ובשנת 2013 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.

גייל גודריץ', חבר היכל התהילה של הכדורסל הגדיר אותו במילים: "ככל הנראה הכי קרוב לשלמות שגארד יכול להגיע, הוא שחקן נהדר".^[5]

ביוגרפיה

פייטון גדל באוקלנד שבקליפורניה, שם שיחק כדורסל בתיכון סקייליין, ביחד עם גרג פוסטר. לאחר התיכון שיחק פייטון באוניברסיטת המדינה של אורגון. בעונתו השנייה באוניברסיטה צנחו ציוניו, והוא הוכרז כלא כשיר אקדמאית. בעקבות עידודו של אביו שיתרכז בלימודיו, הורשה פייטון לשוב ולשחק. במהלך ארבע שנותיו באוניברסיטה הפך פייטון לשחקן המעוטר ביותר בתולדות המוסד. באפריל 1990 הוא הופיע על שער המגזין ספורטס אילוסטרייטד כשחקן המכללות הטוב ביותר, נבחר לחמישיית השחקנים הטובה ביותר במכללות של שנת 1990, שלוש פעמים נבחר גם לחמישיית השחקנים הטובה ביותר בבית הפסיפי של המכללות (נקרא Pac-10), ובשנת 1987 נבחר ל"פרשמן" הטוב ביותר ב-Pac-10. בנוסף, נבחר פייטון לחמישיית העשור של ה-Pac-10. עד הזמן בו סיים את לימודיו, שבר את שיאי המכללה בקליעות שדה, קליעות לשלוש, אסיסטים וחטיפות כדור - שיא שטרם נשבר מאז.

קריירת ה-NBA

פייטון נבחר במקום השני בדראפט 1990 על ידי קבוצת סיאטל סופרסוניקס, במדיה שיחק במשך 12.5 עונות. במהלך השנתיים הראשונות נאבק פייטון להשתלב בליגה, וקלע במהלך התקופה רק 8.2 נקודות בממוצע. אולם, לאחר הפתיחה המאכזבת חל שינוי לטובה ביכולתו, וביחד עם שון קמפ יצרו את ה"סוניק-בום", מההתקפות החזקות ביותר בשנות ה-90 בליגה. הוא נבחר לחמישיית העונה השלישית בשנים 1994 ו-2001, לחמישייה השנייה ב-1995, 1996, 1997, 1999 ו-2002 ולחמישייה הראשונה ב-1998 ו-2000. פייטון נבחר גם לחמישיית ההגנה במשך תשע שנים רצופות (1994–2002), ולשחקן ההגנה של העונה ב-NBA בשנת 1996. הוא נבחר תשע פעמים למשחק האולסטאר ופתח פעמיים בהרכב (בשנים 1997 ו-1998), והיה שותף לשתי זכיות במדליית זהב במשחקים האולימפיים עם נבחרת החלומות של ארצות הברית.

בשנת 1996, תחת הדרכת המאמן ג'ורג' קארל, העפילה סיאטל עד לסדרת הגמר של ה-NBA, אך הפסידה את האליפות לשיקגו בולס בשישה משחקים. במהלך עונת 2002/2003 בחלון ההעברות, עבר פייטון בעסקת חליפין למילווקי באקס ביחד עם דזמונד מייסון בתמורה לריי אלן, רונלד מארי וקווין אולי. פייטון שיחק את 28 המשחקים שנותרו בעונה במדי מילווקי, אך בסיום העונה הפך לשחקן חופשי, וחתם ביחד עם קארל מלון בלוס אנג'לס לייקרס לקראת עונת 2003/2004. למרות פציעות רבות של מלון, שאקיל אוניל וקובי בראיינט במהלך העונה, ניצחו הלייקרס 56 משחקים במהלך העונה, וגברו בפלייאוף על יוסטון רוקטס, סן אנטוניו ספרס ומינסוטה טימברוולבס בדרך לגמר ה-NBA, בו הפסידו לדטרויט פיסטונס בחמישה משחקים.

לפני עונת 2004/2005 הועבר פייטון בעסקת חליפין מלוס אנג'לס לבוסטון סלטיקס עם ריק פוקס בתמורה לכריס מיהם, ג'ומיין ג'ונס וצ'אקי אטקינס. ב-24 בפברואר 2005, עבר פייטון לאטלנטה הוקס בעסקת חליפין שמטרתה הייתה להחזיר את אנטואן ווקר בחזרה לבוסטון, אך מאחר שאטלנטה ויתרו עליו באופן מיידי, חזר פייטון לבוסטון כשחקן חופשי. פייטון פתח בכל 77 המשחקים בהם שותף באותה העונה בבוסטון ואף סיים עם קבוצתו במקום הראשון בבית האטלנטי, אך בוסטון הודחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף כשהפסידה לאינדיאנה פייסרס.

ב-22 בספטמבר 2005 חתם פייטון על חוזה לשנה אחת תמורת 1.1 מיליון דולר בקבוצת מיאמי היט, שם חבר לשותפו לקבוצה בלייקרס, שאקיל אוניל. פייטון זכה לבסוף באליפות בעונתו ה-16 בליגה, כאשר ניצח עם מיאמי את דאלאס מאבריקס בגמר של עונת 2005/2006 בשישה משחקים. פייטון קלע סל ניצחון במשחק השלישי אשר החל את המהפך של מיאמי מפיגור 0–2 לניצחון 2–4, ואת הסל האחרון של מיאמי במשחק החמישי, שנסתיים בניצחון של מיאמי בנקודה אחת.

ב-6 בספטמבר 2006 חתם פייטון בן ה-38 על חוזה לעונה אחת נוספת במיאמי תמורת 1.2 מיליון דולר. במהלך עונת 2006/2007, אשר הייתה למעשה עונת הפרישה שלו מכדורסל פעיל, טיפס פייטון עד למקום השמיני בכל הזמנים במספר המשחקים בהם שותף בליגה ולמקום ה-21 ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA.

סטטיסטיקות קריירה

בעונה הסדירה

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1990/1991	סיאטל	82	82	27.4	.450	.077	.711	3.0	6.4	2.0	0.2	7.2
1991/1992	סיאטל	81	79	31.5	.451	.130	.669	3.6	6.2	1.8	0.3	9.4
1992/1993	סיאטל	82	78	31.1	.494	.206	.770	3.4	4.9	2.2	0.3	13.5
1993/1994	סיאטל	82	82	35.1	.504	.278	.595	3.3	6.0	2.3	0.2	16.5
1994/1995	סיאטל	82	82	36.8	.509	.302	.716	3.4	7.1	2.5	0.2	20.6
1995/1996	סיאטל	81	81	39.0	.484	.328	.748	4.2	7.5	2.8	0.2	19.3
1996/1997	סיאטל	82	82	39.2	.476	.313	.715	4.6	7.1	2.4	0.2	21.8
1997/1998	סיאטל	82	82	38.4	.453	.338	.744	4.6	8.3	2.3	0.2	19.2
1998/1999^[א]	סיאטל	50	50	40.2	.434	.295	.721	4.9	8.7	2.2	0.2	21.7
1999/2000	סיאטל	82	82	41.8	.448	.340	.735	6.5	8.9	1.9	0.2	24.2
2000/2001	סיאטל	79	79	41.1	.456	.375	.766	4.6	8.1	1.6	0.3	23.1
2001/2002	סיאטל	82	82	40.3	.467	.314	.797	4.8	9.0	1.6	0.3	22.1
2002/2003	סיאטל	52	52	40.8	.448	.298	.692	4.8	8.8	1.8	0.2	20.8
2002/2003	מילווקי	28	28	38.8	.466	.294	.746	3.1	7.4	1.4	0.3	19.6
2003/2004	לייקרס	82	82	34.5	.471	.333	.714	4.2	5.5	1.2	0.2	14.6
2004/2005	בוסטון	77	77	33.0	.468	.326	.761	3.1	6.1	1.1	0.2	11.3
2005/2006	מיאמי	81	25	28.5	.420	.287	.794	2.9	3.2	0.9	0.1	7.7
2006/2007	מיאמי	68	28	22.1	.393	.260	.667	1.9	3.0	0.6	0.0	5.3
קריירה		1335	1233	35.3	.466	.317	.729	3.9	6.7	1.8	.2	16.3

בפלייאוף

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1990/1991	סיאטל	5	5	27.0	.407	.000	1.000	2.6	6.4	1.6	0.2	4.8
1991/1992	סיאטל	8	8	27.6	.466	.000	.583	2.6	4.8	1.0	0.2	7.6
1992/1993	סיאטל	19	19	31.8	.443	.167	.676	3.3	3.7	1.8	0.2	12.3
1993/1994	סיאטל	5	5	36.2	.493	.333	.421	3.4	5.6	1.6	0.4	15.8
1994/1995	סיאטל	4	4	43.0	.478	.200	.417	2.5	5.3	1.2	0.0	17.8
1995/1996	סיאטל	21	21	43.4	.485	.410	.633	5.1	6.8	1.8	0.3	20.7
1996/1997	סיאטל	12	12	45.5	.412	.333	.820	5.4	8.7	2.2	0.3	23.8
1997/1998	סיאטל	10	10	42.8	.475	.380	.940	3.4	7.0	1.8	0.1	24.0
1999/2000	סיאטל	5	5	44.2	.442	.391	.769	7.6	7.4	1.8	0.2	25.8
2001/2002	סיאטל	5	5	41.4	.425	.267	.586	8.6	5.8	0.6	0.4	22.2
2003/2004	לייקרס	22	22	35.1	.366	.250	.750	3.3	5.3	1.0	0.2	7.8
2004/2005	בוסטון	7	7	34.1	.446	.071	.833	4.1	4.6	0.9	0.1	10.3
2005/2006	מיאמי	23	0	24.3	.422	.293	.720	1.7	1.6	1.0	0.1	5.8
2006/2007	מיאמי	2	0	16.0	.000	.000	.000	2.0	1.5	0.0	0.0	0.0
קריירה		154	129	35.6	.441	.315	.706	3.7	5.3	1.4	.2	14.0

^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד

חייו הפרטיים

בנם של אלפרד ואנני פייטון. נישא למוניק ב-1997 ולהם שני בנים ובת. אחד מבניו, גארי, גם הוא כדורסלן המשחק בגולדן סטייט ווריורס.^[6] לפייטון יש גם בן נוסף, מאם אחרת.^[7] אחיו של פייטון, ברנדון, שיחק כדורסל בליגת העל הניו זילנדית. לאחר שפרש ממשחק, שימש פייטון כפרשן בעונת 2008/2009 בערוץ NBA TV.

פייטון אף הופיע במספר סרטי קולנוע, כ"גברים לבנים אינם יכולים" (1992), "אדי" (1996) ובסרט "שחק אותה כמו מייקל" (2002). הוא אף תרם את קולו לקומדיה "The Breaks"‏ (1999).

מעורבות חברתית

בשנת 1996 הקים פייטון את "הקרן ע"ש גארי פייטון" ששמה לה למטרה לעזור לנוער בסיכון לא לנשור מבתי הספר בעיר הולדתו אוקלנד. פייטון ואשתו גם לקחו חלק באירועים לקידום המודעות להתפשטות מחלת האיידס, והוא השקיע מאמצים רבים בקרן "Boys & Girls Club of America and the Make-a-Wish".^[6]

בשנת 1999 פרסם פייטון ספר ילדים אוטוביוגרפי אשר נשא את הכותרת "Confidence Counts", כחלק מסדרת הספרים "Positively for Kids" (בתרגום חופשי: חיוביות לילדים), המתאר את חשיבות הביטחון העצמי באירועים שונים בחייו.^[6] בשנת 1998 שידר בהתנדבות תוכנית ברדיו של סיאטל, בה ניגן שירי היפ-הופ בזמן שביתת השחקנים ב-NBA.^[8]

תארים

קבוצתיים

אליפות ה-NBA: ‏ 2006
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 1996
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2000
מדליית זהב באליפות אמריקה בכדורסל עם נבחרת ארצות הברית: 1999
מדליית כסף באליפות אמריקה בכדורסל עם נבחרת ארצות הברית: 1989

אישיים

9 הופעות במשחק האולסטאר של ה-NBA:‏
1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2002, 2003
בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 1997/1998, 1999/2000
- החמישייה השנייה: 1994/1995, 1995/1996, 1996/1997, 1998/1999, 2001/2002
- החמישייה השלישית: 1993/1994, 2000/2001
בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 1993/1994, 1994/1995, 1995/1996, 1996/1997, 1997/1998, 1998/1999, 1999/2000, 2000/2001, 2001/2002
שחקן ההגנה של העונה ב-NBA: ‏ 1995/1996
מלך החטיפות של ה-NBA‏: 1995/1996 (2.86 חטיפות למשחק)

ציוני דרך של הקריירה בכל הזמנים

מקום 40 בכל הזמנים בקליעת נקודות (21,813)
מקום עשירי בכל הזמנים באסיסטים (8,966)
מקום חמישי בכל הזמנים בחטיפות (2,445)
מקום 7 בכל הזמנים בדקות משחק (47,117)
מקום 18 בכל הזמנים במספר המשחקים בהם השתתף (1,335)

שיאי מועדון של סיאל סופרסוניקס

מדורג ראשון בהיסטוריית המועדון ב:
- נקודות (18,207)
- אסיסטים (7,384)
- חטיפות (2,107)
- משחקים (999)
- טריפל דאבל (14)

מדורג שני בהיסטוריית המועדון בקליעת זריקות ל-3 (917)
מדורג שלישי בהיסטוריית המועדון בריבאונדים (4,240) ובקליעת זריקות עונשין (2,706)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גארי פייטון בוויקישיתוף

גארי פייטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרופיל, באתר Basketball-Reference
פרופיל, באתר Sports-Reference
פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
פרופיל, באתר eurobasket
פרופיל, באתר פיב"א
פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
פרופיל, באתר ESPN
פרופיל השחקן באתר ה-NBA.com
גארי פייטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ כתבה באתר DimeMagazine
^ 10 greatest point guards ever באתר ESPN.com
^ כל הבחירות לחמישיית ההגנה
^ כתבה באתר USAToday
^ Gold Glove, גייל גודריך
^ ¹ ² ³ ביוגרפיה באתר NBA.com
^ Hoops Baby באתר בולטימור סיטי
^ כתבה באתר SeattlePI.com

נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - אטלנטה (1996)
1 • 2 • 3 • 4 גארי פייטון • 5 גרנט היל • 6 פני הארדוויי • 7 דייוויד רובינסון • 8 סקוטי פיפן • 9 מיץ' ריצ'מונד • 10 רג'י מילר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 שאקיל אוניל • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 האקים אולאג'ואן • מאמן: לני וילקנס		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - סידני (2000)
1 • 2 • 3 • 4 סטיב סמית' • 5 ג'ייסון קיד • 6 אלן יוסטון • 7 אלונזו מורנינג • 8 טים הארדוויי • 9 וינס קרטר • 10 קווין גארנט • 11 וין בייקר • 12 ריי אלן • 13 אנטוניו מקדייס • 14 גארי פייטון • 15 שריף עבדור-רחים • מאמן: רודי טומג'נוביץ'		ארצות הברית

[6] בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד

[1] כתבה באתר DimeMagazine

[2] 10 greatest point guards ever באתר ESPN.com

[3] כל הבחירות לחמישיית ההגנה

[4] כתבה באתר USAToday

[5] Gold Glove, גייל גודריך

[א-7] ¹ ² ³ ביוגרפיה באתר NBA.com

[8] Hoops Baby באתר בולטימור סיטי

[9] כתבה באתר SeattlePI.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[א]

[6]

[7]

[8]