גמר מונדיאל 1994
גמר מונדיאל 1994 התקיים ברוז בול בפסדינה שבקליפורניה, ארצות הברית ב-17 ביולי 1994, ובו נקבע שאלופת העולם לשנת 1994 היא נבחרת ברזיל, שניצחה את נבחרת איטליה, בתוצאה 2-3 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר שוויון 0-0 בתום ההארכה. זוהי הייתה הזכייה הרביעית בתולדותיה בגביע העולם, ובכך הפכה לנבחרת בעלת מספר הזכיות הרב ביותר בטורניר, כשעקפה את יריבתה בגמר וכן את גרמניה, שצברו עד אז שלוש זכיות כל אחת. משחק זה היה הראשון בהיסטוריה של משחקי גמר המונדיאל בו לא נכבשים שערים גם בתום ההארכה, והראשון בהיסטוריה שהוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין. היה זה מפגש הגמר השני בין הנבחרות, לאחר שנפגשו בעבר בגמר מונדיאל 1970. היחידות עד אז שנפגשו פעמיים במסגרת גמר המונדיאל הן גרמניה וארגנטינה, בגמר מונדיאל 1986 ובגמר מונדיאל 1990. ברזיל הקדישה את הניצחון לאיירטון סנה הברזילאי, שלוש פעמים אלוף העולם של סבב פורמולה 1, שנהרג בתאונה חודשיים וחצי קודם לכן. לברזיל הייתה זו הופעה חמישית בגמר המונדיאל (כולל מונדיאל 1950, בו לא התקיים משחק גמר, אך משחקה מול אורוגוואי נחשב בעיני רבים למשחק הגמר של הטורניר). היא ניצחה עד אז בכל משחק גמר רשמי (1958, 1962, 1970). גם לנבחרת איטליה הייתה זו הופעה חמישית בגמר. היא זכתה שלוש פעמים (1934, 1938, 1982) והפסידה פעם אחת (1970). רקעמפגשים קודמיםמשחק זה היה המפגש החמישי בין הנבחרות אלו בגביע העולם, ומשחק הגמר השני ביניהן. קדמו לו המפגשים הבאים:
הדרך אל הגמר
שופט המשחקסאנדור פול ההונגרי נבחר לשופט המשחק יחד עם עוזרי השופט, ונאנסיו זראטה מפרגוואי ומוחמד פנאי מאיראן, שנבחרו לשמש כקוונים במשחק, ופרנצ'יסקו אוסקר למולינה מארגנטינה ששימש כשופט רביעי. פול היה לשופט ההונגרי היחיד בהיסטוריה ששפט משחק גמר מונדיאל. שלוש שנים מאוחר יותר, הוא שפט גם במשחק גמר ליגת האלופות 1997. במהלך הטורניר, פול שפט בשלושה משחקים נוספים, ובשניים מהם היו מעורבות נבחרות ברזיל ואיטליה. המשחקים ששפט היו המשחק מבית ב' בין ברזיל ושוודיה (1-1), המשחק מבית ה' בין נורווגיה ומקסיקו (1-0), ורבע הגמר בין איטליה וספרד (2-1). השופט הרביעי, למולינה, שימש כשופט ראשי פעמיים במהלך הטורניר. הוא שפט במשחק הפתיחה, המשחק מבית א' בין ארצות הברית ושווייץ (1-1), וכן במשחק מבית ה' בין איטליה ומקסיקו (1-1). מהלך המשחקהמשחק לא התעלה לרמה גבוהה. ברזיל התקשתה לפרוץ את ההגנה האיטלקית הקשוחה, בעוד האיטלקים הפגינו משחק אנמי ולא הגיעו למצבים משמעותיים. הכוכבים ההתקפיים משני הצדדים, רוברטו באג'ו (5 שערים בטורניר) מאיטליה ורומאריו (5 שערים) ובבטו (3 שערים) מברזיל, לא הצליחו להתבלט במשחק הטקטי של שני המאמנים. בסיומה של ההארכה, לא נכבשו שערים במשחק הגמר, שהסתיים בשוויון 0-0, וההכרעה עברה לדו-קרב בעיטות עונשין, לראשונה בהיסטוריה. איטליה הוגרלה לבעוט ראשונה, ופרנקו בארזי בעט מעל למשקוף. מרסיו סנטוס (Santos), הבועט הראשון של ברזיל, בעט כדור שנהדף על ידי שוער איטליה, ג'אנלוקה פליוקה. לאחר שתי בעיטות מדויקות של שני הצדדים, שהעמידו את התוצאה על 2-2, דניאלה מסארו האיטלקי בעט כדור שנהדף על ידי שוערה של ברזיל, קלאודיו טפארל. קפטן ברזיל, דונגה, כבש את הפנדל לזכות ברזיל, והתוצאה עמדה על 3-2 לאחר ארבע בעיטות לכל צד. באחד מהרגעים המפורסמים בהיסטוריה של גביע העולם, ניגש חלוץ הנבחרת רוברטו באג'ו לבעוט את הפנדל החמישי של איטליה. באג'ו, שכבש 5 שערים במהלך הטורניר והיה מהבולטים בשורות הנבחרת, בעט את הפנדל מעל המשקוף, והמשחק הוכרע לטובת ברזיל. למרות שלברזיל נותרה עוד בעיטה אחת, ולמרות ששני שחקנים איטלקים אחרים החמיצו לפניו, הפך רגע ההחמצה לרגע הזכור ביותר ממשחק הגמר, ובאג'ו הפך לגיבור הטרגי של הטורניר[5]. באופן מדהים, באג'ו נחשב לאחד מבועטי העונשין הטובים בהיסטוריה של איטליה ושל הליגה האיטלקית. מתוך 127 פנדלים שהוא בעט במשחקים רשמיים בכל הקריירה הוא כבש 108, והפנדל הזה היה היחידי שנבעט מחוץ למסגרת. כמו כן, הייתה זו ההחמצה היחידה שלו בדו-קרב בעיטות עונשין מתוך 3 ניסיונות, כשבפעמיים האחרות בהם בעט במדי הנבחרת בגביע העולם (1990, 1998), הוא כבש. שבע שנים לאחר ההחמצה, פרסם השחקן אוטוביוגרפיה בשם בעיטה לשמיים (ניתן לתרגם גם כשער לשמיים, באיטלקית: Una Porta nel Cielo), שתיאר בהרחבה את רגשותיו לפני ואחרי הבעיטה המפורסמת. באג'ו כתב בספרו:
שופט: סאנדור פול קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|