|
קמרון
הרפובליקה של קמרון (בצרפתית: République du Cameroun, באנגלית: Republic of Cameroon) היא רפובליקה השוכנת במרכז יבשת אפריקה. היא גובלת בניגריה, בצ'אד, ברפובליקה המרכז-אפריקאית, ברפובליקה של קונגו, בגבון ובגינאה המשוונית. לשעבר מושבה גרמנית (שנכבשה וחולקה בין צרפת ובריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה). שפותיה הרשמיות הן אנגלית וצרפתית. כשני-שלישים מאוכלוסייתה הם נוצרים – כשליש מאזרחי רפובליקת קמרון הם מוסלמים, ולפיכך ה[6]יא גם מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. היסטוריה
גרמניה החלה לזרוע את שורשיה בקמרון ב-1868. ב-1884 הפכה קמרון רשמית למושבה גרמנית. במהלך מלחמת העולם הראשונה חלקו ביניהן בריטניה, צרפת ובלגיה את כיבוש קמרון. ב-1919, עם תום הקרבות, חולקה מושבה זו בין צרפת לבריטניה. בינואר 1960, זכתה קמרון הצרפתית לעצמאות וב-1 באוקטובר 1961 אוחדו שני החלקים מחדש, כאשר קמה בקמרון מדינה עצמאית – אף שחלק מקמרון הבריטית סופח לניגריה. תושבי החלק הבריטי לשעבר בקמרון, הדוברים אנגלית, מרגישים מקופחים לעומת תושבי החלק דובר הצרפתית. במאי 1975 שונה הדגל. שני כוכבים הוחלפו בכוכב גדול במרכז כסמל לאחדות. במאי 2014, בעקבות חטיפת הנערות בניגריה, הודיעה הממשלה כי תילחם בארגון הטרור המוסלמי-אפריקאי בוקו חראם לצד מדינת צ'אד, והציבה חיילים בגבול עם ניגריה. בדצמבר אותה שנה, ביצעו המיליציות של בוקו חראם מספר מתקפות טרור שהביאו למותם של 84 אזרחים.
במרץ 2020 פרצה מגפת הקורונה במדינה שהביאה למותם של 1,927 איש. בדצמבר 2021, יותר מ-30,000 אזרחים בצפון המדינה ברחו לצ'אד הסמוכה, לאחר סכסוך על גישה למקורות מים בין שני שבטים מקומיים. פוליטיקהבראש המדינה עומד נשיא קמרון. לנשיא יש סמכויות רבות, הן בתחומי המדיניות, הן בשליטתו על הצבא, וכן האפשרות להכריז על מצב חירום. הנשיא ממנה את כלל בעלי התפקידים בממשלה, החל מראש הממשלה, ועד למושלי האזורים ואפילו חברי מועצת העיר בערים הגדולות. הנשיא נבחר בבחירות פעם ב-7 שנים. בערים הקטנות יותר הציבור הוא זה שבוחר את ראשי הערים.  שיטת המשפט הקמרונית מבוססת ברובה על המשפט הצרפתי. הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, ש-180 חבריה נבחרים לתקופה של חמש שנים. היא מתכנסת שלוש פעמים בשנה. קמרון סובלת קשות משחיתות שלטונית: סקר הראה שמעל מחצית הקמרונים שילמו שוחד במהלך 2003, השיעור הגבוה בעולם. ב-2005 הכריזה הממשלה על מסע למאבק בשחיתות.[7] קמרון וישראל
בתחילת שנות ה-60 החלו להתפתח קשרים בין ישראל לבין קמרון. שתי המדינות היו צעירות וראו בקשר ביניהן קשר עליון בין מדינה אסייתית לבין מדינה אפריקאית. בשנת 1973 קמרון ניתקה את קשריה עם ישראל, כמו מדינות אחרות מאפריקה, בעקבות מלחמת יום כיפור. לאחר 13 שנים, בשנת 1986, נפגשו ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ונשיא קמרון והחליטו על חידוש היחסים. כיום המדינות נמצאות בקשר שוטף והיחסים בין המדינות טובים. כלכלהכלכלת קמרון היא מהכלכלות החלשות והבלתי מפותחות בעולם. חקלאות היא עדיין בסיס הכלכלה, אך קיימות תוכניות לפתח את התעשייה ולהגביר את ניצול הנפט (בקמרון יש עתודות של כ-400 מיליון חביות נפט), המהווה מרכיב עיקרי ביצוא. בין יוזמות אלו ניתן לציין חברת "מדלין קזאליס" שמתמחה בייצור מוצרי קוסמטיקה ומצליחה לייצא את תוצרתה למדינות רבות במערב אפריקה. תשתית תחבורתית לא מפותחת, חוב חיצוני גדול וממשל מושחת פוגעים בכלכלה ומקשים ביותר על פיתוחה. רוב ייצור החשמל במדינה מבוסס על תחנות כוח ששורפות נפט, למרות שקיימות מספר תחנות כוח הידרואלקטריות. התוצר המקומי הגולמי עומד על כ-28 מיליארד דולר (84 בעולם) והתמ"ג לנפש על כ-3,492 דולר (186 בעולם). הצמיחה השנתית היא כ-4.4%, האבטלה: כ-30%, האינפלציה: כ-2%. על פי נתוני 2022, היקף היבוא עומד על כ-8.19 מיליארד דולר והיצוא על כ-6.95 מיליארד, 63% מהם נפט גולמי וגז. אוצרות הטבע, התעשייה והחקלאותהתעשייה כאמור נחשלת ואינה מפותחת. בתעשייה הקיימת ענפיה הם: הפקת וזיקוק נפט, עיבוד מזון, טקסטיל ומנסרות. החקלאות עוסקת בקפה, קקאו, כותנה, גומי, בוטנים, דגנים ומשק חי. אוצרות הטבע הם: נפט, בוקסיט, ברזל, עצים ואנרגיה הידרואלקטרית. חלוקה מדינית
קמרון מחולקת ל-10 אזורים:
גאוגרפיהצורת המדינה היא משולש צר ומוארך. המדינה נחלקת למישור חוף בדרום, רמה במרכז והרים במערב. בדרום שורר אקלים טרופי והוא מכוסה ביערות גשם ואילו צפון המדינה מכוסה סוואנה. ב-1987 שמורת החי דג'ה הוכרזה אתר מורשת עולמית. דמוגרפיהב-2020 נאמד גודל האוכלוסייה ב-26.5 מיליון נפש על ידי ספר העובדות העולמי, בהשוואה ל-4.45 מיליון בשנת 1950, האוכלוסייה צעירה - בשנת 2010 למעלה מ-40% מן התושבים הם מתחת לגיל 15 ורק כ-3% מעל גיל 65. תוחלת החיים היא כ-59.6 שנים, נתון נמוך ביחס לרוב העולם אך ממוצע ביחס למדינות אפריקה שמדרום לסהרה.[8] ממוצע הילודה הוא 4.5 ילדים לאישה. האוכלוסייה נחלקת בערך באופן שווה בין כפריים לעירוניים.
מוצאות אתנים ושפותבמדינה שורר גיוון רב של מוצאות אתני ולשוני: מספר הקבוצות האתניות והלשוניות הוא לא פחות מ-230. שפות מ-24 משפחות שונות של שפות אפריקניות מדוברות במדינה, ובנוסף לכך משתמשים גם בשפות הרשמיות, צרפתית ואנגלית. ניב מקומי המבוסס על אנגלית נמצא בשימוש באזורים שהיו בשלטון בריטי, בצפון מערב המדינה. 20% מהתושבים הם בני הפאנג, 19% דואלה ולואנדה, 19% במום ובמילקה, 10% פולה, 8% טיאקר, 6% מנדרה והשאר (18%) שחורים אחרים. דתותעל פי הערכות מ-2020, הנצרות היא הדת השלטת במדינה הקמרונית ולה משתייכים כ-58% מכלל אוכלוסייתה (כ-27% נוצרים-קתולים וכ-22% נוצרים-פרוטסטנטים) בנוסף לכ-10% של זרמים נוצריים אחרים – ולצדה גם מיעוט אסלאמי משמעותי – המהווה כ-24.4% מכלל אוכלוסיית קמרון, כשהיתר הם בני דתות פולקיסטיות אפריקאיות, פגנים ואי-דת. במדינה מתנהל חופש פולחן: כנסיות נוצריות ומרכזים מוסלמים של עדות שונות פועלות בחופשיות ברחבי קמרון בעוד שהמסורתיים פועלים במקדשים שלהם, שהופכים פופולריים גם כיום. הארגון הלא-ממשלתי הטורקי IHH מעריך שהמוסלמים מהווים 25-30% מהאוכלוסייה הקמרונית. האוכלוסייה הנוצרית מחולקת בין קתולים (32.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה), פרוטסטנטים (30.3 אחוזים), ועדות נוצריות אחרות (כולל עדי יהוה) 6 אחוזים. הרוב המכריע של המוסלמים הם סונים המשתייכים לאסכולת המשפט המאליכי, לצד כ-12% מעדת האחמדיה ו-3% שיעים. הנוצרים והמוסלמים נמצאים בכל אזור, אם כי הנוצרים נמצאים בעיקר במחוזות הדרומיים והמערביים והמוסלמים הם הרוב במחוזות הצפוניים. שיעור ניכר מן התושבים, בעיקר בדרום אך גם בצפון, מחזיק באמונות ובפולחנים אנימיסטיים, לעיתים לצד זהות דתית נוצרית או מוסלמית. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
